אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד 120 תנוחות

מאחורי הספר הנועז והאירוטי שיצא כעת בארצות הברית עומדת אשה בת 85. מפתיע? לא כל כך. אחרי הכל לסופרת גלוריה ונדרבילט היו ארבעה בעלים ורומנים עם הווארד יוז, ג'ין קלי, מרלון ברנדו ופרנק סינטרה

תגובות

ספרה החדש של גלוריה ונדרבילט, "Obsession: An Erotic Tale", שיצא בארצות הברית בימים אלה, הוא אולי הספר הלוהט ביותר שכתב אדם בשנות ה-80 לחייו. זהו גם אחד הספרים המעטים המגיעים למדף ספרי הסקס בלוויית דברי שבח של הסופרת האמריקאית ג'ויס קרול אוטס, שמכנה אותו "מארג יוצא דופן של תשוקה אנושית - עולם פנימי של תעלומות ארוטיות במתח גבוה שמרמזות בהתגרות על הפיענוח, אך מתחמקות ממנו כל הזמן". במלים אחרות, לא תמיד ברור מה קורה.

הספר, שראה אור בהוצאת אקו, מספר את סיפורה של פריסילה בינגהאם, אלמנתו של אדריכל שדמותו מעלה על הדעת את פרנק לויד רייט. לאחר מותו מגלה האלמנה מכתבים חבויים, עטופים בסרט משי ורוד, החושפים את חיי המין החשאיים והמוזרים של בעלה. מחברת המכתבים היא אשה מסתורית ושמה בי. אולי היא יציר דמיונה של פריסילה, וייתכן שפריסילה היא יציר דמיונה. כך או כך, המכתבים אינם מותירים מקום רב לדמיון.

הספר כתוב בפרוזה מסוגננת שניכרת בה השפעת "סיפורה של O" מאת פולין ריאז', ועלילתו מתרחשת בעולם דמיוני בחלקו. אף שזו כתיבה ארוטית ולא פורנוגרפיה, אוצר המלים והפעילויות המתוארות בספר לא חסים על מוסריותו של הקורא. יש סצינות שמעורבים בהן דילדו, שוטים, חוטי משי וצבתות מוזהבות לפטמות, שלא לדבר על מברשת שיער מעץ הובנה מתוצרת בית החרושת הבריטי מייסון-פירסון. כפי שהספר מסביר, הלקאות במברשת של מייסון-פירסון הן "עניין רציני". מנטה, פלפל חריף וגזר גינה טרי משמשים בספר בדרכים שלא חשבו עליהן ב"חדוות הבישול". ויש גם חד-קרן, אף שלמרבה השמחה הוא נותר עומד מן הצד.

תמיד מאוהבת

ונדרבילט, כיום בת 85, היתה יכולה בקלות להיחשב כצעירה ב-20 שנה מגילה האמיתי. עדיין יש לה עצמות הלחיים הגבוהות והחיוך הרחב שהתהדרה בהם בשנות ה-80, כשהופיעה בפרסומות טלוויזיה לג'ינס שעיצבה. בימים שאינה כותבת, היא מציירת או מכינה קולאז'ים ו"תיבות חלומות" בסגנון ג'וזף קורנל, שכמה מהן הוצגו בכתבי עת ספרותיים. "אני תמיד מאוהבת, זה אחד הסודות שלי", אמרה בפגישה בסלון דירתה בביקמן פלייס שבמנהטן. "אני נחושה להיות במיטבי זמן רב ככל שאוכל, וכשלא אהיה במיטבי, יש לי תוכניות מתאימות. אני צועדת הרבה ושומרת על תזונה נכונה. זה המפתח. תמיד הייתי אנרגטית מאוד".

ונדרבילט. "הדבר היחיד שמביך אותי הוא כתיבה גרועה" (תצלום: טוני סינקולה, ניו יורק טיימס)

ונדרבילט ככל הנראה יודעת דבר או שניים על סקס, לאחר ארבעה בעלים, וכן רומנים עם הווארד יוז, ג'ין קלי, מרלון ברנדו ופרנק סינטרה, בין השאר. לדבריה, היא לא נבוכה כלל מהתיאורים המפורשים בספרה: "אני לא חושבת שלגיל שלי יש קשר למה שאני כותבת. הדבר היחיד שהיה יכול להביך אותי הוא כתיבה גרועה, והדבר היחיד שבאמת הטריד אותי היה הילדים שלי. הרי לילדים יש עניין עם ההורים שלהם. אבל הילדים שלי אינטליגנטיים ותומכים מאוד".

