אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'יי-זי יציל את את ההיפ-הופ

הוא ידיד טוב של ברק אובמה, אשתו היא זמרת הפופ הלוהטת ביותר בעולם והוא מרוויח מיליונים ביוזמות עסקיות שונות. בראיון לקראת האלבום החדש שלו מבהיר ג'יי-זי, הראפר המשפיע ביותר היום, כי לא יתן לכל זה להסיט אותו ממשימתו העיקרית. הוא פה בשביל להציל את ההיפ-הופ

תגובות

בחדר אחורי באולפן הקלטות בצפון לונדון, ג'יי-זי מגלגל על לשונו שורות מחורזות. "איך זה הלך? 'יש לי 99 בעיות אבל ה... מה?'" הוא אומר, סורק את הקירות, ומנסה נואשות להיזכר. "יש לי 99 בעיות אבל הב...' אוף!"

ג'יי-זי למעריצים: רוצים לגנוב את האלבום שלי? בכיף

ג'יי-זי, הידוע גם כשון קרטר, ג'יגה מן, גוד אם-סי, האיש שהכריז על עצמו שהוא "פרנק סינטרה השחור" - מתפרקד על הספה ונזכר בפעם האחרונה שבה לחץ את ידו של נשיא ארצות הברית. הראפר, בן 39, הוזמן להופיע במסיבת ההשבעה של ברק אובמה, אך ברגע האחרון השתלטה עליו החרדה. מחשש שהגברת הראשונה ובנותיה לא ישמחו לשמוע את הקללות הרבות בשיריו, הוא שינה אותם במהירות, וחיבר מלים חדשות לכמה משיריו הידועים, ובהם "99 problems but a bitch ain't one" ("99 צרות אבל בחורה היא לא אחת מהן"). "זה היה מבריק", הוא צוחק, "אני מוכרח להשמיע לך את זה".

חיפוש מהיר בגוגל מעלה שהמשפט היה "99 problems but a Bush ain't one" ("99 צרות אבל בוש הוא לא אחת מהן"). אבל האנקדוטה מדגישה את הדרך היוצאת-דופן שג'יי-זי עבר ואת מעמדו כיום בתרבות הפופ. 13 שנה לאחר צאת אלבום הבכורה שלו, סיפור חייו נשמע כאילו נלקח מסרט טלוויזיה: קרטר הצעיר נולד לאם חד-הורית בפרויקט מרסי הידוע לשמצה שבברוקלין, התחיל לסחור בסמים, פנה להיפ-הופ, הוציא את אלבום הביכורים שלו בכוחות עצמו; השנים חלפו והוא הוכתר לראפר הגדול של כל הזמנים, צבר הון ביוזמות עסקיות שונות, התחתן עם זמרת הפופ הלוהטת ביותר בעולם (ביונסה), וידידו ומעריצו נהפך לנשיא ארצות הברית.

ג'יי-זי. "יום אחד נתעורר ונגלה שאף אחד לא מקשיב לראפ"(תצלום: אימג' בנק / Getty Images)

אילו נתקלתם בסיפור הסינדרלה הזה בערוץ הביוגרפיות, ודאי הייתם מעקמים את האף ומחליפים ערוץ. אך השפעתו של ג'יי-זי ועוצמתו גלויים לעין ולאוזן. את כישורי הראפ האלוהיים שלו אפשר לשמוע באלבומיו הטובים ביותר, כגון "Reasonable Doubt" (אלבום הביכורים בהוצאה עצמית) מ-1996, או ב"The Blueprint" מ-2001 וב"The Black Album" מ-2003. על מעמדו הכלכלי אפשר ללמוד באתר האינטרנט של המגזין "פורבס", שם מצוין שבין יוני 2008 ליוני 2009 ג'יי-זי הרוויח 35 מיליון דולר מהופעות ומיוזמות עסקיות. ועל מעמדו המוסיקלי אפשר ללמוד בפורומים של מעריצים ובאתר האינטרנט של אם-טי-וי, שם הוכתר כאם-סי הגדול ביותר בכל הזמנים. זה ניכר גם בטבלאות המכירות שכבשו בני טיפוחיו החתומים בחברת התקליטים שלו, קנייה וסט וריהאנה (שניהם משתתפים בסינגל החדש שלו "Run This Town") וני-יו. ואפשר לראות זאת ביו-טיוב, כשהנשיא לעתיד, בקמפיין שלו לנשיאות, מחקה את קליפ הווידאו של ג'יי-זי "Dirt Off Your Shoulder" ("עפר מכתפך") כשהוא מבריש אויבים מטאפוריים מכתפו.

