אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד וגוליית: כוחה של האמונה

השמעת בכורה: "דוד וגוליית" של אהרון חרל"פ

תגובות

היצירה

הרעיון לחבר יצירה על הקרב בין דוד לגוליית לא עלה במוחו של המלחין אהרון חרל"פ: "האירוע כל כך מיליטריסטי ומלא דם - לא כמו העקידה למשל, או סיפור בת יפתח, שאותם כן הלחנתי - שלא חשבתי לטפל בו". אבל כשבאה הזמנה מצד מקהלת "זמיר" הניו יורקית, במימון אלן ספטימוס, הוא החל לחשוב אחרת: "אחרי שקראתי שוב את הטקסט המקראי נוכחתי שמדובר בסיפור על אמונה, על מושג 'כידון וחרב' של גוליית מול 'באתי בשם ה'' של דוד".

חרל"פ בנה את היצירה כדרמה יוונית: תפקידי הדמויות - דוד, גוליית ושאול - מושרים מתוך המקהלה, וזו מתפקדת כקריין. "זוהי קנטטה, כמעט אופרה קטנה, והיא יצאה יותר ארוכה ממה שחשבתי בהתחלה - כ-20 דקות". רק בסוף היצירה משתנה תפקידה של המקהלה כמאירה את ההתרחשויות והיא נהפכת לגיבורה בעצמה, בשירת פרק תהלים בסגנון כורל: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" - "כך, בכוחה של האמונה, ולא ברדיפת הפלשתים כפי שמסתיים הסיפור במקור, רציתי לגמור את היצירה", אומר חרל"פ.

אהרון חרל"פ - כרטיס ביקור

מנצח ומלחין, הוא יליד קנדה, 1941. למד בקולג' המלכותי בלונדון, באקדמיה למוסיקה בווינה ובאקדמיה למוסיקה בתל אביב. בין תפקידיו: מרצה בכיר באקדמיה למוסיקה בירושלים, ומנצח מקהלת כפר סבא.

אהרון חרל"פ. בהתחלה לא רצה לטפל בסיפור המלא דם

סגנון הלחנה: "אני נותן לטקסט להדריך אותי, ומחפש את הצליל והגוון שמתאים למלים", אומר חרל"פ על יצירותיו הקוליות. "בגרסה התזמורתית, למשל - כאן תנוגן היצירה בליווי פסנתר - דמותו של דוד נשמעת בהקשר של חליל ונבל, בגלל היותו רועה צאן ונגן נבל. או לדוגמה בטקסט 'וייאספו פלשתים' נשמע מארש, שיר לכת צבאי, ומלים כמו 'וימהר דוד', או 'וידהר דוד', מולחנות במוסיקה שתתאר אותן. לטקסט יש קצב משלו, ואני כמלחין משרת אותו ונותן לו להוביל אותי לאורך כל הדרך".

חרל"פ משתמש גם בטכניקת הלייטמוטיב, משמע מלחין לדמויות בעלילה נושאים מוסיקליים המאפיינים אותן, ואלה צצים כשהדמות מופיעה, או מבשרים על בואה, או נשמעים כשמישהו חושב עליה - ומשתנים כווריאציות בהתאם למצבה הרגשי של הדמות או לנסיבות הפוקדות אותה. "יחד עם זאת יש היבטים בהלחנה שאי אפשר להסביר אותם", הוא אומר. "כשאני כותב מוסיקה לא כדי לתאר דמות אלא לבטא את הרעיון שהיא מגלמת, התהליך מופשט יותר".

יצירות נבחרות: סימפוניה מספר 2 "ציפור המלחמה"; "צלם אלוהים", קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת לטקסט של ויליאם בלייק, תהלים וישעיהו; "עקידת יצחק" למקהלה; קונצ'רטי לקלרנית, ויולה ובסון, ושני קונצ'רטי לפסנתר; שתי אופרות קאמריות: "תרז רקן" (על פי אמיל זולא) ו"כנפיים" (על פי חליל ג'ובראן); "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" למקהלה.

מבצעים נבחרים: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורות קאמריות בהונגריה, התזמורת הקאמרית הישראלית, נגן הבסון עוזי שליו, הווילונית רבקה גולני, המנצחים הישראלים ירון גוטפריד, דן אטינגר והרווי בורדוביץ, מנצח המקהלות גאבור הולרונג, התזמורת הסימפונית ראשון לציון, תזמורת ספרינגפילד מאילינוי.

פרסים: פרס אקו"ם על שלושה שירים למצו-סופרן ותזמורת סימפונית, לטקסטים מאת לאה גולדברג ויהודה עמיחי (1983); פרס מרק לברי להלחנה (1993); פרס האופרה הישראלית על האופרה "תרז רקן" ופרס אקו"ם על הקונצ'רטו לקלרינט (1997); פרס ראש הממשלה (1997); פרס אקו"ם על הקונצ'רטו לבסון (2004) ועל מפעל חיים (2008).

הקונצרט

האנסמבל הקולי החדש בניצוח יובל בן עוזר מגיש: תיאטרון בקולות. בתוכנית: אהרון חרל"פ, "דוד וגוליית"; תומס תומקינס, מדריגל; קלאודיו מונוטורדי, "קינת אריאנה"; קלמנט ז'נקן, "המלחמה"; מוריס ראוול, שלושה שירים; בנג'מין בריטן, "מסגרייב הקטן וליידי ברנרד"; משה זורמן, "תמונות תל אביביות"; אן בויד, "ליידי סרסינה שרה". מוזיאון תל אביב, היום, 14:00.

*#