אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכוח השקט של ג'ורג' ראסל

ג'ורג' ראסל, אחד המוסיקאים המשפיעים בג'ז, מת השבוע והוא בן 86

תגובות

המוסיקה של ג'ורג' ראסל מוכרת לחובבי ג'ז מעטים בלבד, ודיוקנו מוכר למעטים עוד יותר, אבל לראסל, שמת שלשום בגיל 86, היתה השפעה גדולה על עיצובו של הג'ז ב-60 השנים האחרונות. ראסל - מלחין, פסנתרן, ויותר מכל תיאורטיקן של ג'ז - ניסח את עקרונות הג'ז המודאלי, הכניס השפעות של מוסיקה מהעולם לתוך הג'ז, והשפיע עמוקות על מיילס דייוויס, ג'ון קולטריין, ביל אוונס ורבים אחרים. גם מי שלא שמע מעודו על ראסל נחשף לחידושים שלו, כפי שבאו לביטוי במוסיקה של רבים מענקי הג'ז המודרני.

ראסל החל את דרכו כמתופף בהרכב של הסקסופוניסט בני קרטר, אבל אחרי ששמע את המתופף הגדול מקס רוץ', שהחליף אותו אצל קרטר, החליט לזנוח את התופים והתרכז בהלחנה. ב-1947 הוא כתב בשביל דיזי גילספי את "Cubana Be / Cubana Bop", קטע הג'ז הראשון ששילב מוטיווים של מוסיקה לטינית. ראסל שילב גם בין ג'ז למוסיקה קלאסית, למשל בקטע "ציפור בחצר של איגור", שמיזג את עולמותיהם של צ'רלי פרקר (שכונה "Bird") ואיגור סטרווינסקי.

בתחילת שנות ה-50 פירסם ראסל את הספר "התפישה הלידית-כרומטית של הארגון הטונאלי". הספר סלל את הדרך לג'ז המודאלי, שהציע דרך חדשה לאלתר ולהלחין בג'ז. בזמן שמיילס דייוויס הפך את העקרונות המודאליים לנחלת הכלל באלבום "Kind of Blue", ראסל הוביל הרכב נפלא משלו, שבו הצליח להגשים את מטרת העל שלו - למצוא דרכי ביטוי חדשות ומתוחכמות "בלי לאבד את הסווינג ואת הארציות של הג'ז", כפי שאמר.

ראסל, שתואר על ידי המפיק הגדול אורין קיפניוז כ"דבר נדיר: גאון שקל לעבוד אתו", עזב את ארצות הברית באמצע שנות ה-60 והשתקע בסקנדינוויה, שם זכה לכבוד ולתמיכת הממסד. בסוף העשור חזר לאמריקה והחל ללמד בקונסרבטוריון היוקרתי של ניו אינגלנד, שם לימד עד סוף חייו. הוא המשיך להוביל תזמורות והרכבים נהדרים והתנסה בשילוב בין ג'ז לבין מוסיקה אסייתית, אפריקאית ואלקטרונית. כשנשאל פעם אם יש עתיד לג'ז, השיב: "כל זמן שלאמריקה יש עתיד, גם לג'ז יש עתיד. אי אפשר להפריד בין השניים".

*#