בעיטה באחוריים

ג'יי-זי, שבפגישה פנים אל פנים מפטפט וצוחק הרבה יותר מכפי שרומזת דמות הבמה שלו, מספר מדוע אינו כותב בטוויטר ("אני אדם פרטי אבל אני מציצן של טוויטר"), מה ידידו, הראפר ביגי סמולז שנרצח, היה עושה עכשיו ("היינו עובדים יחד, התחלנו להקליט אלבום ושמו 'The Commission'") ולאיזו מוסיקה הוא מאזין ("MIA", "ארקייד פייר", דרייק ו-"MGMT", שהיו אמורים להופיע באלבומו החדש).

אבל לפני הכל, ג'יי-זי קיבל על עצמו לשלוח בעיטה ענקית באחוריו שמוטי המכנסיים של ההיפ-הופ. אם מישהו יוכל להציל את ההיפ-הופ, "ג'יגה-מן" הוא שיעשה זאת. "DOA"-Death of Auto Tune (ראשי תיבות שפירושם בדרך כלל קביעת מותו של אדם שהגיע מת לבית החולים, וכאן ראשי תיבות של "מותו של התיקון האוטומטי", מכשיר המתקן אוטומטית אי-דיוקים בשירה), שיר שכבש את הבלוגים בסערה מתוך אלבומו החדש "The Blueprint 3" (שייצא ב-14 בספטמבר ובארץ שלושה ימים אחר-כך), משתלח בראפרים אם-סי עצלנים ובצנזורה העצמית הפופולרית בקרב ראפרים ידידותיים לרדיו.

צפו ב-"DOA - Death of autotune":

"אני יודע שאנחנו מתמודדים עם מיתון, אבל המוסיקה שכולכם עושים תהפוך את הכול לשפל הגדול", הוא אומר בזמן שתלבושות בצבעים זרחניים נקרעות לגזרים בקליפ שנעשה בהשראת "נקודת זבריצקי". האם הוא לא חושש שידידו והמפיק שלו, קנייה וסט, חובב הצבעים הזרחניים והמכור ל"אוטו-טיון", אותו מכשיר לתיקון שירה, יראה בכך מתקפה כלפיו? "היפ-הופ מתמקד בביטוי. הוא מבטא את עצמו בדרך אחת, אני בדרך אחרת", הוא מסביר.

השיר מעיד על גישתו, שלפיה זה הזמן לפעול: "כמי שניצב בחוד החנית של הז'אנר הזה, אני מרגיש אחריות לתרום לתיקונו. אם אנשים יראו שאני לא פוחד להסתכן, על אף כוחי והשפעתי, אולי כולם יבואו בעקבותי. אני לא עושה את זה למען הכסף, אלא כי אני אוהב את המוסיקה הזאת ואני רוצה להגן עליה. זו מין קריאת ניעור, 'קדימה, תתעוררו!'" הוא מתחנן. "זו קריאה לדגל. אילו לא היה אכפת לי הייתי עושה תקליט עם אוטו-טיון וממשיך עד שיום אחד נתעורר ונגלה שאף אחד לא מקשיב לראפ, כמו מה שקרה למוסיקת הרוק. כשכולם נתנו ללהקות השיער (הייר-בנדס, סוג מסוים של רוק כבד) להשתולל, היתה תקופה איומה ברוק. קורט קוביין היה ההפך הגמור מלהקת שיער".

