שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בן שלו
בן שלו

משהו נורא קרה לו ליואל (במלרע!), גיבור אלבומה החדש של רונה קינן. לא לגמרי ברור מהו המשהו הזה, אם כי ישנם די פרטים כדי שהמאזין יוכל לגבש טיוטה לתסריט אפשרי, שהוא על אחריותו בלבד. מה שברור מעל לכל ספק הוא שהמשהו הנורא שקרה ליואל היתרגם למשהו נפלא. המלים "יצירת מופת" מרחפות סביב אלבומה של קינן מאז שיצא; בו בזמן, מעבר לכביש, כבר מתייצבות משמרות המחאה שטוענות (במה שנהפך להתניה במקרה של קינן) כי מדובר בלא יותר מאשר יהלום צונן. אל תאמינו להן. "שירים ליואל" הוא יהלום בטמפרטורת החיים, המוות, הלב והכאב. יצירת מופת או לא, זה הרבה יותר מאשר עוד אלבום יפה. זה אלבום גדול.

הרבה גבות הורמו כשהתברר שקינן עומדת להוציא אלבום שמקרין את סיפורו של אביה על דמות בדיונית שנושאת ולא במקרה שם של נביא תנ"כי. הרי רק לפני כמה חודשים אמה של הזמרת סיפרה את אותו סיפור, באמצעים אחרים. מה פשר ההתפרצות היצירתית של הקינניות? האם אין משהו מרתיע בניגוד הזועק בין ההתפרצות הזאת לבין השקיעה המנטלית שעוררה אותה? וגם אם לא, האם יש צורך לספר את סיפורו של עמוס קינן פעמיים בפרק זמן כל כך קצר?

קינן. הפעם הראשונה שהיא שרה "אבא שלי" מתרחשת בשיר מספר 13

התשובה היא שחסר לרונה קינן שהיתה חוסכת מאתנו את הגרסה שלה, את הדרך שבה היא בחרה לספר את הסיפור. אפשר להתייחס ל"שירים ליואל" כאלבום אוטו-אבא-ביוגרפי, וזה כמובן יהיה נכון. אפשר לנסות לחלץ ממנו תובנות על היחסים הממשיים בין קינן לאביה, ולפעמים קשה להימנע מכך. אפשר, אם מכירים היטב את סיפור חייו של עמוס קינן, לנסות למצוא את נקודות ההשקה בינו ובין השירים. אבל נדמה שזאת לא תהיה הקריאה הנכונה של "שירים ליואל".

החלום התפוצץ בידיים

יש באלבום הזה ממד ביוגרפי ופסיכולוגי, ויש בו כמובן מטען אישי כבד, אבל האופק שלו יותר כללי ויותר רחב. הפעם הראשונה, והיחידה, שבה קינן שרה "אבא שלי" מתרחשת בשיר מספר 13 (מתוך 15), וגם אז אין באמירה המפורשת הזאת שום צורך. היא עומדת בניגוד גמור לנקודת המבט המורכבת של קינן לאורך כל האלבום, שהיא קרובה מאוד ורחוקה מאוד בעת ובעונה אחת.

"יואל, מה תעשה עכשיו, מה יהיה עליך, מה יהיה", היא שרה בתחילת השיר "בצד של הטובים", אבל בהמשך השיר היא שרה "יואל, מה נעשה עכשיו, מה יהיה עלינו, מה יהיה". התנועה המתמדת שלה בין עמדות מספר שונות, בין ריחוק לבין קרבה, בין תיאור אכזרי לבין הבעת חמלה, הופכת את הסיפור שהיא מספרת להרבה יותר מקיף מהסיפור האישי של אביה (ושלה). "שירים ליואל" מצייר תמונה מפורטת, בהירה מאוד (עם כמה כתמים הכרחיים) ורגישה עד כאב של אדם שנולד לתוך עולם מסוים, חלם על עולם אחר, אבל ברגע שנגע בחלום שלו החלום הזה התפוצץ לו בידיים, פיסית ורוחנית, ומאז חייו כבולים אל אותו רגע טראומטי בשרשרת מייסרת. העובדה שהאדם הזה הוא עמוס קינן היא במובן מסוים חסרת חשיבות.

הסיפור ש"שירים ליואל" מספר נמסר לכאורה בדרך מסורתית וכרונולוגית - הוא מתקדם מלידתו של יואל ועד זקנתו. אבל זה גם סיפור מפורק ומשובש. יש לו התחלה ארוכה (ילדות ונערות), יש לו סוף ארוך עוד יותר (הידרדרות), אבל אין בו פרק מתבקש - זה שבו הגיבור הוא אדם פעיל שמעצב את גורלו. צריך לחכות עד שיר מספר 7 כדי לשמוע את יואל אומר "אני" בפעם הראשונה, אבל בשיר 8 כבר נשמעת אזהרה שה"אני" הזה עומד להתנפץ לרסיסים ("אם תלך לשם היום משהו יישבר"), ובשיר 9 זה אכן מה שקורה ("משהו נורא קרה לו ליואל"). ההמשך הוא גלישה במדרון מנטלי תלול.

