אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרוגייט: על טיפול מיני ורגישות

גבר ואשה עומדים עירומים מול מראה. תמונה זו הולידה את "סרוגייט", סרטה הנועז ועטור השבחים של הבמאית המבטיחה טלי שלום-עזר. ריאיון

תגובות

בחור פוגש בחורה בבית קפה. שניהם פנויים, שניהם בשנות ה-30 לחייהם. הם מעולם לא ראו זה את זו קודם לכן, אבל אין זה בליינד דייט: הבחור, איליי, מבקש לאמץ את הבחורה, הגר, כסרוגייט. כלומר, בת זוג חלופית בטיפול מיני. היא תלמד אותו ללטף, לאהוב את הגוף שלו, ליצור אינטימיות. הוא אולי יתגבר בעזרתה על הטראומה שעבר בילדותו.

זוהי עלילת "סרוגייט", הדרמה (56 דקות) של טלי שלום-עזר שעולה השבוע בסינמטק. איך ייתכן שבמאית צעירה וחסרת ניסיון בוחרת לעסוק כבר בתחילת דרכה בנושא כה טעון? "ברגע ששמעתי על סוג הטיפול הזה, הבנתי שאני חייבת לעשות עליו סרט", מספרת שלום-עזר, "מערכות היחסים בין הסרוגייט למטופלים שלהן מרתקות: מצד אחד, זהו קשר מסחרי; מצד אחר, העובדה שהמטופל משלם למטפלת תמורת המגע איתה לא מונעת ממנו להתאהב בה, וזה מה שקורה בדרך כלל".

הסרט מתרחש בשני מישורים שונים: לפרקים בדירה הקלסטרופובית, עתירת המתח המיני והאלימות הכבושה שבה מתרועעים איליי (אמיר וולף) והגר (לנה אטינגר); ולפרקים במעון המשפחתי, המרווח והפסטורלי של איליי. הניגוד הזה מזכיר סרטים אירופאיים טריים רבים (צרפתיים בעיקר), שהתבססו גם הם על המשחק בין מרחבים פתוחים לסגורים ועל כל המשתמע מן הקיטוב בין המיקומים הגיאוגרפיים הללו. עם זאת, שלום~עזר מציינת שלא הושפעה מסוג קולנוע זה וגם לא מכל סרט אחר - "ההשראה הברורה היחידה שאפשר לזהות אצלי היא של הצייר אגון שילה. הדרך שבה איליי מפרק ומרכיב מחדש את הגוף שלו מזכירה מאוד את הצורה שבה עושה זאת שילה בציוריו".

מתוך הסרט. מבוסס על תחקיר מעמיק

ואכן, באחד הרגעים הבולטים בסרט עומדים שני הגיבורים בלבוש אדם וחוה מול המראה ומנתחים ארוכות את מה שהם רואים לנגד עיניהם. "אני לא אוהבת את החזה שלי, הוא גדול", אומרת הגר לאיליי. "החזה שלך יפה מאוד", הוא עונה לה. לא חסר עירום חזיתי בקולנוע הישראלי, אבל דיונים מעמיקים שכאלה טרם ראינו. "מבחינתי זו הסצנה החשובה בסרט - למעשה, התמונה הראשונה שצצה בראשי בתחילת תהליך הכתיבה היתה של מטופל ומטפלת שעומדים כך מול המראה", מספרת שלום-עזר. עד כמה קשה היה להעניק בשר ודם קולנועיים לדימוי זה? "דווקא את הקטע הבעייתי לכאורה צילמנו בזריזות", היא אומרת, "כל המעורבים במלאכה שאפו לצלוח את הדיאלוג הזה כמה שיותר מהר, שהרי אף אחד לא רוצה למשוך את הזמן כשהוא עומד בלי בגדים. באופן כללי, האווירה במהלך הצילומים היתה פתוחה מאוד, ובאיזשהו שלב אפשר היה לחשוב שאין מדובר בסרט כי אם בתהליך טיפולי של ממש. ובדיוק כפי שקורה בטיפולים הללו, גם אצלנו קשה היה לזהות מה אמיתי ומה לא".

עד כמה באמת נאמנות ההתרחשויות בסרט למה שקורה במציאות?

"עשיתי תחקיר מעמיק כדי לדאוג שהוא יהיה אמין ככל האפשר, ואף הסתייעתי בסרוגייט מנוסה, שנכחה בכל החזרות וסייעה בהדרכת השחקנים. היא גם חשפה בפני פרטים מהותיים על התהליך: בזכותה, למשל, ידעתי שהוא תמיד נפתח בפגישה עיוורת".

אם כבר הצלחת לדובב סרוגייט עתירת ניסיון, מדוע לא בחרת להשתמש בה ליצירת סרט תיעודי?

"עסקתי בעבר ביצירה דוקומנטרית, אבל מאסתי במניפולציות שהיא מאלצת אותך לעשות כלפי מושאי התיעוד שלך. חוץ מזה, אני תסריטאית בנפשי וחשוב לי מאוד לכתוב סיפורים, ואת זה אפשר לעשות רק במסגרת העלילתית".

