אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתאהב מחדש במשפחת סימפסון

העונה הראשונה של "משפחת סימפסון" יוצאת סוף סוף בישראל. כיצד נהפכה משפחה צהובה לא מתפקדת לספר הקודש החילוני של דור שלם?

תגובות

באחד הפרקים בעונה הראשונה של "משפחת סימפסון", מתקנא הומר בקרוואן החדש והמפואר של שכנו נד פלנדרז. הומר לוקח את משפחתו לסוחר הקרוואנים ומבטיח להם לצאת משם עם רכב חדש ויוקרתי, אבל בירור קצר של מצב האשראי המשפחתי מותיר בידיו רק אופציה אחת: טרנזיט משומשת עם חורים ברצפה.

חמושה ברכב החדש והמקרטע, משפחת סימפסון יוצאת לטיול בטבע, אלא שחריקת בלמים לא מוצלחת שולחת את הרכב לתהום ואת הסימפסונים למסע הישרדות בן כמה ימים ביער. בשלב מסוים, הומר העייף והרעב, המכוסה כולו בבוץ ובפיו דבורים עוקצות, נתפס במצלמה של תייר שבטוח כי זהו ביגפוט - אותו יצור מיתולוגי שחציו אדם חציו קוף.

מאותו רגע ועד סוף הפרק מנסה משפחת סימפסון לשכנע את העולם שהומר איננו ביגפוט. גם כשמדענים מחזיקים אותו בכלוב ומבצעים בו בדיקות גופניות, הציבור והתקשורת מתקשים להשתכנע.

משפחת סימפסון. אם ברברה בוש אמרה שזה הדבר הכי מטומטם שהיא ראתה בחייה, כנראה שהם עשו משהו נכון

הרצון לשכנע את העולם בנורמליות שלך ושל המשפחה שלך, הוא הבסיס לרבים מפרקי העונה הראשונה של "משפחת סימפסון", שגרסת הדי-וי-די שלה יוצאת בימים אלו לראשונה בישראל. בפרק אחר בעונה, המשפחה יוצאת לפיקניק מטעם מקום העבודה של הומר, שמפציר באשתו ובילדיו להיראות נורמליים ולהתנהג כמו כולם. כשהוא מבין שלמשפחת סימפסון אין שום סיכוי להיראות נורמלית, הוא גורר אותם לטיפול משפחתי, שבסופו המטפל מודה שנכשל ומחזיר להומר את הכסף. בפרק נוסף, בארט מרמה במבחן ומוכרז בטעות כמחונן; הוא מועבר לבית ספר לגאונים, סובל מכל רגע ונאלץ להתחנן בפני המנהל שיניח לו לחזור להיות הפרחח שהיה.

היוצר מט גרונינג נגע כנראה בנקודה רגישה, כי העונה הראשונה של "משפחת סימפסון" סחפה בסערה את בני הנוער האמריקאים ועוררה שיגעון שזכה לכינוי "בארטמניה", על משקל ה"ביטלמניה" המפורסמת משנות ה-60. גרונינג, שבסך הכל קרא לבני משפחת סימפסון על שם הוריו ואחיותיו - הומר, מארג', ליסה ומגי - והביא מחוויותיו כבן למשפחה לא לגמרי מתפקדת, העלה אל פני השטח שלל תסבוכים ופחדים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק. הייתכן שאחד המאמצים היום-יומיים המתישים ביותר של האדם המודרני הוא להיראות נורמלי?

השמרנים בארצות הברית לא אהבו את זה. מיליוני חולצות טי שהופצו ב-1990 עם דמותו של בארט ולצדה הכיתוב "Underachiever, And proud of it!" נאסרו ללבישה על ידי מנהלי בתי ספר. הגברת הראשונה, ברברה בוש, אמרה בראיון למגזין "פיפל" ש"משפחת סימפסון" היא "הדבר הכי מטומטם שראיתי בחיי", ושנתיים אחר כך נדרש גם בעלה לעניין ואמר ש"האומה צריכה להיות קרובה יותר לוואלטונס מאשר לסימפסונס".