אבל העובדה שיואל הוא גיבור סביל לחלוטין, חוץ מאשר ברגע אחד מופז ("אני רואה עתיד מזהיר... האדמה תאהב את כל היצורים") לא הופכת את האלבום לנרפה. להיפך, היא טוענת אותו במתח, בעניין ובייחוד. הפתיחה, שכוללת כמה שירים חביבים בניחוח רוסי שמציירים את תמונת ילדותו ונערותו של יואל, עשויה ליצור את הרושם שזה עומד להיות אלבום מוקפד, אנין ושמרני - מעין דפדוף באלבום תמונות משפחתי. למעשה, צריך לחכות עד להופעת ה"אני" של יואל בשיר השביעי כדי להבין עד כמה השירים הראשונים חשובים. הם יוצרים דיוקן של יואל כתוצר של הסביבה שלו (תל אביב של שנות ה-30 וה-40, עם הדים ברורים למזרח אירופה של תחילת המאה), וכשיואל פותח סוף סוף את פיו ואומר "אני רואה ימים זהובים" - דמותו נדמית עשירה ומלאה אף על פי שהוא כמעט לא תואר באופן ישיר עד לאותו רגע.

הרגע הנפלא שבו יואל אומר "אני" הוא זה שבו מתחיל להיות ברור שהדיסק החדש של קינן הוא יצירה נפלאה. ומהרגע הזה ואילך קורים עוד הרבה דברים, מוסיקליים וטקסטואליים, שמחזקים את הרושם הזה. המהלך האינסטרומנטלי הנהדר בתוך השיר "ימים זהובים", שממריא עם החזיונות האוטופיים של יואל ונותן להם לטוס כאילו לא ייגדעו באכזריות בשיר הבא; הדיסוננס העדין-אך-תקיף שקינן מחוללת בשיר "בצד של הטובים", בסוף המשפט "הוא ראה אבל הוא לא היה בטוח", דיסוננס שמבטא את השבר שיואל חווה בשדה הקרב.

עדיין באותו שיר, הגלישה של השיר ממסלולו ההרמוני והתוספת המפעימה של קרן יער בסוף המשפט "נפל עליו מסך שחור"; ההלחנה קורעת הלב של המשפט "אתה ואני כמו שתי צלחות לוויין בחלל הבודד" בשיר "אתה מתעורר"; עדיין באותו שיר, הסצינה שבה יואל הזקן מדמיין כיצד כתם קפה ממלא את החדר וזוחל על הקירות, תמונה שמזכירה לו מיד את שירו של אבידן "הכתם נשאר על הקיר" (אהה, חושב המאזין, אז יש אגפים במוחו של יואל שנשארו צלולים למרות הכל); וממש לקראת סיום, בשיר האחרון "למה הלכת ליער האפור", האנחה "היהודית" של הכינור וכלי הנשיפה, שמחברת בין קצו הקרב של יואל לבין זיכרונות ילדותו.

על רגעי חסד כאלה, ש"שירים ליואל" משובץ בהם, אחראים במידה רבה שני האנשים שעיצבו את הצליל של האלבום, יוני סילבר ואסף תלמודי, שהביאו לאלבום את הצבע "היהודי" של הכלים שלהם (סילבר הוא כנר וקלרניתן, תלמודי אקורדיוניסט) אבל השכילו לשלב אותו בצורה מודרנית.

לא הכל זהב באלבום הזה. יש גם כמה רגעים חלשים. הם זניחים בתמונה הכללית, אבל הם שם. נהמת הגיטרות בסוף "אם תלך לשם" אמורה לבטא את הזוועה שיואל עומד לחוות בשדה הקרב, אבל זה לא המגרש הטבעי של קינן והקטע הזה אכן נשמע כאילו הודבק בכוח. כש"איש לא גבוה" מתחיל לרקד במקצב של שלושה רבעים מתחשק לומר לקינן "די כבר עם הוואלסים" (גם השירה שלה בשיר הזה נשמעת מנייריסטית ואפילו דודתית, בפעם היחידה באלבום). סוגיית "אבא שלי" כבר הוזכרה, ומדוע קינן הרגישה צורך להוסיף לשמות השירים גם כותרות משנה? לא רק שזה לא תורם, זה אפילו כופה לעתים על המאזין פירוש ספציפי לשירים שהיה אפשר לפרש בצורות שונות.

ואפרופו פירושים, מהו אותו דבר נורא שקרה ליואל בשדה הקרב? קינן לא מדברת ברורות, וטוב שכך, אבל בשיר הלפני אחרון, "כשהקוצים היו קוצים", היא שרה: "האויב הסתכל לך בעיניים / וכשנפל, נפל מהר / אבל את זה אתה כבר לא זוכר". בהמשך השיר יואל, מתוך דמדומי ההכרה שלו, מפנטז שהאויב לא מת, "הוא רק עייף / ישן את שנתו הארוכה / העתיקה". האם יכול להיות שהוא הרג את החייל שנלחם מולו ואז מיהר להדחיק? "משורה ישחרר רק המוות", נאמר בהימנון הלח"י, שקינן שרה בסיום השיר הזה (שימו לב לרעד שעובר בקולה במלה "צלמוות"). האם כל מוות, גם מותו של חייל אויב, יכול לשחרר מהשורה? האם זה הדבר הנורא שקרה ליואל?

רונה קינן - "שירים ליואל". אן-אם-סי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