אילו אמר את הדברים ידידו ועמיתו הראפר פי דידי, הייתם אולי צוחקים בפניו, או תוהים אם ההיפ-הופ זקוק להצלה. אלא שאף שבשני האלבומים האחרונים של ג'יי-זי נוצר הרושם שכוכב העל מחליק מטה, עדיין אין ראפר שמתקרב למעמד שלו. הסקירה המוקדמת של מדור המוסיקה ב"גרדיאן" על האלבום החדש, מרמזת שאיננו נוסק לשחקים בחופשיות כמו ה"Blueprint" המקורי, אבל אי אפשר להתכחש לשאפתנות.

במסוק או באוטובוס?

בבריטניה, ג'יי-זי התפרסם בעיקר בזכות הופעתו בפסטיבל גלסטונברי ב-2008, לאחר שוותיקי הרוקנרול פסקו שלא ייתכן שמופע של ראפר יפתח את פסטיבל המוסיקה הראשי של בריטניה.

"איזו תקופה פנטסטית, מה?" הוא זורח כשהוא נזכר בתקרית. "חה חה! זה רגע מכריע בקריירה, כמו לזכות בגראמי הראשון. הרגשתי שהתנפץ מחסום, ושזה לטובה. זה נראה לי ארכאי. הרגשתי שאני לא מאמין שזה קורה עכשיו", הוא אומר, עדיין משועשע מהרעיון שמישהו, לא כל שכן נואל גלאגר מלהקת אואזיס, יפקפק במעמדו. "על מה אתם מדברים? הכול מוסיקה. אני אולי לא מנגן בכלי נגינה אבל יש לי בבית אחד של שיר יותר מלים ממה שלכם יש בשיר שלם".

בזמנו הוא אמר שהיה רוצה להושיב את גלאגר וללמד אותו קצת היפ-הופ. מה היה משמיע לו? "כל מיני אלבומים. הייתי משמיע לו את "- NWA ניגרז וית' אטיטיוד" (1988-מ "Straight Outta Compton"), כדי שיבין את הזעם ואת מה שקרה בלוס אנג'לס באותם ימים. כי היפ-הופ הוא לא רק מלים גסות. צריך להבין את המהומות שקרו, לוס אנג'לס עלתה באש, והילדים האלה היו בשכונה בקומפטון, והשוטרים היו עוברים במכוניות, מכים אותם מכות רצח ומורידים אותם בשכונה של כנופיה יריבה. זה מכוון; היה אפשר למות ככה. זה אמיתי, זה דברים שקרו. אז כששומעים שיר כמו "Fuck Tha Police" ("המשטרה המזדיינת"), זה לא כי הם חושבים שהם קשוחים, אלא כי הרביצו להם והם מחזירים מלחמה".

לזה מתכוונים NWA כשהם שרים "Fuck the police":

מלבד טופאק, ביגי סמולז וד"ר דרה, ג'יי-זי היה משמיע לגלאגר את גוד אם-סי המקורי, ראקים, כדי שילמד על האינטליגנטיות שבמלים; כדי להראות לו עד כמה הקדים ראקים את זמנו בסוף שנות ה-80. "אנשים שרו אז (והוא מדגים בראפ) 'לא אכפת לי מהרוק שלכם', הוא השתמש בשורות כמו 'אני הארסנל/ יש לי ארטילריה/ חרוזים של תחמושת/ תרמילים של קצב' (מתוך 'Let the Rhythm Hit Em')", הוא עוצר כדי לנשום. "זה היה מדהים שמישהו עשה את זה".

גם השמועות שיגיע לגלסטונברי במסוק מצועצע הציקו לו. "זה פשוט לא היה נכון", הוא מדגיש. "אם הגעתי באוטובוס, אל תגידו שבאתי במסוק מצופה זהב כי אני יודע מה הכוונה של הדברים - השחורים הטיפשים האלה שמוציאים יותר מדי כסף על חפצים והם חושבים שהם ככה וככה".

