אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה קרה למגע הזהב של אנה וינטור?

למרות מסע יחסי הציבור הקדחתני, "גיליון ספטמבר" אינו זוכה להצלחה מרשימה בקופות בתי הקולנוע בארצות הברית. אולי בגלל שכוכבת הסרט, אנה וינטור, לא מספקת את הסחורה המוכרת: הדימוי הקריר שלה

תגובות

אנה וינטור, עורכת "ווג", שמרה תמיד על ריחוק מכלי התקשורת. אולם בחודשים האחרונים היא נמצאת בעיצומו של מסע יחסי ציבור. היא הופיעה בתוכנית התחקירים הטלוויזיונית "60 דקות", העניקה ראיון במוסד התרבות הניו-יורקי "92 סטריט וואי", ואפילו התפייסה עם דיוויד לטרמן והופיעה בתוכנית האירוח שלו. כל זה קרה לרגל יציאתו לאקרנים לפני כשבועיים של הסרט "גיליון ספטמבר" - סרטו התיעודי של ר"ג'י קטלר, שבמרכזו תהליך הכנת גיליון ספטמבר 2007 של המגזין: הגדול ביותר בהיסטוריה של "ווג", שכלל 840 עמודים ונמכר ב-1.2 מיליון עותקים. גיליון ספטמבר: כל הכתבות

אולם למרות מסע יחסי הציבור הנרחב, הסרט זוכה עד כה להצלחה מוגבלת בלבד. בשבוע הראשון להקרנתו, שבמהלכו הופץ בשישה בתי קולנוע בניו יורק בלבד, עמדו הכנסותיו על 220 אלף דולר. האם הסרט נכשל? מבחינה כלכלית ההצלחה בשלב זה באמת לא מרשימה, אף שמדובר בסרט בעל תקציב יחסית נמוך. עם זאת, חשוב לזכור שמרבית הסרטים התיעודיים לא מושכים קהל רב. קהל היעד של הסרט הוא אנשים - בעיקר נשים - המתעניינים באופנה, ב"ווג" ובעורכת המיתולוגית. ביום שבו צפיתי בסרט כלל הקהל בעיקר נשים, שבאו לבושות במיטב מחלצותיהן.

הביקורות על הסרט מעורבות. ה"ניו יורק טיימס" מתח ביקורת על הבמאי, על שסייע לווינטור למרק את הדימוי שלה והציגה באופן מחמיא מדי. ביקורות בכלי תקשורת אחרים, המזוהים יותר עם הברנז'ה, היו יותר מחמיאות: במגזין "גלאמור" נכתב כי "אסור להחמיץ את הסרט". הרכילאית הוותיקה ליז סמית כתבה ב"וריאייטי" שזהו סרט שקשה לעמוד בפניו, ואף כינתה אותו "מעשה של אומנות מודרנית".

אנה וינטור בזמן צילומי הסרט. יש סיבות טובות להניח שהיא מרוצה מהתוצאה

במשך שנים אפף את דמותה של וינטור, שיש המכנים אותה האשה הראשונה של עולם האופנה, ענן סמיך של מסתורין, שכלל שמועות רבות על היותה מרשעת כלפי הסובבים אותה - עובדי המגזין ואנשי תעשיית האופנה. השיא היה ב-2006, אז עלה לאקרנים הסרט "השטן לובשת פראדה" בכיכובה של מריל סטריפ, שהפך את וינטור למרשעת מספר אחת באמריקה. הסרט, שהפך לאחד מעשרים הסרטים המצליחים של 2006, הכניס עד היום יותר מ-450 מיליון דולר ברחבי העולם.

"גיליון ספטמבר" הוא בדיוק ההיפך מ"השטן לובשת פראדה". וינטור אולי לא עומדת מאחורי הסרט התיעודי, אבל יש סיבות טובות להניח שהיא מרוצה מאוד מהתוצאה הסופית: הסרט מנסה להציג אנה וינטור שונה, אשה בשר ודם שאמנם נוסעת ממקום למקום בלימוזינה, אבל שותה את הקפה שלה בסטארבאקס ומוכנה להודות שהחולשה הכי גדולה שלה הם ילדיה. בתה, כמו כל ילד באמריקה, אוכלת דגני בוקר, ולא - היא לא רוצה ללכת בדרכה של אמה ומעדיפה לעסוק במשפטים (בניגוד לרצון האם).

מי שיילך לסרט כדי לראות את אנה וינטור מתפרצת על העובדות שלה כמו ב"השטן לובשת פראדה" יתאכזב קשות. נכון שלפעמים אפשר לראות את מבע הפנים מקפיא הדם של וינטור כשהיא מתבוננת בצילום או בבגד שאינו מוצא חן בעיניה, אבל זה הכל.

*#