אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפסל ואמן הווידאו בוקי שוורץ הלך לעולמו

שוורץ, ממקימי קבוצת "10+", הירבה להציג את עבודותיו במרחב הציבורי והיה מפורצי הדרך בתחום אמנות הווידאו בישראל

תגובות

הפסל ואמן הווידאו בוקי שוורץ מת אתמול והוא בן 77.

שוורץ נולד בירושלים ב-1932, למד במכון אבני בתל אביב, עבד כאסיסטנט אצל יצחק דנציגר, ולמד בבית הספר לאמנות "סנט מרטין" בלונדון אצל אנטוני קארו. ב-1965 היה שוורץ ממקימי "קבוצת +10" שבה השתתפו הפסלים פנחס עשת, אורי ליפשיץ, איקא (אריאל) בראון ועוד. חברים נוספים בקבוצה היו רפי לביא וציונה שמשי. בשנת 2007 הציג מוזיאות תל אביב תערוכה מקיפה על הקבוצה התוססת, שבמהלך פעילותה הציגה עשר תערוכות.

ב-1966 ייצג שוורץ את ישראל בביאנלה של ונציה ושנה מאוחר יותר פיסל את "עמוד הגבורה" המוצב ביד ושם בירושלים. שוורץ עסק גם בעיצוב לתיאטרון, ובשנת 1970 בנה את התאפורה למחזה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין. כמו כן הוא הציג תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב ב-1968 ובמוזיאון ישראל בירושלים ב-1971.

משנת 1977 עסק שוורץ רבות באמנות הווידאו, ויצירתו נחשבת כנקודת מפתח בהתפתחותו של ענף אמנות זה בישראל. בקטלוג התערוכה הקבוצתית "רישום מעל ומעבר" שהתקיימה במוזיאון ישראל ב-1974 כתב יהושע נויינשטיין על האמנים המציגים בתערוכה וביניהם שוורץ "כולם כאחד רוחשים כבוד לרוח החוקרת שחשיבותה, לעיתים, גדולה מזו של 'הכישרון היוצר'". ואכן עבודותיו של שוורץ חקרו מתחים שונים שבין חומרי פיסול שונים, ושמו דגש על היחס שבין הצופים ליצירה. מרביתן הוצגו במרחב הציבורי.

מתוך עבודת וידאו של בוקי שוורץ מסוף שנות ה-70

בין עבודותיו המוכרות של שוורץ לאורך השנים: המיצב "תל אביב-ניו יורק" מ-1991, שעשה שימוש אופטימלי וקולוסלי בחלל; "פינבול" מ-1998 בבניין ישרכארט בתל אביב; פסל בהשראת "העץ הנדיב" שממוקם בגני סיפור בחולון ופסל הכסא הירוק הניצב במרכז שדרות רוטשילד בתל אביב.

בראשית שנות ה-80 חזר שוורץ משהות של כמה שנים בניו יורק. בראיון ל"הארץ" ב-2007 אמר שוורץ, שנחשב לאמן לא מתוקשר: "היתה שם בעיה חמורה מבחינה כלכלית. באיזשהו שלב הרגשתי שאני לא מקבל תמורה מארצות הברית למה שאני נותן לה. בארץ אף פעם לא הרגשתי שמגיע לי משהו". אשתו זיוה הוסיפה באותו ראיון כי "הוא אף פעם לא היה איש עסקים".

באותו ראיון התייחס שוורץ להיותו פורץ דרך בין האמנים הישראלים שמציגים בחו"ל: "אני הייתי הדוגמה לאלה שמצליחים עכשיו. כשאני הוזמנתי להציג בוויטני זו היתה רעידת אדמה, היום אין לאף אחד בעיה. האוצרים מדברים ביניהם וזו מין אמנות ישראלית אמריקאית כזאת. אני רואה את עצמי מאלה שאיפשרו את הסיטואציה הזו".

» כך הצלתי את זרימקי - קיר אמן עם בוקי שוורץ ז"ל

*#