אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד העם 1: לקחה את הישראליות 14 צעדים קדימה

הסדרה שירדה אחרי 14 פרקים בלבד צוברת בשנים האחרונות קהל מעריצים נאמן. ביום הבחירות היא תשודר במלואה בערוץ "יס ישראלי". סדרת ההמשך כבר בדרך

תגובות

"את שם, בבאר שבע, מה את בכלל מבינה בפוליטיקה?" מתריסה שולה נמירוביץ'-נמיר בקולה המורתי והצווחני בתשדירי הבחירות לוועד של בניין "אחד העם 1". "מי אתם בכלל שתקבעו דברים כאלה?", ממשיכה לתהות בקול יו"ר אגודת מגן הדמוקרטיה, ומסכמת "זאת זכות להצביע, לא חובה. אז שבו בבית בשקט, זו זכותכם המלאה". כמה הולם שהפרק הזה, כמו כל שאר פרקי הקומדיה הזאת, יעלו בשידור מרתוני ביום שלישי הקרוב - יום הבחירות.

"אחד העם 1" היא סדרה על בניין מגורים שבו חיים מיני טיפוסים ישראלים. היא עלתה בשנת 2000 בערוץ 2 אצל הזכיינית רשת בהצלחה חלקית בלבד. יוצריה הגדירו אותה כ"סאטירה חברתית פארודית-בורקסית על ישראל של שנות ה-2000", אבל המבקרים ראו בה בעיקר בורקס. אחוזי הצפייה היו נמוכים - 12.5% בממוצע, והיא שודרה על פני שתי עונות קצרות בלבד - בסך הכל 14 פרקים.

אבל במשך השנים מאז עלתה וירדה (ב-2004) היא צברה הרבה אוהדים מושבעים, מעריצים שרופים, שאף באו למועדונים תל-אביביים שהקרינו את הפרקים על מסך גדול, ערכו חידונים על הסדרה ואירחו אנשים שהתחפשו לדמויות הסדרה.

בערוץ "יס ישראלי" נענו לדרישה והחלו לשדר אותה שוב באוקטובר. ההד הציבורי הרב שעוררה הביא גם את ארז בן הרוש לכתוב לה סדרת המשך - "היהלום" הוא שמה הזמני. לדברי בן הרוש, חמשת השחקנים של "אחד העם 1" - יעל פוליאקוב, ענת מגן-שבו, אורי גוטליב, אילן פלד והוא עצמו - ישחקו בה כשתצולם בחודשים הקרובים. מרשת נמסר שהם "שמחים וגאים להפיק עונה נוספת של אחת הסדרות האהובות שהיו כאן".

לא מתיישנת

גיורא יהלום-אופיר, מנהל הפקות המקור של יס, טוען שצריך "לתייג את הסדרה תחת הערך הקדימה את זמנה. אני מקווה שהצופים יבחרו נכון", הוא אומר במחווה ליום הבחירות. הוא מעריץ מושבע של הסדרה ואומר שהיא סדרת פולחן כי היא "לא מתיישנת. היא בת כמעט עשר ורלוונטית לגמרי". בדומה לאוהדים אחרים שלה, גם הוא נהנה מהכתיבה הקומית ומהצבת המראה מול החברה הישראלית. "כשהסדרה רק עלתה, הביקורת טענה שמדובר בהומור עדות נחות של העבר, משהו נמוך וזול. טענו שזאת רגרסיה איומה לעומת ההומור הישראלי שנעשה מתוחכם יותר. הם לא הכירו בערך המוסף שלה".

מימין: יעל פוליאקוב, אילן פלד, ארז בן הרוש, אורי גוטליב וענת מגן-שבו. ישתתפו גם בסדרת ההמשך

יהלום-אופיר מחבב במיוחד את הפרק שבו רבקה מיכאלי באה לבניין בתפקיד אורח והיא תופסת את נמירוביץ-נמיר גונבת לה את הדואר. "בסוף הסצינה, רבקה מיכאלי נאלצת להתנצל בפני נמירוביץ' - זאת הבהמיות הישראלית בהתגלמותה". כל פרק של הסדרה נפתח עם נציג של מיעוט כלשהו (מישהי משווייץ או מישהו מסין), שחוזרים בשפתם על טקסט מגדף נגד "חסרי התרבות" שגרים בבניין.

