אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוגגים עשור: הסרטים הגדולים של 1999

זוכרים את השנה בה למדנו מה החוק הראשון של מועדון קרב, גילינו מה אפשר לעשות עם פאי תפוחים והצטרפנו למרד של ניאו במכונות? רגע לפני החלפת הקידומת אורון שמיר חוזר לסרטים שעשו את 1999

תגובות

עשר שנים עברו מאז שנת הקולנוע הביקורתית והמקורית, שהציגה לראווה שפע של כשרונות חדשים. התרפקו איתנו בערגה על השנה של המטריקס, מועדון קרב, מגנוליה ועוד שבע פסגות של פילם.

1999. איזו שנה. העולם בחרדת מיליניום קיומית, מטבע האירו יוצא לדרך, האירוויזיון נערך בירושלים ומנצ'סטר יונייטד זוכה בליגת האלופות באחד הגמרים הדרמתיים אי פעם. וגם המון קולנוע מצויין, מקורי, מחדש, ביקורתי ורצוף בכורות בימוי של יוצרים גדולים, לצד יצירתו האחרונה בהחלט של נפיל מהדור הקודם. בבואנו לבחור את עשרת סרטי השנה ההיא, נאלצנו להשמיט קולנוע לא-אמריקאי, לעומת שלושה אזכורים לארה”ב כבר בשמות הסרטים. גם לצורך מיקוד וגם מפני שהתקשנו להיזכר ביצירה מפעימה באמת מחלק אחר של העולם. במידה ושכחנו מישהו, או אם אתם חושבים אחרת – טקבקו.

1. "אמריקן פאי" נפתח דווקא עם הסרט שלבטח ייחשב כהכי פחות חשוב או רציני בעשיריה, אבל שאין לזלזל בו ובתרומתו. פרץ חרמנות הנעורים חסר הבושה או העידון הזה, על חברי שמוכרחים לאבד בתוליהם לפני סיום הלימודים, הוא סרט ההתבגרות של דור ה-Y2K. עם בדיחת מצלמת הרשת, גלריית דמויות שחלקן מצא מקום של כבוד בפנתיאון (מי אמרה סטיפלר ולא קיבלה?) ושלל המצאות מאפיינות כמו הביטוי "MILF” או ג'ייסון ביגס. האהדה העצומה לה זכה הסרט סייעה לאמריקה החסודה לקבל ביתר קלות הומור שירותים והפרשות גוף באופן בלתי מרומז ורכבת סרטי ההמשך מוכיחה כי מדובר במותג ואבטיפוס לקומדיות שבאו אחריו, כמו "אחי, איפה האוטו שלי?”, “רוד טריפ" ו-”יורוטריפ". אפילו ג'יי ובוב השקט של קווין סמית' ראו והושפעו:

2. "אמריקן ביוטי" אמריקן נוסף, הפעם דווקא מבית בריטי, המתבונן בחברה הינקית. הסרט שהעניק אוסקר למחזאי המוערך סם מנדז (“חלון פנורמי”) כבר בבכורת הבימוי שלו וקטף עוד ארבעה פסלונים. בדיעבד, הוא גם המודל לפיו הרכיב מנדז את שאר סרטיו, הסובבים סביב המיתוס והחלום האמריקאי מהצד הבורגני האפרורי והשבור שלו. זה שהקולנוע האמריקאי המיינסטרימי העז לעסוק בו שוב לאחר ההצלחה הנ”ל. קווין ספייסי בתפקיד מעולה של גבר בורגני במשבר אמצע החיים הנדלק על חברה של בתו, אותה גילמה מינה סובארי, בהופעה הזכורה הכמעט יחידה בקריירה שלה. במיוחד בזכות סצינת הפנטוז השניה של ספייסי וכל אותם עלי כותרת אדומים:

3. "הקדושים מבוסטון"

מעט מאוד אנשים ראו אותו בקולנוע. למיטב ידעתינו, בארץ הוא בכלל לא הופץ מסחרית. אבל סרטו של טרוי דאפי הפך מהר מאוד לאבא של סרטי הקאלט בני דורו. בזכות קו העלילה הלא-לינארי, בו בכל פעם בלש המגיע לזירת פשע מפענח ומציג את גרסתו לעמיתיו, רק כדי שאנו הצופים נחזה במה שבאמת ארע. בזכות האחים מקמנוס, האירים היותר קשוחים והכי ברי מזל בסרטי האקשן של שנות התשעים, שמסתבכים עם המאפיה הרוסית. בזכות הגיבוי שהעניקו להם ווילם דפו בתור בלש הומו, בילי קונולי כפושע המסוכן ביקום ודייויד דלה רוקו הגנגסטר-וואנבי הכי קורע וקרוע שיש. ומעל הכל – בזכות סצינת הפאק הטובה בכל הזמנים:

5. "מועדון קרב" אנחנו עומדים להפר את החוק הראשון והשני ולדבר (שוב) על "מועדון קרב". למרות שהכל כבר נכתב ונאמר על הבומבה הוידאוקליפית של דייויד פינצ'ר (“שבעה חטאים”), בערך באותו חודש בו היא הכתה את בתי הקולנוע. “הקדים את זמנו" היה הביטוי שחזר ונשזר ואחרי עשור ניתן להוסיף בקלות גם משפיע, מעצב, מודל לחיקוי. רק תראו את הטריילר של “פובידיליה" הישראלי, שייצא השנה. בראד פיט ואדוארד נורטון בתצוגות משחק מטורפות, תסריט מקורי ובימוי חדשני, הסבון, וכמובן הטוויסט המוחץ, אולי הגדול בתולדות הקולנוע. הביקורת על הזכריות בחברה הבורגנית, בדמות מוכר סבונים המצטרף למועדון קרב סודי, מעולם לא נראתה כה מרהיבה ומלהיבה.כך שיחק פינצ'ר עם המוח של צופיו – מסרים תת-הכרתיים:

6. "מטריקס" שני סרטי המשך גרועים אך שוברי קופות, הם רק הוכחה אחת מיני רבות לגודל האירוע הקולנועי של אותה שנה, וגם של העשור כולו. החדישות הויזואלית והאפקטים פורצי הדרך של האחים וושאוסקי, המותכים יחדיו עם רעיונות פילוסופיים שהעסיקו את האנושות מאז ימי אפלטון – יצרו סרט נדיר וחריג שאין שני לו במעוף, חזון ואוריגינליות. קיאנו ריבס בתפקיד ההאקר שמגלה כי העולם בו אנו חיים הוא למעשה אשליה ומצטרף למרד במכונות העל שיצרו אותה, הוא הגשמת ייעוד עבור השחקן. משקפי שמש העגולים ומעילי עור עד הרצפה שנהיו לפופולריים בערך כמו חמצן באותה השנה, יעידו על רמת ההשפעה של מותחן האקשן הבדיוני החד פעמי הזה, הניתן לסיכום במילה אחת:

7. "מגנוליה" אחרי ש"לילות בוגי" העניק לו שם עולמי, התפנה פול תומאס אנדרסון, חסיד ידוע של רוברט אלטמן, לממש את הפנטזיה הפרועה שלו – סרט מרובה דקות ודמויות, המתפתל ומסתלסל בין קווי עלילה מקבילים ומתנגשים, על קבוצת אנשים שחייהם משתנים ביום של גשם בלתי רגיל. ואחרי שהדי הדרמה הכבירה הזו סיימו להדהד ברחבי תבל, על כתפיו של אנדרסון הונחו תארים כבדי משקל בנוסח "הבמאי הגדול הבא של אמריקה". יש שיאמרו שכעת, עם "זה ייגמר בדם", הוא סוף-סוף מילא את ייעודו. כך או כך, ב-99' הוא העניק לצופי הקולנוע את הסרט הכי מועך רגשית ומהפך מוחית של השנה, המכיל לפחות סצינה אחת שמקועקעת לכולם בזיכרון עד היום:

8. "החוש השישי" עוד כוכב עולה שזרח בשמי הקולנוע מודל 99', היה זה של מספר הסיפורים ההודי והמוכשר מ. נייט שיאמאלאן, שהלך והתדרדר מאז. היילי ג'ואל אוסמונט, ילד הפלא התורן של הוליווד באותה תקופה, התחיל לראות אנשים מתים שאינם מודעים למצבם, ונעזר בפסיכולוג ילדים אותו גילם ברוס וויליס. הסרט התקבל בתדהמה והפך למותחן האימה המוצלח של השנה בפרט ולאחד מסרטי רוחות הרפאים המוכרים בכלל. רבים יזקפו זאת לזכות אחד הטוויסטים המפתיעים והזכורים בהיסטוריה של הקולנוע. לאותו עיקול עלילתי שהופך את הסרט על ראשו, ניתן לתת נקודות בהכנסת השימוש המובן מאליו היום במונח "זהירות ספוילר", השגור בפיהם של צופים שנהרסה להם חווית הצפייה הראשונית בסרט הבלתי צפוי. הרגע הבא, מצמרר כל פעם מחדש:

9. "עיניים עצומות לרווחה" לא בדיוק בחירת המערכת, אבל איך אפשר להתעלם מסרטו האחרון של המאסטר סטנלי קובריק, שאת שני התפקידים הראשיים בו אכלס הזוג הנוצץ של עיר הסרטים? בימים בהם בראד פיט הלך מכות ב"מועדון קרב" ואנג'לינה ג'ולי זכתה באוסקר על "נערה בהפרעה", טום קרוז וניקול קידמן עשו הכל כולל הכל מול המצלמה. בשביל הינקים היו קצת יותר מדי אקטים מיניים ועירום פרונטלי מפורש, אבל אנחנו זכינו לצפות בגרסה הלא מצונזרת של הרפתקאותיהם הסקסואליות של זוג נשוי ומשעמם לכאורה. מותו של קובריק בשלביה האחרונים של העריכה והעובדה שהסרט פומפם בתקשורת מראש כמפגש פסגה בינו ובין קרוז-קידמן, הפכה את הסרט למדובר מכולם בשנה האחרונה לאלף הקודם. כך פיתה הטריילר את הצופים אל המסכים:

10. "גוסט דוג: דרכו של סמוראי" סרטו המפורסם ביותר של ג'ים ג'ארמוש וכנראה היחיד בפילמוגרפיה שלו מלבד "פרחים שבורים" ששמו אומר משהו לקהל הרחב. פורסט וויטאקר, בתפקיד בלתי נשכח, הצליח למזג בין הקוד הסמוראי העתיק לתרבות הגנגסטרים העכשווית, בין מזרח ומערב. העלילה המתחקה אודות אותו שכיר של המאפיה שמסתבך עם מעסיקיו נשמעת הרבה פחות מרתקת מהתוצר המוגמר של הבמאי. סגנונו הקולנועי הייחודי שזר לאורך הסרט תובנות מעניינות, ומוזרויות מסוגים שונים, שלא תמצאו בשום דרמת פשע אמריקאית אחרת. בעיקר כאשר הכל עטוף בפסקול משובח של RZA, שנחשב לפריצה של הראפר אל עולם הקולנוע.

*#