אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פארה פוסט: לא רק בלונדינית

אף שבהמשך הקריירה שלה התנערה פארה פוסט מדמות היפה בבגד-ים שגילמה ב"המלאכיות של צ'ארלי", היתה זו דמות מכוננת שהולידה מאז ז'אנר שלם

תגובות

ביום ראשון תעלה בערוץ הוט זון סדרה מ-2004 ששמה "מרגלות בע"מ", שגיבורותיה הן שלוש נשים יפות, חטובות וגיבורות פעולה. למעשה, זהו עוד ניסיון לשחזר את ההצלחה הפנומנלית של סדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'ארלי", שעלתה בספטמבר 1976 ברשת אי-בי-סי ושודרה שם עד 1981.

הבלשיות הסקסיות, שהשתמשו בכוחות הפיתוי שלהן וכן בגרדרובה שלהן כאמצעי ללכוד עבריינים, נהיו לז'אנר בפני עצמו. ב-1978, עוד בזמן שידור הסדרה, עלתה לשידור סדרה בשם "אשת משטרה". גם גיבורת סדרה זו, פפר, החליפה זהויות ובגדים כדי לבצע משימות שונות. גם הסדרה "אשת חיל" מאותן שנים, בכיכובה של לינדה קארטר, הציגה אשה יפה, חטובה ובבגדים חשופים, שמצילה את הטובים מהרעים. גם פמלה אנדרסון, בבגד הים האדום ב"משמר המפרץ" היא נצר למורשת הטלוויזיונית של פוסט. בלי "המלאכיות של צ'ארלי", שבעקבותיהן באו בשנות ה-80 צמד הבלשיות "קאגני ולייסי", גם לא היתה עולה ב-1998 הסדרה "מכושפות", שנמשכה אל שנות האלפיים, שבמרכזה שלוש אחיות יפות עם כוחות על. המלאכיות הן גם במידה מסוימת האמהות הרוחניות (אך המאוד אתלטיות) של "זינה הנסיכה הלוחמת", "באפי קוטלת הערפדים", "ורוניקה מארס", סידני מ"זהות בדויה", לילי מ"פשע מן המעבר" ו"המפענחת".

בסדרה "מרגלות בע"מ", החדשה יחסית, שהסתיימה אחרי שתי עונות מבלי להותיר רושם רב בארה"ב, יש מרגלת בלונדינית יפה עם שיער ארוך, אחת יפה עם שיער קצר, ומרגלת חטובה ויפה כהת-עור. ממש כפי שבסרט "המלאכיות של צ'ארלי" משנת 2000, שנעשה על פי הסדרה הפופולרית ההיא, השתתפה השחקנית ממוצא סיני לוסי ליו, שייצגה את המיעוט האוריינטלי האמריקאי. בסדרה משנות ה-70, ההבדלים בין המלאכיות התבטאו בעיקר באורך ובצבע שיערן. לקייט ג'קסון, שגילמה את סברינה, אף היה שיער קצר עד הכתפיים, מה שהפך אותה בעיני הצופים לחכמה (מלה נרדפת ל"יפה פחות"). אח, כמה שהתקדמנו מאז מבחינה חברתית.

פוסט (מימין) ב"מלאכיות של צ'ארלי"             "המלאכיות של צ'ארלי", 2000

לפני שלושים שנה, הסדרה, שתפסה את הזנב של המהפכה הפמיניסטית, מיקמה שלוש נשים בתפקידים פעילים ומסוכנים, שבהם שובצו עד אז רק גברים. אך האג'נדה הפמיניסטית לא בדיוק היתה בראש מעייני היוצרים. ראשית, נדמה שלשיטתם רק שלוש נשים ביחד יכלו לעשות את מה שגבר אחד עשה לרוב במו ידיו; שנית, הנשים קיבלו הוראות מקול גברי שבקע מתוך אינטרקום, זה של צ'ארלי טאונסנד. בנוסף, הבלשיות הפרטיות (שיצאו מבית ספר לשוטרים מתחילים וגילו שמה שצפוי לבנות הוא בעיקר לחלק דו"חות חנייה ולכן עשו הסבה מקצועית), נהגו לבצע את כל הפעילות המרובה והמסוכנת הזאת בלבוש לא נוח - נעלי עקב, בגדי עור, ביקיני, חצאיות מיני, סקטים - והכל בשיער פזור, גולש ונהדר. לא פלא ששתיים מהן - ג'קלין סמית ופארה פוסט (שגילמו את קלי גארט וג'יל מנרו) - היו בעברן דוגמניות של שמפו וקונדישינר, צמד חמד, והשם הנדיר "פארה" אף נהפך לשם של תסרוקת - כבוד שעד בואה של ג'ניפר אניסטון, הלא היא רייצ'ל מ"חברים", לא זכתה לו שום כוכבת טלוויזיה.

