אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יו-2, הראיון: רק ההצלחה מעניינת אותם

31 שנים לאחר שהוקמה, "יו-2" ממשיכה להיות מושא לחיקוי ללהקות אחרות. בראיון לרגל צאת התקליט החדש מודים חבריה שרק דבר אחד מעניין אותם באמת: ההצלחה

תגובות

על הבמה במרכז התערוכות ארל קורט בלונדון התקיימה חזרת תלבושות נוצצת לקראת טקס פרסי הבריט השנתי, המקבילה הבריטית של הגראמי. אף שלהקת "יו-2" לא היתה במועמדים לפרס, היא השתתפה בפתיחת המופע שהתקיים ב-19 בפברואר, וביצעה בהופעה חיה את "Get On Your Boots" מאלבומה החדש, "No Line on the Horizon". "יו-2" ביצעה את אותו שיר לפני כמה שבועות בטקס הגראמי.

בתום החזרה עברו ארבעת חברי הלהקה לאזור עבודה מלוכלך מאחורי האודיטוריום, כדי להצטלם. הצלם ביקש מהם ללכת. בונו רצה לדעת איזה סוג של הליכה. הסוגיה יושבה בדיון קצר. הלהקה פתחה בצעד רברבני ומנוסה ובונו הכריז, "הכנופיה האחרונה בעיר!" יו-2: בונו מבקש להשאיר חותם - לביקורת של בן שלויו-2: האם בונו איבד את זה סופית? - לביקורת של רוי רגביו-2 תוציא אלבום נוסף במהלך 2009

"האם עוד אפשר לנקב את המודעות הפופית בשיר?" אמר בונו אחר כך, על כוס גינס במסעדה של המלון היוקרתי קלרידג'ס. "זו למעשה המשימה הראשונה של כותב שירים". שיחה עם בונו היא הרפתקה באסוציאציות חופשיות. בין הרהורים על האלבום הוא שילב סטיות מרתקות, שנפלטו כלאחר יד ובה בעת בזהירות, לציטוט ושלא לציטוט. הוא נתן הדגמה במלוא גרון של אופן הגיית התנועות של זמרי אופרה איטלקים ושל סגנונו של פרנק סינטרה - ראשים הסתובבו בסמוך - וביטא את הגיגיו בעניין אדריכלות של קתדרלות; הוא תיאר מפגשים עם מועמדים לנשיאות ותוכניות לטוריו הבאים בעמוד הדעות של "ניו יורק טיימס". הוא דיבר בחיבה על חבריו ללהקה כדמויות שהוא עדיין מנסה לפצח, על שירים כעל פרצים של יצירתיות אקראית ועל מה שהוא רוצה להפיק מהופעה: "אנרגיה עוויתית אלסטית".

עטיפת האלבום החדש. יעורר השראה במעריצים או יביך אותם?

מימיה הראשונים, בעקבות הפאנק-רוק, "יו-2" עושה מוסיקה בקנה מידה מפואר. הסאונד המזוהה עם תחילת ימיה של הלהקה - קול הטנור האירי הנלהב של בונו בתמיכה של אקורדים פתוחים ומהדהדים של הגיטרה של דה-אדג', פעימות מארש הימנוניות מהתופים של לארי מולן, והבס של קלייטון - היה מתאים להדהד בחללים גדולים, כשבונו שר על כיסופים חסרי גבול: רומנטיים, חברתיים, רוחניים.

קשה להיות רלוונטי

מאז שהלהקה החלה להופיע באיצטדיונים בשנות ה-80 היא נשארה כשהיתה. לא חלו שינויים בהרכב אנשיה, היא לא התפרקה ולא התאחדה ולא התרפקה על העבר בגעגועים. "אנשים לא יודעים מה הדבר הבא שיקרה", אמר בונו. "המעריצים שלנו חוששים. האם נביך אותם? אולי. האם נעורר בהם השראה? אולי. הם לא יודעים. זה חשוב מאוד, כי כשאמן נהפך לחבר נוח ומהימן, אני לא בטוח שהוא במקום הנכון לרוקנרול".

בונו הוסיף: "קשה מאוד להיות רלוונטי, ולכן קיבלנו על עצמנו סיכון גדול באלבום הזה. אני יודע שיש באלבום מה שצריך מבחינת האיכות, אבל האם הוא יצליח? אני לא יודע. אני באמת סקרן לדעת. יכול להיות שהוא יקרטע בהתחלה".

בארצות הברית היתה ל"Get On Your Boots" קבלת פנים פושרת בתחנות הרדיו; צליל הגיטרה המעוות שלו אינו מתאים לרשימות שידור המלאות בשיריהן של טיילור סוויפט, בריטני ספירס וביונסה. "יו-2" מתמודדת גם עם תחרות מצד להקות צעירות ממנה, שספוגות במוסיקה שלה עצמה.

