אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוכב נולד ברשתות השיתוף

מחקר ייחודי בראשותו של פרופ' יובל שביט מאוניברסיטת ת"א מבקש, בעזרת נתונים שנאספו מאתרי שיתוף קבצים, לחזות את מידת הצלחתם של מוסיקאים ובאותה הזדמנות לבחון את סדר העדיפויות של הגולשים באינטרנט. ראפ והיפ-הופ הן מילים פופולריות ברשת, יותר מגילוי עריות אבל פחות מפדופיליה, גם אם הסקס עדיין מנצח

תגובות

פרופ' יובל שביט רצה ליצור מעין כדור בדולח שיוכל לחזות איזה כוכב מוסיקלי צפוי לזרוח באור בוהק יותר מחבריו וכמה זמן הוא ימשיך להאיר. שלא במפתיע, שביט, חוקר בבית ספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לתחנות הרדיו או לחנויות המוסיקה כדי ללמוד איך לחזות את העתיד, אלא לרשתות שיתוף הקבצים. בדרך הוא גילה קצת יותר ממה שציפה לגלות ואולי גם קצת יותר ממה שרצה.

שביט, שמפרסם את ממצאיו בימים אלה, פירסם בעבר חלקים אחרים במחקר, שהתבססו על עבודת מאסטר של נעם קניגשטיין וניסו לחזות את מידת הצלחתם של שירים ושל מוסיקאים. החוקרים בראשותו של פרופ' שביט ערכו את המחקר על נתונים מרשת גנוטלה, שב-2007 היתה רשת שיתוף הקבצים הפופולרית ביותר באינטרנט. הוא סיפר כי את המידע קיבל מחברת סטארט אפ שרצתה לבנות קליינט (תוכנה) לרשתות שיתוף קבצים - לדוגמה, התוכנה Limewire היא קליינט שפועל ברשת גנוטלה. שביט סיפר עוד ש"החברה פשטה את הרגל, אבל המידע שהעבירה הוא יקר המציאות", והסביר שבאקדמיה קשה מאוד להרים פרויקט דומה עם כמות כזאת של נתונים. שביט סיפר כי הוכנסו לרשת כ-100 מיליון שאילתות (חיפושים) ביום ממוצע. במחקר עצמו נדגמו "כמות אדירה מהשאילתות" - כשליש עד 40%.

לא בכדי זכה השיר "האינטרנט הוא בשביל פורנו" לאינספור גרסאות. גם המחקר של שביט מאשר את הפופולריות של אתרי הסקס ברשת. על פיו, כ-20% מהחיפושים היו של פורנו. "כולם יודעים שפורנו הוא דבר גדול ברשת. מה שבאמת הפתיע היתה הפופולריות של פורנו קשה", אומר שביט. "זה מסוג הדברים שחשבנו שהם נדירים. קצת יותר מפרומיל (עשירית אחוז) - מאה אלף שאילתות ביום - הוקדשו לפורנו פדופילי. 70 או 80 אלף לגילוי עריות וקצת יותר מזה בעבור אונס".

(איור: מיכל בוננו)

שביט מבדיל בין מילות חיפוש פופולריות קבועות למשתנות. במצעד הקבועות "Adults" (מבוגרים) היתה באופן ברור מלת החיפוש הכי פופולרית" הוא אומר. אחריה הגיעו סקס, פורנו וקאנטרי (המוסיקה). המלה הבאה אחריה היתה ראשי תיבות לחיפוש חומר פדופילי, אחר כך הגיעו DVD movie, ראפ, היפ הופ, rape (אונס), וגילוי עריות.

החיפושים הקשורים למוסיקה, לעומת זאת מאוד משתנים. "אם אמן מוציא תקליט, או שקורה לו משהו כמו המוות של מייקל ג'קסון, או אפילו אם מדונה או אמן אחר נתפס על החוף עושה משהו מיוחד, רואים איך תוך שבוע העניין בו גובר. ב-2007 היה שבוע שמספר החיפושים לביונסה עלה כמעט פי שלושה וירד בתוך חודש".

בסופו של דבר, הפורנו הוא רק חלק מהמחקר, שמעלה תהיות לנוכח המוסד שבו חוקר שביט. כשהוא נשאל איך הגיע מהנדסת חשמל לנבירה ברשתות שיתוף הסביר כי תחום המחקר שלו הוא בעצם תקשורת מחשבים. "יש לנו פרויקט מדידה של האינטרנט, וזה היה די טבעי להרחיב את ההתעניינות גם לרשתות של שיתוף קבצים, כי הם היצרן הגדול ביותר של נתונים באינטרנט". הנבירה המאומצת באתרי שיתוף הקבצים נשאה פרי. "יש לנו אלגוריתם שבאמצעותו אנחנו יכולים לחזות בצורה די טובה הצלחה של אמנים ברשת - כדור בדולח בו אנחנו יכולים להסתכל ולהגיד 'תראו, בערך עוד חודשיים הבן אדם יצליח'".

"אנחנו יכולים לחזות את ההצלחה של אמנים צעירים לפי שישה החודשים הראשונים לפעילותם לשלושת חודשים הבאים ולראות שזה אכן קורה", הוא מסביר. "אנחנו מסתכלים מתי האמן נכנס לבילבורד, המצעד האמריקאי, ובאיזה מהירות הוא התקדם. זה נעשה על ידי כך שמנסים למצוא מתאמים בין אירועים שאנחנו מכירים מהעבר, וכשאנחנו יודעים שיש התאמה בינם לבין הדרוג של האמן במצעד אנחנו אנחנו משקללים את הנתונים. אני מסתכל על מספר ההורדות בשבועות הראשונים, וברגע שהאמן מגיע למקום מאוד מאוד גבוה בדרוג שלי, אני מסתכל על מקומו במצעד. אז קיימות שתי אופציות: או שהוא עדיין לא נכנס למצעד - עניין נדיר, או שהוא נכנס ואז אני יכול לחזות לאן הוא יגיע".

על פי נתונים שפירסמו החוקרים לפני כשנה, בערים המובילות בתעשיית המוסיקה, כמו אטלנטה וניו יורק, שעורי ההצלחה בתחזיות קרובים ל-50%, "או כמעט 50%", טוען שביט. "בשאר ארצות הברית האחוזים נמוכים יותר - בין %-20 ל-30%. כל זאת בשעה שבתעשיית המוסיקה יכולת החיזוי לא עולה על אחד מחמש. ברגע שהאמן נכנס למצעד, אני כבר יכול להגיד לאן הוא יגיע - ל-10 המקומות הראשונים או מתחת ל-20, שזה בוודאי לא הצלחה". הוא גם אומר כי ברגע ששיר נכנס למצעד הוא יכול לחזות ב-96% דיוק אם הוא יגיע לעשירייה הראשונה וב-89% אם יגיע ל-20 הראשונים.

למעשה, הוא מסכם, "אפשר היום להחליף את מצעד הפזמונים האמריקאי, שנעשה על סמך מכירות תקליטים והופכות להיות אינדיקטור לא רציני. היום בתעשיית המוסיקה יש כבר מצעד מקביל של הורדות חוקיות. עכשיו גם נתוני ההורדות ברשתות השיתוף יכולים לעשות את העבודה בצורה מצוינת".

*#