עד מהרה קיטלגו מבקרי הטלוויזיה את הסדרה הזאת כ"טלוויזית צ"ת" (ציצי ותחת) או טלוויזיה מקפצצת. לא פמיניזם ולא נעליים (עם עקבים). לאחר שנים הגדירה זאת פארה פוסט כך: "כאשר התוכנית היתה מספר שלוש בטבלת הצפייה, השתכנעתי שזה בשל איכות המשחק שלנו. כשהיא התמקמה במקום הראשון, הבנתי שהסיבה היחידה לזה יכולה להיות שהופענו בסדרה בלי חזייה". עובדה זו, אגב, היא גם סוד הצלחת הפוסטר המפורסם של פארה בבגד ים אדום בכלל-לא-מלאכי, שנמכר ב-12 מיליון עותקים והיה לפוסטר הנמכר ביותר אי-פעם של בחורה בבגד ים. (קייט ג'קסון, המלאכית החכמה, לא לבשה בגד ים ביקיני או שלם במשך שלוש שנות השתתפותה בסדרה).

פוסט, שהלווייתה תתקיים היום בלוס אנג'לס, היתה הפנים, השיער והשיניים הצחורות של הסדרה, אך היא בעצם השתתפה בה רק במשך עונה אחת. אחרי 22 פרקים, היא החליטה להפסיק לגלם את הדמות קלת הדעת. ארון ספלינג, מפיק הסדרה (ובהמשך גם של "ספינת האהבה" ו"בוורלי הילס 90210") איים בתביעת ענק בשל הפרת חוזה. העניין יושב כאשר היא הסכימה לבסוף לחזור לכמה תפקידי אורח. את מקומה תפסה יפהפייה אחרת, שלא הצליחה לרגש כמותה, שריל לאד.

פארה תמיד היתה יותר מעניינת מהדמויות שגילמה. חייה מחוץ למסך התפתחו ממש כמו סדרת טלוויזיה. אילו היו עושים תוכניות ריאליטי אז, היא היתה הראשונה להיבחר, ועובדה היא שעשו עליה סדרה מסוג זה שנים אחר כך, "לרדוף אחרי פארה" שמה. היא נישאה ללי מייג'ורס, גיבור הסדרה "סטיב אוסטין: האיש ששווה מיליונים", מי שבעצם היה המקבילה שלה באותה תקופה בטלוויזיה: אם היא היתה בארבי, הוא היה קן. אלא שהזיווג של שני אלה לא עלה יפה. בית הבובות שלהם נהרס, והיא החלה קשר שנמשך עד סוף חייה עם השחקן ריאן אוניל.

פארה ביקשה להדוף את התדמית שדבקה בה. היא ביקשה לקדם את עצמה בקולנוע, ולהרחיק עצמה מדימוי "היפה בבגד ים". התפקידים שהסכימה לגלם אחר כך היו ייצוגיים ופמיניסטיים, של אשה מוכה, קורבן של אונס הנוקמת במי שבא לפגוע בה. בחודש שעבר שוב חזרה למסך עם אג'נדה, ב"הסיפור של פארה" ששודר ברשת אן-בי-סי, סיפרה לציבור האמריקאי בגילוי לב על מחלת הסרטן שנלחמה בה במשך שנתיים, מחלה שהכריעה אותה לבסוף.

*#