מלבד נואל גלאגר, יש מלה נוספת שמתחילה באות נון וגורמת לו להתפרץ בלהט. ב-2007 טייקון הראפ ראסל סימונס והפעיל הפוליטי אל שארפטון נפגשו במוטאון, בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לקידום השחורים, כדי לערוך הלוויה סמלית למלה "ניגר". באלבום החדש של ג'יי-זי המלה הזאת נשמעת תכופות, וכך גם באלבומי ראפ רבים אחרים. האם הוא חשב פעמיים אם להשתמש בה?

"זה בכלל לא עניין בשבילי", הוא אומר ומנענע בראשו. "לדעתי אנשים נותנים כוח למלים, אבל גזען הוא גזען, אם תסלקו את המלה 'ניגר' הוא יגיד 'קוף' או כל מלה אחרת. מה שעשינו בהיפ-הופ הוא לפרק את העוצמה של המלה ולהפוך אותה למלת חיבה. אני יודע שהרבה אנשים לא משוכנעים בזה, אבל הם ייאלצו לקבל את זה".

המנטליות הגזענית היא הדבר שיש לתקוף, הוא אומר, והאנרגיה שמוקדשת להתמקדות במלה מתכחשת לכוחו של ההיפ-הופ. "הגזענות נלמדת בבית. מלמדים אותך להיות גזען כילד. אבל קשה ללמד גזענות כשהילד הולך למסיבות ומקשיב לשחורים".

מאותה סיבה הוא מסרב להצטרף לסוכני התרבות של אמריקה השחורה (אופרה וינפרי, ביל קוסבי, ספייק לי ואחרים) ולגנות את הגנגסטה-ראפ. הוא מודה שיש לו זכות קניין על הראפ הזה, אבל גינויו הוא מכה מתחת לחגורה מבחינתו.

ברק אובמה במירוץ לנשיאות ארה"ב. "לא רציתי שהקשר לראפרים יעיב על מה שהוא עושה"

"נאמר זאת כך: אין עשן בלי אש, נכון?" הוא אומר. "הרגשות האלה והכעס הזה והחרדה הזאת שיש בראפ-מציאות באים ממקום אמיתי. אנשים בחוגים האלה מנסים לבטל את זה, אבל אי אפשר לבטל את זה כי זה חלק מהתרבות. הם תוקפים את ההיפ-הופ ואני לא רוצה להישמע ציני - רק למטרות פרסום. הם לא תוקפים את העניין האמיתי; הם תוקפים את העניין הפופולרי".

על כן היה עליו לפסוע בזהירות בתקופת הקמפיין של אובמה. דמותו של הנשיא הנכנס התנוססה בגדול מעל הופעותיו החיות של ג'יי-זי בשנה שעברה; בגלסטונברי נעשה בה שימוש בקליפ המקדים, המלגלג על אואזיס, כדי לרמוז שהתקופה משתנה. הוא ואובמה דיברו לא מכבר בטלפון, אך ג'יי-זי אומר שהוא יודע מתי לסגת. "לא רציתי שהקשר לראפרים ולגנגסטה-ראפרים יעיב על מה שהוא עושה", הוא אומר. "באתי כשהייתי נחוץ; לא דיברתי בתקשורת, לא הלכתי רחוק מדי ולא העליתי תצלום שלי עם אובמה למייספייס או לטוויטר, לא עשיתי שום דבר כזה".

אחרי שכבש את עולם המוסיקה והעסקים, סיפור הסינדרלה מערוץ הביוגרפיות יסתיים ודאי בכך שג'יי-זי יעבור לפוליטיקה. מתי הוא מתכוון לחצות את הקווים? "לא", הוא אומר, וממהר להדוף את האפשרות. "אנשים רגילים לסיפורים כאלה אבל הם לא אמיתיים ולא נכונים. הסיבה היחידה למעורבות שלי בפוליטיקה היא שהתקווה של אובמה גדולה יותר מהפוליטיקה. הגענו לשלב שבו לא חיינו על פי המוטו שלנו, 'אמריקה, ביתם של החופשיים'". הוא עוצר. "אולי עכשיו נוכל לקיים דיאלוג כלשהו ולחזור למקום נורמלי".

*#