בטקס הבריט לא היה אפשר להימנע מהתחושה שלהקות הרוק האחרות שהופיעו - "קולדפליי", "קינגס אוף ליאון", ואפילו להקת הבנים האנגלית הוותיקה "טייק דאת" - נשמעות כמו חיקויים של "יו-2". בהמשך אותו ערב הופיעו "קולדפליי" וה"קילרז" יחד באולם המכיל 2,000 מושבים, שפרד'ס בוש אמפייר, בנשף צדקה של ארגון "וור צ'יילד אינטרנשיונל" למען ילדי מלחמות. בקטע הסיום הצטרף בונו ל"קולדפליי", לגארי בארלו מ"טייק דאת" ולברנדון פלאוארס מה"קילרז" בשירם של ה"קילרז", "All These Things That I've Done". מאחורי הקלעים היה מאושר פלאוארס מכך שבונו שר את שירו: "ניסיתי לכתוב את ‘Where the Streets Have No Name', כך שזה כבוד גדול בשבילי".

בשירים על אהבת אמת, קשרים חובקי עולם, נשגבות וטכנולוגיה, המוסיקה שואפת לקיצוניות. "Get On Your Boots", ב-149 פעימות לדקה, השיר המהיר ביותר בהיסטוריה של הלהקה הוא, לדברי בונו, אוסף כמעט עיתונאי של תמונות שבהן הוא לוקח את משפחתו ליריד שעשועים בדרום צרפת ערב מלחמת עיראק, כשמטוסי קרב מתקרבים מעל. באחד הבתים נכתב "אני לא רוצה לדבר על מלחמות בין מדינות / לא ברגע זה". אחד המוטיווים החוזרים השזורים בשירים, לדברי בונו, "הוא היכולת להיכנע, להטמיע את עצמך, אם בתוגה ואם בשמחה. והמסע של האמן הוא בהחלט מסע המתרחק מהמודעות העצמית". הוא עצר וחייך בעצב. "התהילה היא כולה מודעות עצמית".

בונו מינף את הסלבריטאות לפעילות פוליטית. כאדם שהוא מומחה לפוליטיקה, אמן מבצע, וגם איש כריזמטי מאוד, הוא עובד למען מטרות כגון הפסקת העוני הקיצוני באפריקה. אף שקראו לו בלעג "בונו הקדוש", הוא משתדל שלא להיות צר אופקים. הוא אמר: "דה-אדג' תמיד לוחש לי באוזן, ‘אתה אמן. בגלל זה סולחים לך. אם תתחיל להתנהג כמו שצריך ותהיה רציני ותהיה לך עבודה רצינית, זה יהיה נורא'".

בונו הוסיף, "אני מרגיש שאני אמן שתפקידו לנסות להבין את הכוחות שמעצבים את העולם שהשירים שלנו מאכלסים. ואולי, אם תהיה לי הזדמנות, אנסה לעצב אותו. זה מה שהלהקה לא הבינה. הם חשבו שהביקורת שנספוג באופן טבעי על שהעזנו לרצות לשחק עם הגדולים תפחיד את הקהל שלנו ותבריח אותו. אבל למען האמת הקהל מרגיש הרבה יותר חזק".

דה-אדג' אמר שבשביל בונו, היותו רוקר היא חופשה מפעילותו הפוליטית. "לזה הוא מצפה בקוצר רוח", אמר. "אין סוף לדבר האחר. המאבק הזה מתמשך ומתמיד. ב'יו-2' אפשר לעשות דברים שאומרים עליהם, ‘או-קי, עשינו את זה. עשינו תקליט. עשינו הופעה'". האלבום החדש היה "עבודת פרך", אמר מולן, "מוכרחה להיות דרך קלה יותר, אבל אנחנו לא מבינים דברים פשוטים או קלים". יו-2. הכנופייה האחרונה בעיר?

בתחילה החליטה הלהקה להקליט עם ריק רובין, שהפיק את להקת "דיקסי צ'יקס", את ג'וני קאש ואת "מטאליקה". אבל הלהקה גנזה את רוב השירים שהפיק והחלה מחדש באסטרטגיה הפוכה. בונו הוזמן לפסטיבל האקומני השנתי למוסיקת קודש בפז שבמרוקו. הוא ביקש משאר חברי הלהקה להצטרף אליו ואולי להקליט קצת שם במשך שהייתם בת השבועיים. להפתעתו כולם הסכימו, וכך גם אינו ולנואה.

הם שכרו בית, הקימו את הציוד בחצר לא מקורה, והחלו לנגן מוסיקה ללא מועד סיום או מטרה. "לא ניסינו לחזור למקורות, אלא לבדוק את הגבולות שלנו", אמר דה-אדג'. אף שרמזים למקצבי טרנס במשקלים משולשים ונגינות קול ערביות צצו מפעם לפעם, "יו-2" נמנעה ממה שחבריה מכנים "תיירות מוסיקלית".

