אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העברית: פופ ישראלי עם עומק

בשביל להקת "העברית" המוסיקה היא אפשרות בריחה לעולם דמיוני וקסום. מחר יהיה אפשר לברוח אתם כשיופיעו בערב אינדי לרגל יום העצמאות

תגובות

ארבע מלים הן כל מה שאורון שרי, סולן "העברית", זקוק לו כדי להגדיר את התפישה האמנותית של הלהקה: "פשטות עם הרבה עומק". ואם רוצים להסתפק בשתי מלים אפשר גם לומר: "פופ איכותי". ומהי ההשראה של צמד פופ איכותי? "אנחנו צרכני פופ ואני אוהב גם קיטש", אומר ערן פרץ, הסולן השני של הלהקה. "אני אוהב את 'מודרן טוקינג'. אפילו את 'טו אנלימיטיד'". הם יציינו כמובן גם את 'הפט שופ בויז'. "אולי כי הפעם עבדנו יותר בתור צמד", מסביר שרי. "הם עשו פופ מאוד מתוחכם שהצליח להגיע להמון אנשים. בשירים שלהם יש פשטות. הם לא נכתבים סתם בשביל למכור. משהו עומד מאחוריהם".

אירועי יום העצמאות 2009 - ערב אינדי בתמונע

כשיצא ב-2007 אלבומם "חיי הזהר של תל אביב", שכלל את הלהיט לרגע "מסיבת כיתה", הם היו מועמדים לתואר להקת השנה של פרס עמ"י. אז הם היו עדיין שלישייה, שניהם ומתופף. כעת יש נגנים חדשים שמלווים אותם ושניהם יכולים להתרכז בשירה. "כשהיינו טריו כל אחד היה עסוק בלהוסיף שכבות של סאונד", מסביר שרי. "זה יצר ניכור, כי היינו מרוכזים בנגינה. עכשיו, עם הנגנים, אנחנו יכולים אפילו להרים את הידיים ולקפוץ."

הפעם הם גם כתבו את השירים יחד ומרגישים שעבדו כצמד, אבל אל הנגנים החדשים הם מתייחסים כחלק אינטגרלי מהלהקה ולא כ"נגנים שכירים". "כשלהקה מופיעה זה מרשים יותר מאשר זמר או זמרת שמופיעים עם נגנים. יש קצב של להקה. יש תשוקה והזדהות". הם מספרים שבמשך הזמן פנו אליהם נגנים שאהבו את המוסיקה שלהם וביקשו להצטרף ללהקה, "ככה שלא היינו צריכים לעשות מבחני קבלה או משהו כזה".

צפו ב"מסיבת כיתה" של העברית:

פרץ עובד לפרנסתו בעיצוב גרפי ושרי מפתח תוכנה שקשורה לסאונד, אבל למוסיקה שלהם הם מתייחסים כעולם נפרד. הם מספרים שהסאונד שהם חותרים אליו באלבום החדש הוא מהוקצע, מוקפד ונוצץ. "גלאם זה לא פקטור משמעותי בחיים, אלא במוסיקה", מסביר פרץ. "המוסיקה היא האפשרות שלנו לברוח לעולם הדמיוני והנוצץ".

את כל השלבים בדרך לעולם הזה הם מתכוונים לעשות בעצמם, החל בכתיבה, דרך העיבוד וכלה בהקלטה. הכל מתרחש באולפן הביתי של שרי, שממוקם בבית פנורמה האפוקליפטי בתל אביב, ללא מפיק חיצוני. "זה קשה, כי היצירתיות רוצה שהרגשות והתת מודע יובילו, אבל ניסינו לעזור להם עם איזה סדר", אומר שרי. פרץ מסביר שהם מעוניינים לשמור על האינטימיות של הבית בעבודה המוסיקלית. "אנחנו צריכים את השקט הנפשי שהשעון לא דופק, שלא חייבים להקליט בתוך כמה שעות. אנחנו מנסים שהמוסיקה תנחה אותנו, לא שנכריח אותה באיומי אקדח".

לדבריהם, הם מעוניינים להישמע פחות אפלים. "בשירים החדשים אנחנו משנים את הגישה ומנסים להגיד את הדברים ברור יותר. הרגשנו שבאלבום הראשון זה היה מעורפל", אומר שרי.

מחר ישתתפו בערב הופעות לרגל יום העצמאות ב"תמונע" בתל אביב, שיוקדש ללהקות אינדי. אתם יופיעו "מלכת הפלקט", "נערות ריינס", "אלקטרה" ו"אנטיביוטיקה". לאלבום החדש שלהם, שהעבודה עליו מסתיימת בימים אלה, הם רוצים שיאזינו ברצף. "כתבנו אותו כמו האלבומים הקלאסיים, שאפשר להקשיב להם הרבה פעמים מההתחלה עד הסוף", אומר שרי ומסייג: "זה בסדר אם המאזין ישמע שיר אחד ובשאר השירים יעשה מה שהוא רוצה, אבל שבתוך תוכו ידע שהם מחוברים אחד לשני. יש פה מסר. יש סיפור. יש משפטים ומלים שמחברים את השירים לאלבום אחד".

*#