בנה של ונדרבילט, אנדרסון קופר, מגיש חדשות בסי-אן-אן, שקרא את הספר כשעדיין היה כתב יד, אמר: "חמש המלים המפתיעות ביותר שאם יכולה לומר לבנה הן: 'מותק, אני כותבת רומן ארוטי'. אבל הרי אמא שלי ייחודית מאוד, והדברים שהיא עושה כבר לא מפתיעים. היא הרי בת 85, מצדי היא יכולה לכתוב מה שהיא רוצה".

ונדרבילט צוחקת ואומרת: "יש לי חברות מאוד שמרניות שזה ממש לא מוצא חן בעיניהן. אחת מהן אמרה, 'לדעתי זה יהרוס את המוניטין שלך'. אבל לא היה אפשר לכתוב את הספר בשום צורה אחרת, כי אז הוא היה משעמם. אני חושבת שכמו שיש בספר סקס מפורש, יש בו גם חיפוש עצמי מפורש ופנטסיות מפורשות. לדעתי זה פיוטי".

בלי תחתונים

את הרעיון לספר הגתה, לדבריה, כשביקרה יום אחד בחנות הספרים "סטראנד" ונתקלה בספר שכותרתו "If Ever Two Were One" ("אם שניים יהיו אחד אי פעם"), והצירוף הזה נהפך מיד למשפט הראשון בספרה. אמה היתה תאומה, היא מסבירה, והרעיון של תאומות תמיד הקסים אותה. זוגות, כפילויות ומראות מופיעים בשפע בספרה, ואין זה מקרה ששמה של אחוזת הסקס בעלת חמש הקומות בברוקלין שבה מתרחשות רוב האורגיות הוא ג'יינוס קלאב, על שם האל כפול הפרצוף יאנוס. מנהלת אותה מאחה, מאדאם אלגנטית ששומרת על סטנדרטים גבוהים במוסד שלה בכך שהיא מלבישה את הנערות שלה בשמלות ערב עתירות קפלים בסגנון המעצב הניאו-קלאסי פורטוני, ללא בגדים תחתונים, ומכסה את עיניהן במסיכות מנוצות יונה ומראבו. היא גם מטפלת בצעצועי המין מצופי הזהב והלכה. אם אי פעם יעובד הספר לסרט, אומרת ונדרבילט, זה התפקיד שהיתה רוצה לגלם.

כשהחלה את העבודה על הספר, מספרת ונדרבילט, הכתיבה - הטיוטה הראשונה, על כל פנים - התקדמה במהירות רבה. "זה כאילו מישהו אחר דיבר באמצעותי", היא אומרת, ומוסיפה: "אני חושבת שכל אמנות היא אוטוביוגרפית, ואני חושבת שאני יודעת לא מעט על נשים. אבל אני לא יודעת שום דבר על גברים".

אין הרבה ממנה בפריסילה, היא אומרת. פריסילה ביישנית ומתוסכלת מבחינה מינית. אך בי, יתומה וחושנית מאוד, כפי שהיתה ונדרבילט מבחינה מסוימת לאחר שאביה מת ואמה איבדה את המשמורת עליה במשפט ארוך ושערורייתי, היא סיפור אחר. "בי היא אני, כמובן", אומרת ונדרבילט. "בלי ספק. אם לא היו לך אמא או אבא, אתה גדל בחיפוש אחר משהו שלעולם לא תמצא, לעולם. אתה מחפש את זה באהבה ובאנשים וביופי".

ונדרבילט כבר הספיקה לשכתב את סיום ספרה, והגרסה החדשה זמינה בספר-קלטת. היא גם חושבת על ספר המשך. "אני יכולה לדמיין אותו, אבל עדיין לא בבירור", היא אומרת, ומוסיפה שחשבה שספר נוסף בסדרה יהיה קשה בהרבה לכתיבה, בייחוד סצינות הסקס. "אני חושבת שכבר כיסיתי הכל", היא אומרת וצוחקת. "לפעמים אני מצחיקה את עצמי נורא".

*#