חוץ מהתסריט המורכב, להצלחה של הסרט תורם גם הצילום מלא העוצמה של ראדק לאדצ'וק. איך לעזאזל הגיעה שלום-עזר דווקא לצלם פולני עלום שם? "מובן שלא חסרים צלמים טובים בארץ", היא מסבירה, "אבל רציתי לצאת למסע הזה עם השותף הכי מתאים. ראובן הקר, ראש החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב שעמו אני מתייעצת בכל דבר, המליץ לי על לאדצ'וק, והוא אכן התגלה בדיוק כמי שהייתי זקוקה לו: צלם עדין להפליא, שמציג את הדברים בלי לחשוף אותם באמת".

אבל הוא גם התגלה כאדם שאינו דובר עברית ואפילו לא אנגלית - עד כמה קשיי השפה העיבו על העבודה?

"אך ורק בשלב שבו תירגמתי לו את התסריט - זה באמת היה תהליך מתסכל למדי. אבל מרגע זה ואילך פערי השפה התגלו דווקא כברכה. הודות לכך שלאדצ'וק לא הבין מה הגיבורים אומרים זה לזו, הוא היה יכול לשים דגש רב יותר על הצד הוויזואלי. כך אני הייתי ממונה על הדיאלוגים המילוליים והוא היה ממונה על מחוות הגוף. זה היה שילוב אידיאלי".

הסרט עוסק באופן מסוים גם בהבדלים בין גברים לנשים - האם הם גם התמודדו עם הצפייה בו בצורה שונה?

"האמת היא שהייתי משוכנעת שהסרט ידבר יותר לנשים, אבל דווקא גברים שצפו בו באו אלי אחרי ההקרנה ואמרו לי שהוא נגע בהם. זה מוכיח שיוצר אף פעם לא יכול לדעת איך הסרט שלו יתקבל".

כמעט ולא יוצרים יותר בארץ סרטים באורך שעה, בעיקר מפני שאף גורם משדר אינו מחבב את יצור הכלאיים הנ"ל, אז מה פתאום החלטת לעשות זאת?

"מצד אחד הרגשתי שהסיפור שיש לי גדול מכדי להתאים לממדים של סרט סטודנטים באורך של 20 דקות. מצד אחר, חשתי שעדיין איני מוכנה לביים פיצ'ר. בדיוק כמו הקר, אני חושבת שבמאי חייב לעבור תחנת ביניים בין סרט קצר וארוך, ולא לקפוץ ישירות כפי שנהוג לעשות בימינו. ואכן, העשייה של 'סרוגייט' תרמה לי מאוד ועתה אני מרגישה בשלה לביים פיצ'ר. התסריט שכתבתי לשם כך, 'משפחה חדשה', זכה במענקי פיתוח שונים ואני מקווה לצלם אותו בשנה הבאה".

אם סוקרים את הסרטים הקצרים שנעשו בארץ בשנים האחרונות, אפשר לזהות שמרבית הפרסים בפסטיבלים נקטפו בידי דור חדש של במאיות צעירות ונועזות לרוב - לצדך עומדות גם הגר בן-אשר ("משעולים"), הדר מורג ("שתיקה"), מאיה דרייפוס ("ביקור חולים") ורבות אחרות. האם קיים ביניכן קשר כלשהו או שאתן פועלות בנפרד?

"ובכן, כשהייתי ילדה הייתי בטוחה שכל נהגי האוטובוס בארץ מכירים זה את זה, אבל כשהתבגרתי גיליתי שאין זה כך. בדיוק כמוהם, גם רובנו לא כל כך מכירות. גם על השאלה אם יש מכנה משותף בין הסרטים שלנו אני מתקשה לענות - זו סוגיה שעדיף להשאיר למחקר אקדמי. התשובה היחידה שעולה בדעתי היא שאצל הדור הצעיר של הבמאיות הישראליות קיים ממד קאמרי ומינימליסטי, שבולט פחות בסרטים של עמיתיהם הגברים. אבל אולי גם בזה אני טועה. כאמור, אתה אף פעם לא יכול לדעת במה אתה צודק ובמה לא".

טלי שלום-עזר: תעודת זהות

1978: נולדה בכפר סבא

2005: סרטה התיעודי "קיץ אחד באברבנל" זוכה במקום השני בתחרות הסטודנטים של פסטיבל דוק~אביב

2006: סרטה העלילתי קצר הראשון, "ליבינג רום", בכיכובן של תיקי דיין וקרן מור, משתתף בפסטיבל קאן ומוצג בערוץ 1

2008: סרטה הארוך עד כה, "סרוגייט", מוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים וזוכה בפרס הראשון בפסטיבל סרטי הנשים ברחובות. השבוע הוא יגיע להקרנות מסחריות בסינמטק, ובתחילת יוני ימריא לפסטיבל אדינבורו. עוד לפני הקרנתו הספיק להרגיז את הארגונים הפרו~פלסטיניים הנפוצים באי הבריטי.» סרוגייט: פרטים נוספים ומועדי הקרנה

*#