אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מייסי גריי: לא שחורה ולא לבנה

אחרי שהתעייפה מחברות התקליטים, מייסי גריי יוצאת לדרך עצמאית ומקווה לא להיות מזוהה רק עם להיט אחד. לקראת הופעתה בשבוע הבא בישראל היא מספרת מה מושך אותה לכאן חוץ ממזג האוויר

תגובות

בשבוע הבא תבוא מייסי גריי להופעה ביום הסטודנט בירושלים (20 בחודש) ולהופעה אחת בבארבי בתל אביב (22 בחודש). נראה שסיפור האהבה בין הזמרת בעל הקול הייחודי - שלא לומר חורקני, צפצפני ומחוספס - לישראל רק הולך ומתפתח. זה יהיה הביקור השלישי שלה כאן: בשנת 2000, בשיא הצלחתה, הופיעה בקיסריה, ובשנה שעברה היא באה לשלוש הופעות בזאפה בתל אביב.

בראיון טלפוני היא אומרת שהיא נהנית ממזג האוויר ומסצינת המסיבות בישראל, אבל גם מודעת למורכבות הפוליטית שבאה בחבילה אחת עם היתרונות האלה. בפעם האחרונה שביקרה בארץ היא צילמה כאן סרט תיעודי שניסה לברר עד כמה מוסיקה יכולה לשפר מצב פוליטי. "ישראל היא מקום מסוכסך, והשאלה היתה אם מוסיקה יכולה לעזור בריפוי של זה", היא אומרת. "למוסיקה יש יכולת ריפוי בכל מצב. זה מקום מעורר השראה, שמלמד הרבה על דת ופוליטיקה ושונה מאוד מהמקום שגדלתי בו".

גריי מדברת על קנטון, אוהיו, שם נולדה לאם מורה ואב שעבד בתעשיית הפלדה, שהכיר לה את מרווין גיי, סטיבי וונדר, אל גרין וסליי סטון (היא עצמה העריצה את פרינס). האחים שלה סיפרו שהיא היתה ילדה מופנמת שלא דיברה הרבה, בעיקר כי התביישה בגובה היוצא דופן שלה (כיום גובהה 1.80 מ') ובקולה, שזכה לתיאורים כמו "רוד סטיוארט עם קצת הליום" ("ניו יורק מגזין"). היא למדה נגינה בפסנתר במשך שבע שנים כי אמא שלה הכריחה אותה, ובחרה ללמוד תסריטאות באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

החליפה את הזמרת

החברים שלה שם הקימו להקה, והיא כתבה להם מלים. כשהזמרת לא באה להקלטות, מייסי גריי, שאז עוד נשאה את השם שנולדה אתו, נטלי רנה מקינטייר, הקליטה את הקולות במקומה. כך נולדה, במקרה, הקריירה של מייסי גריי (מתברר שאת השם הזה הלוותה משכן שלה). בזמן שקלטת הדמו שלה הסתובבה בין חברות תקליטים והחלה לעורר עניין, גריי הספיקה להתחתן, להתגרש ולהוליד שלושה ילדים (אניסה, טאהמל וקסיוס "האפי") בין 1994 ל-1997.

          מייסי גריי. גרמה לאנשים להשלים עם בני זוגם

ההצלחה המסחרית שלה היתה בשנות ה-30 לחייה. כעת, לראשונה בקריירה, החליטה גריי, בת 41, להוציא את תקליט באופן עצמאי, צעד יוצא דופן לאמנית במעמדה. את אלבומה החמישי, "The Gray Life", שעתיד לצאת בהמשך השנה היא הפיקה לבד. ההסבר לכך טמון אולי בהיסטוריה העקלקלה שלה עם חברות התקליטים: בתחילת שנות ה-90 החתימה אותה אטלנטיק אבל גנזה את האלבום שהוקלט וביטלה את החוזה. את שני האלבומים הראשונים והמצליחים שלה ("On How Life Is" ו-"The Id") הוציאה בחברת אפיק וכך גם את השלישי, "The Trouble With Being Myself" שנכשל מסחרית.