הלהקה שקעה בהקלטות. היסודות האינסטרומנטליים של שלושה שירים - "No Line on the Horizon", "Moment of Surrnder" ו"Unknown Caller" - הושלמו כולם, כל אחד לחוד, בתוך כמה שעות. ועם זאת, לאחר השבועיים הפוריים האלה, ההקלטות התפרשו על פני שנתיים: בדבלין, בדרום צרפת, בלונדון. סטיב ליליווייט, שהפיק את האלבומים הראשונים של "יו-2" ובוויל איי-אם מ"בלאק אייד פיז", סייעו לעצב וללטש את השירים. המועד האחרון שבו יכלה "יו-2" להוציא את האלבום לפני עונת חג המולד המכניסה התקרב וחלף, אבל הלהקה לא היתה מרוצה מהמוסיקה. היא מתעתדת להוציא, לפני סוף השנה, אלבום נלווה, שיהיה בעל נימה מדיטטיווית והימנונית יותר.

אינו הביא פיסות קטעים חוזרים ומרקמים שנהפכו לזרעים של שירים ודחפו את הלהקה לכיוון הרמוניות קוליות. באמצעות האלבום, נקודות הכוח ארוכות הימים של "יו-2" - מנגינות הימנוניות, מבני-על של גיטרות - נשמרות אך מתחדשות, ולובשות צורות חדשות כשהשירים שואפים לדואליות המזוהה עם "יו-2", אינטימיות ששואפת לחבוק את היקום. עם יציאת האלבום האינטואיציה מפנה את מקומה לשיקולים מחושבים. "No Line on the Horizon" הניב סיבוב הופעות אצטדיונים ברחבי העולם, שיתחיל ביולי. "יו-2" מתכוונת להופיע במרכז האולמות, ולהציע למעריציה מושבים במחיר שווה לכל נפש, מאחורי הבמה ומלפניה, בתקווה למשוך קהל חדש וצעיר.

גם בחתונות ובר-מצוות

מאחר ש"יו-2" אינה יכולה עוד להסתמך על חשיפה ברדיו ובאם-טי-וי, היא מופיעה בטלוויזיה באירועים חשובים. שלושה ימים לאחר טקס הבריט סיימה הלהקה רצף של שלושה טקסי פרסים בהופעה בטקס פרסי אקו בגרמניה. השבוע היא הופיעה ב"לייט שואו" של דייוויד לטרמן. אלה היתרונות של להקה שהיא מותג, אבל יש בכך גם להעיד ש"יו-2" אינה מתייחסת לשום דבר כמובן מאליו.

הלהקה גם מייצגת תקווה אחרונה לעסקי ההקלטה הנואשים: זו הופעה משתלמת. בשנה שעברה חתמה "יו-2" על עסקה בת 12 שנה עם חברת ההפקות "לייב ניישן", שמקנה לה את הזכויות העולמיות לסיבובי ההופעות של הלהקה, למוצרים הנלווים ולמותגים. שלא כמו מדונה וג'יי-זי, שהעסקאות שלהם עם "לייב ניישן" כוללות הקלטות עתידיות, "יו-2" שמרה על חוזי ההקלטות והוצאות התקליטים עם יוניוורסל מיוזיק, שבלעה את הלייבלים הקודמים של "יו-2", איילנד ואינטרסקופ. מנהל הלהקה, פול מגינס, אמר בהודעת מייל ש"יו-2" חתומה עם יוניוורסל למשך "עוד כמה אלבומים", וסירב לנקוב במספר מדויק.

דה-אדג' אמר: "האינסטינקט שלי הוא להישאר עם חברת ההקלטות. החברה צריכה למכור תקליטים או טעינות למחשבים, מה שזה לא יהיה. כדי לעשות את זה, צריך קודם כל לאהוב ולהבין את המוסיקה, וכרגע אני לא רואה שום ארגון שמשתווה לחברות התקליטים בחזית הזאת". בונו ניסח את הדברים באופן בוטה. "מה שמעניין אותי זה המסחריות", אמר. "הסיבה לגודל היא שהשירים דורשים שישמיעו אותם, אם הם טובים. בלי המומנטום הזה של היותנו להקת רוק, לא נצליח לגרום לכך שישמעו את השירים שלנו".

כשהתחילה חזרת טקס הבריט, "יו-2" ניגנה את "Whole Lotta Love" של לד זפלין בעוצמה גבוהה, כמו להקת קאוורים של רוק קלאסי. "חתונות, לוויות, בר-מצוות", הכריז בונו אחר כך. "אנחנו פנויים לעבודה. ‘יו-2'". 

כתבות שאולי פספסתם

*#