אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערות האמבטיה הצפופות והמנותקות של אנג'ליקה שר

כבר זמן רב שלא הוצגה כאן אמנית בראשית דרכה שניכר עד כמה היא קשורה למדיום שהיא עוסקת בו ומבינה בו, מכירה את התחום מבחינה היסטורית וניחנה ברעננות ופתיחות

תגובות

אנג'ליקה שר מציגה בגלריה טבי דרזנר בתל אביב תערוכה באיכות גבוהה. גוף העבודות נע בין טוב למצוין, אך החשוב הוא המשקל שנוצר, מעבר ליצירה זו או אחרת. כבר זמן רב שלא הוצגה כאן אמנית בראשית דרכה שניכר עד כמה היא קשורה למדיום שהיא עוסקת בו ומבינה בו, מכירה את התחום מבחינה היסטורית וניחנה ברעננות ופתיחות.

שר משוחררת מרצון להרשים בדימויים קיצוניים או אלימים וגם אינה הולכת שבי אחרי הטרנד של צילום טריוויאלי. בתערוכה הזאת היא מציגה בעיקר דימויי משפחה וילדים, בשתי סדרות, שתיהן מן השנה החולפת. המוקדמת, הסדרה "Growing Down", תלויה בחלל הקטן יותר של הגלריה. התצלומים הקטנים למדי (73X54 ס"מ) תלויים בצפיפות יחסית, שמגבירה עוד את הדחיסות המאפיינת כל אחד מהם. כולם מצולמים באור טבעי ואינם מטופלים באמצעים דיגיטליים.

אילוף התוהו ובוהו

שר, שהיגרה לישראל מלטוויה, למדה צילום במכללה בקריית אונו ובאקדמיה בצלאל בירושלים. לפני שבועות אחדים זכתה במקום השלישי בתחרות סוני לצילום בקטגוריה של צילום קונצפטואלי ומבוים.

בתצלומים שהיא מציגה בתערוכה מופיעות נערות בגיל ההתבגרות המוקדם. במקצתם הן מצונפות בתוך עצמן, באחרים מישירות מבט. שר במיטבה כשהיא עוסקת בגודש: הנערות נהפכות לחלק ממערך שהעומס שלו ממלא את משטח התצלום כשפע שאי אפשר להכילו. מבחינה זו יצירתה של שר עוסקת ביעדים המסורתיים של אמנות, שהבסיסי שבהם הוא עשיית סדר בעולם, אילוף התוהו ובוהו. שר ממסגרת גודש, שפע שיצא מכלל שליטה, מודעת היטב לצדדים מעוררי הקבס וגם לקסם הטמון בכך, המושך את התודעה לטבוע בתוכו.

תצלום של סלון (כל התצלומים הם ללא כותרת אך מקובצים תחת שם הסדרה) ובו כריות רקומות, שמיכות סגולות, חלונות של זכוכית צבעונית ושולחן פסיפס, כמעט מדיף ריח של אוויר דחוס, כבד, לח ומבושם. שר תולה על הקיר תצלום שהיא צילמה לפני שנים אחדות ובו שלוש דמויות שמבטן נעוץ במצלם. היא אינה מצלמת זמן או מקום מסוים אלא פנטסיה. מבחינה זו ניכר היטב שהיא תלמידתה של פסי גירש.

בתצלום של נערה שכובה באמבט - רק ראשה מציץ, עטור אוזניות אם-פי - נראה ששר שיחקה בשרשרת של אסוציאציות; מאופליה בנהר ועד "מות מארה" של ז'אק לואי דויד, מהציורים של אשת בונאר באמבט ועד לסצינה הבעייתית של ג'וליה רוברטס באמבטיה ב"אשה יפה". אין בצילום של שר שום גילוי של הגוף, ואם רחצה מרמזת על היטהרות, גם בשל ההקשרים הדתיים של מים (טבילה, מקווה ועוד) - הרי כאן הניתוק של הנערה מהמקום והזמן דרך המכשיר האלקטרוני מנטרל זאת. הוא מדגיש את המוזרות באמבט השיש, שכמוהו כסרקופג כמעט, בידיות הברזים מחלוקי הנחלים ברצפה, שגילה ודאי פי ארבעה מגיל הנערה, שניכר כי היא רק אורחת במקום הזה, במציאות הזאת. לעומת יצירות אלה, עדיף היה לוותר על העבודה התלויה בכניסה ועל שתיים מהעבודות בחלל הקטן. בתצוגות קודמות של שר, ביריד "צבע טרי" או בתערוכה קבוצתית בגלריה "פלורנטין 45", הוצגו בעיקר עבודות שניסו לקלוע לטעם מסוים ונעשו בנוסחאות שהוכיחו את עצמן (ברוח העבודות של סאלי מן האמריקאית); זה אינו המיטב של שר.

זיכרון שמכיל זיכרון

הסדרה של 13 היצירות הגדולות יותר (160X120 ס"מ) מתאפיינת במבט של מי שכבר מתגעגע להווה; מודע לאופן שבו הזמן חומק, לכך שכל מגע שלנו באהוב וביפה הוא יקר, כזה שיש לנצור בזיכרון.

בתוך חממה פשוטה, הנראית כעשויה ניילון עבה וכפיסי עץ, ניצבת קבוצת ילדים, ספק משחקים, ספק מסתתרים מפני משהו לא ברור. מחוץ לחממה מעין חבית מצוירת בצבעי צהוב, כתום וכחול. כל אלה מצויים בתוך שדה שבקצהו בית נמוך צהוב שנדמה רעוע במקצת. רגע המשחק התמים הוא גם הרגע שבו הילדים רחוקים מהמתבונן, מטושטשים מעט, מופרדים במין בועה; והבית הוא כהבהוב זיכרון רחוק עוד יותר. המשחק של זיכרון המכיל זיכרון, של נוכח הזוכר את מה שנעלם, חוזר שוב ושוב בעבודות של שר: דרך צילום עבודות של עצמה, צילום חפצים שמסמנים חלל (כמו כלוב) ובעיקר בדמויות המוצקות-מנותקות שלה.

בתצלום של קבוצת אנשים ליד שולחן בחצר ניכרת ההכברה בפרטים, צורות ונרטיווים האופיינית לשר. היציאה לחצר היא מתוך חדר שבו ניצב גבר המחזיק איגואנה. ליד השולחן אשה וילדות בגילים שונים שהבעות פניהן נעות בין ניתוק, שעמום ואי שביעות רצון, ובצד ילד מתעמל על סולם. על השולחן פרושה מפת פלסטיק בהדפס של שושנים אדומות, כזו שלולא היתה זולה וקיטשית היתה אמורה לסמן חושניות. שר אינה מצלמת "סעודה אחרונה", אין כאן לא דרמטיות ולא קדושה, אלא בעיקר כישלון: תחושה שתוכננה כאן חגיגה קטנה ודבר מה העכיר אותה, מנע ממנה להיות לרגע שאפשר יהיה להתרפק עליו בעתיד.

אנג'ליקה שר. גלריה טבי דרזנר (רח' אחווה 24, נוה צדק, תל אביב). שעות פתיחה: ימים שני עד חמישי 11:00-19:00, יום שישי 10:00-14:00

*#