ההתקשרות עם חברת התקליטים הסתיימה בטונים צורמים וגריי התחילה לחפש בית חדש, אבל אף שנמכרו במיליוני עותקים וקיבלו ביקורות מצוינות ("On How Life Is", אלבום הבכורה, הגיע לפלטינה משולשת וגם זיכה אותה בגראמי), רק לאחר שנה נחתם חוזה חדש עם חברת גפן שהוציאה את אלבומה הרביעי של גריי, "ביג", שהפיק ויל-איי-אם (מלהקת "בלאק אייד פיז") ויצא במקביל גם בחברת התקליטים שלו.

"האלבום הבא שלי הוא הטוב ביותר שעשיתי עד עכשיו", היא אומרת בשטף ובביטחון מוחלט, "ועשיתי אותו לבד, בלי חברת תקליטים, בפעם הראשונה. בחברת תקליטים הרבה פעמים צריך להתחשב בדעתם של המון אנשים. כשאני באולפן אני חושבת ברקע של הדברים מה חברת התקליטים תחשוב על זה. הם הרי לא תומכים באלבום שהם לא אוהבים".

היא רצתה, לדבריה, לחזור לתחושה הראשונית שהיתה כשרק התחילה לכתוב ולהקליט שירים. "זה יצא שונה, גם מבחינת המלים וגם מבחינה מוסיקלית. מאוד טהור, נאמן למי שאני כאמנית, למה שאני נהנית ממנו. זה מאוד עכשווי ומתקדם, אבל גם חיובי וכנה, גם מאוד אורגני. אני מושפעת ממה שקורה כיום במוסיקה. כולם נכנסו לקטע יותר אלקטרוני ורקיד, ואני מושפעת מזה כי זה מה שאני שומעת כל פעם שאני מדליקה את הרדיו. אבל זה עדיין מאוד אני. אני, אבל עשר שנים מאוחר יותר". כלומר, אף שהיא משתתפת בחגיגה האלקטרונית היא עדיין שומרת על האופי החם של המוסיקה שלה.

הלהט הגדול ביותר

התנועות הפתלתלות האלה, למעלה ולמטה בטבלאות הלהיטים, קדימה ואחורה עם חברות התקליטים, היו בשבילה "חוויית למידה". את העשור שחלף מאז להיטה הגדול ביותר, "I Try", היא מסכמת בפשטות: "היו הרבה עליות וירידות. הרבה רחובות וסמטאות. זה אני אותי מי שאני היום. כשאת אמנית, את צריכה ללמוד את ההמונים. לדעת מה הם אוהבים. למה הם מקשיבים. ללמוד מה הדברים שגורמים לאנשים לצרוח, ומה לא מקבל תגובה בכלל. לפעמים את יכולה לעשות משהו ואנשים פשוט יקומו ויעזבו. למדתי הרבה על טבע האדם, מה מרגש אנשים. נהייתי מומחית לאנשים".

צפו ב-"Sweet baby" של מייסי גריי, בקרוב בירושלים ובתל אביב:

"מה שחשוב במוסיקה הוא לרגש אנשים. לתת להם השראה. לגרום למישהו לבכות או ללכת הביתה ולעשות אהבה", היא מסבירה את תפקיד הקול שלה בעולם. "הרבה פעמים אנשים אמרו לי שהם שמעו את 'I Try' וזה גרם להם להשלים עם בני הזוג שלהם או דברים מהסוג הזה. זה תמיד מתגמל לשמוע שהשפעת על אנשים או אפילו שינית להם את החיים".

מאחר שגם היא בעצמה מזכירה את הלהיט ההוא מ-1999 שוב ושוב, לא נותרה ברירה אלא לשאול אותה אם לא נמאס לה להיות מזוהה רק עם להיט אחד. "הייתי רוצה שאנשים ימשיכו הלאה מהשיר הזה", היא מודה "הוא הלהט הגדול ביותר שלי ואני חיה עם זה, בעיקר באמריקה. באירופה אני מצליחה יותר ושם מכירים יותר שירים שלי. באמריקה כולם פשוט תקועים על השיר הזה! אני לגמרי מוכנה להמשיך הלאה".

כתבות שאולי פספסתם

*#