אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים להרגיש שהמשפחה שלכם ממש נורמלית?

לכו לראות את תערוכתה של אנג'ליקה שר, המציגה סצנות ביתיות ומשפחתיות, שבהן שולט המנוכר, המרוחק והמוזר

תגובות

אנג'ליקה שר מציעה התבוננות במשפחה ובילדים, שהמוזרות, זרות, ריחוק וניכור ניכרים בה בכל פרט, אם כי באופן מרומז ועקיף. קמילה, דעיכה וילדות חסרת ילדותיות מאפיינים את הילדים והנערים שהיא מצלמת, אלא שבניגוד אליהם, נראה שהיא דווקא הופכת לכוכבת - עם תערוכות קבוצתיות רבות, ועתה גם תערוכת יחיד מקיפה. שר היא צלמת מוכשרת, בעלת כתב יד מובחן, שמרבה לעסוק בילדות, התבגרות והמעבר ביניהם. את הרגע המסוים הזה, שבו ילדים הופכים לנערים, ובו ילדות הופכות לנשים צעירות, שר תופסת בעדשה שלה. אולם הסצנות שהיא מציגה הן נטולות חדווה, התבגרות בריאה ושמחה ילדותית, אלא דווקא מזכירות הרבה יותר תהליך של קמילה. 13: אנג'ליקה שר - לפרטים נוספיםהילדים-נערים של שר איבדו את תום הילדות, אך לא זכו בשום דבר אחר במקום. שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה, "13", כשמה, ו"Growing Down". הסדרה השנייה היא צנועה יותר ומכילה תצלומים לא גדולים, המוצגים בחדר הצדדי של הגלריה ובהם נערים ונערות בסצנות שונות, רובן ביתיות, עשירות בפרטים ובתפאורה גדושה. העין משוטטת ואוצרת עוד ועוד פרטים מוכרים המנסים לפענח את הנרטיב, כשבכל סצנה מצויים ילדים בדיוק בגיל שבין נערוּת לילדוּת. ולמרות שאין ספק שהתצלומים מבוימים וכל פרט הוא משמעותי, מה שהם משדרים יותר מכל זו אדישות, Indifference. המצב התודעתי הזה שבו מצויות הדמויות הוא המושך לפצח, להבין, לחדור לתוך ראשם של מי שמביטים אל הצופה במבט כה משועמם וחסר עניין.העבודות המעניינות של שר יוצרות עולם מלא אך מנוכר, מוכר אך זר. הדואליות הזאת היא המעניקה להן את כוחן הפתייני והמסקרן. עבודה מצוינת במיוחד היא של נער ונערה העומדים שעונים אל הקיר. מאחוריהם תלויה תמונה של זוג, כך ששערותיהם של בני הזוג המצולמים נראות כאילו הן של שני הילדים העומדים מקדימה. הסצנה כולה מתרחשת בדירה - כנראה תל אביבית - עלובה למדי, שבה ריצוף גיאומטרי, וילון מרושל וארון קיר ישן. המינונים והניואנסים הם הכל בעבודה זו, ויוצרים עולם שמלא בדימויים ויזואליים אך בודד וקודר, משובש ומלא סוד.עבודה טובה נוספת היא של ילדה שוכבת באמבטיה, בצילום שהוא כמעט נטול צבע. חדר הרחצה וכל הפריטים בו עשויים משיש אפור קר ומנוכר (כמעט כמו מצבה), כשבתוך האמבטיה שוכבת הילדה/נערה, אוזניות על אוזניה והיא מתבוננת כלפי הצופים באדישות המנוגדת ללחץ ולדריכות שהסצנה יוצרת. למרות שפני השטח מלאים בפרטים, נראה שמה שמצוי מתחת להם רוחש עוד יותר.הצילומים של שר נטועים בתולדות האמנות. הם מצטטים מגדולי הציירים בקומפוזיציות ובצבעים, אך תוך שינויים המרחיקים אותם מהמקור ומותירים אותו כזיכרון של הד רחוק, חומק מן התודעה ושב ומגיח אליה. כך, למשל, האם הציור באמבטיה מצטט את "מות מארה", ציור מהתקופה הניאו קלאסית של ז'אק לואי דוד? זה הד רחוק - אך אפשרי - שלו, המטעין את הצילומים בהיסטוריה ויזואלית ותרבותית נוספת.הרמז לתולדות האמנות בולט במיוחד בעבודה הגדולה והמרכזית של התערוכה, תפנים של חדר זר בעל ניחוח מזרח אירופי. על גבי קיר ירוק מתקלף תלויים קישוטים עממיים ודתיים, כמו ציור של המדונה ודמות הצלוב. על הרצפה עומד שולחן שעליו מונחים פירות אדומים. פריטים רבים נוספים מצטרפים לעושר הויזואלי הזה, והם חלק בלתי נפרד מהתפאורה המוזרה: מגבת אדומה, משקפי שמש, עטיפת ביצת קינדר וחמישה ילדים. הסצנה כולה היא סוג של פרפראזה מרוחקת על ה"סעודה האחרונה", או אולי הנוסח הברוקי, כפי שקרווג'יו היה יוצר, של הסעודה האחרונה, שבה ממלאים ילדים עניים את כל תפקידי המפתח. בכל מקרה, כל ילד שקוע בפעילות אחרת - אחת פותחת ביצי קינדר, אחד חולם, אחת מתעסקת עם הפירות (האדומים כמובן). הסצנה כולה מוזרה, לא ברורה, אך מושכת מאוד, עשירה בסימבולים וברמזים. העליבות והזרות של החלל, האיכויות הדרמטיות-ברוקיות למרות האיפוק לכאורה, יוצרות מתח וסצנה מרשימה ובלתי מפוענחת.האניגמטיות והזרות הן בלב אמנותה של שר והם ההופכות אותה למושכת. עולם הילדות שהיא מציגה הוא עולם נטול שמחה. לכאורה היא מציגה סצנות יומיומיות, אך אלו סצנות שבהן הזמן קפא מלכת והן חסרות תכלית - התנהלות סתמית והעמדות שנעות בין הבנאלי לרפרזנטטיבי, בין החגיגי ליומיומי, בין אדישות לכאורה לקיומה של המצלמה לבין העמדה מולה. הכל מצוי בתוך קונטקסט מלא סודות. הסצנות תיאטרליות מאד, מרובות בפרטים, בעלילות משנה הנגזרות מתוך התמונה הגדולה, הבלתי מפוענחת. ומעל הכל שורה רוח של המתנה. ציפייה שאינה מתממשת למשהו שיתרחש.13: אנג'ליקה שר - לפרטים נוספים

*#