משפחת סימפסון ברגע אופייני. לפעמים, להיות לא נורמלי זה ממש בסדר

הוואלטונס הם גיבורי סדרת טלוויזיה ישנה על משפחה כפרית מווירג'יניה בתקופת השפל הכלכלי. גם בוש הרגיש כנראה שההערצה לסימפסונים מסמלת תהליך גדול יותר. חודשים ספורים לאחר ההרצאה שבה השווה בין הסימפסונים לוואלטונים (הרצאה שהתקיימה, כמה סמלי, במסגרת כנס לאומי של שדרני דת אמריקאים) נערכו בארצות הברית בחירות, ובוש הוחלף בקלינטון.

"משפחת סימפסון" שברה מאז כל שיא אפשרי. היא זכתה עשרות פעמים בכל פרס נחשב בעולם הטלוויזיה, נהפכה לסדרה הקומית הכתובה הארוכה בהיסטוריה ולסדרת האנימציה המצליחה אי פעם. קריאת ה"דואו" של הומר נכנסה למילון אוקספורד, ומגזין "טיים" בחר בסדרה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20. "משפחת סימפסון" גם העמידה דור שלם של סדרות שלא היה להן סיכוי להיוולד בלעדיה, כמו "סאותפארק" ו"איש משפחה".

כבודם של פרסים ותארים במקומם מונח, אבל בשביל מיליוני בני נוער שהתבגרו על רקע הסימפסונים, חשיבותה האמיתית של הסדרה היא ברמה האישית. היא היתה בעבורם מעין מקבילה חילונית לתנ"ך. החיים הזכירו להם את "משפחת סימפסון", ולא להיפך. "אבא, אתה שוב מתנהג כמו הומר" הוא משפט שנשמע בוודאי במשפחות רבות. איזה מתבגר לא מרגיש לעתים שעליו לשכנע את העולם, ואת עצמו, שאבא שלו אינו ביגפוט?

החינוך החילוני והתמיכה הרוחנית שהעניקו "משפחת סימפסון" לנוער לא הסתיימו בכך. הסדרה הפליאה לשלב ציטוטים תרבותיים מאופקים רחבים - מיצירות ספרותיות, קולנועיות, מוסיקליות ועוד. פרקים שלמים היו מחוות ליצירות אחרות, וסצינות שלמות קיבלו משמעות חדשה בעבור אלה שהכירו את המקור. ההומור היה תמיד חכם, שיקף איזו ראיית-על שהתבטאה בפאנצ'ים כפולים שעפו מעל ראשי הדמויות. לעתים קרובות המאיירים הסתירו בדיחות בשולי הפריים, מה שגרם למעריצים הכבדים לצפות בפרקים שלמים בהילוך אטי בחיפוש אחר מסרים חבויים.

למעמד הקדושה הזה תרמה העובדה שבני משפחת סימפסון אינם בני תמותה. הם נשארו תמיד באותו גיל, ביקום מקביל, בעיר דמיונית נטולת זמן ממשי, שבה האנשים צהובים ויש להם ארבע אצבעות; מעין בועה מנותקת מהמציאות, שמצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.

הדי-וי-די של העונה הראשונה מדגים עד כמה השתנתה הסדרה ב-20 שנותיה: בשנים האחרונות, העלילות הלכו ברוח הזמן ונהפכו תזזיתיות, פרועות ולא צפויות. לעומתן, העונה הראשונה היא אטית יותר, לעתים יותר מרגשת ממצחיקה, אבל היסודות כולם שם. אפשר לצפות בפרקים האלה שוב ושוב, ויותר מהכל, כיף שהם שם כדי להזכיר לכל מי שגדל עליהם, שלפעמים לא להיות נורמלי זה ממש בסדר.

"משפחת סימפסון - העונה הראשונה". אן-אם-סי יונייטד

כתבות שאולי פספסתם

*#