אותם חסרי תרבות הם, בין היתר, המועמד המתחרה מול שולה על ראשות ועד הבית, עמרם מזרחי ואשתו המנוצלת יהודית מדירה 2; ליליאן אסולין מקומת הקרקע - אם חד הורית, קופירייטרית שמתבלת את שפתה בהרבה ביטויים באנגלית; מיה וחן היאפים מדירה 12 ובת חן מיוחס, ילדה מוזנחת מדירה 4, שמבלה הרבה עם הסטודנט מפרויקט פר"ח שעוזר לה. מעל לכל, מיתמרת דמותה של מירי הפקחית, שמגלם אילן פלד, שבשאר זמנו מגלם את המורה לימונה בערוץ הילדים ג'טיקס. הוא גם יוצר תכשיטים ומוכר אותם.

בערבים מיוחדים שנעשו לכבוד הסדרה, הדמות שלו היא הכוכבת. המעריצים ידעו לצטט אותה מסבירה בהתנשאות לקוסמטיקאית אילנית (מגן-שבו) "כי את עממית, אין מה לעשות, כולם אומרים...", וגם את סודות המטבח העילי שלה "למנה ראשונה ולקינוח הכנתי מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח". דיירות נוספות בבניין הן אווה וחייקה גולדשמידט הזקנות, שמתגוררות יחד ומתווכחות בינן לבינן אם הרצל היה אנטישמי או לא. הן ודאי היו מזדעזעות מהרעיון שחושבים שהן חסרות תרבות.

חוויית הצפייה בסדרה היום, אחרי כמה שנים, אכן שונה. היא מזכירה את "הממלכה הקטנה" של דייוויד ווליאמס ומאט לוקאס. בשתי הסדרות יש הרבה דמויות עממיות ונלעגות, זקנות נרגנות, ערסים נחשלים ובלונים נפוחים מחשיבות עצמית וגזענות. מעניין לראות את האבולוציה של "אחד העם 1", שהקדימה מבחינה כרונולוגית את התוכנית הבריטית, שממנה צמחה הגרסה הישראלית עם "שלישיית מה קשור" - "הישראלים".

טיפול שורש למדינה

"'אחד העם 1' לקחה את הישראליות 14 צעדים קדימה", אומר דביר בר, איש יחצי ציבור שהשתתף בערבים ספונטניים של מעריצים שהתקיימו לכבוד הסדרה. "ב'אוויטה' היו לא פעם הקרנות של פרקים מהסדרה וגם במועדון בפלורנטין. הקרינו את הפרקים על מסך ענק והאירוע היה בנוסח 'מופע הקולנוע של רוקי' - אנשים היו באים מחופשים וצועקים משפטים תוך כדי ההקרנה". המשפט שהוא אוהב לצטט הוא של מירי שחוזרת מטורקיה מכנס פקחים בן יום וחצי ושואלת "נו, מה חדש בארץ? חתמו על הסכם שלום?"

"בלי אילן (פלד, שמגלם את מירי) לא היתה סדרה", אומר בר. "יש לו דוכן של תכשיטים שהוא מעצב ומוכר כשהוא לא משחק בתל אביב, ואנשים באים אליו לשם ועושים לו חיקויים של דמותו. זה מטורף, אבל נראה לי שהוא השלים עם זה". אולי לא - פלד סירב להתראיין לכתבה הנוכחית, אבל לפני יותר משנה אמר ל-ynet: "זה מטורף לגמרי. מבחינתי זה יצא מכל פרופורציה. כשעשינו את הסדרה, לא חשבנו שזה מה שיקרה".

לתחושה הזאת שותפה גם יעל פוליאקוב, אחת משחקניות הסדרה, שמשתמשת באותו ביטוי ממש - "יצא מכל פרופורציה". היא גם מתנגדת לטענות שהסדרה לא הובנה: היא נהנתה מאוד לעבוד על התוכנית ושמחה גם להשתתף בתוכנית החדשה שיביים ארז בן הרוש (את הקודמות ביימו דני סירקין וניר ארז). "כולם שם חברים טובים שלי", היא מסבירה. "אם היו משבצים את הסדרה מראש בערוץ שוליים כמו ביפ ולא בפריים-טיים של ערוץ 2, היה יותר קל לעכל אותה. הכל בה מאוד מוחצן ומוקצן. לא מתאים לכולם. הסדרה מאוד הצליחה בקרב הקהילה ההומו-לסבית והיא סחפה אחריה את כל הקהל".

"הכל נכתב מתוך היכרות עם הקהילה, אבל לא יורדים שם על החברים בה", אומר אייל רדושיצקי, שחקן וחובב הסדרה, "אולי בגלל זה ההומואים והלסביות אימצו אותה". הוא, בכל אופן, אוהב אותה כי "הם הולכים עם הדמויות עד הסוף, חיים את הבדיחות ולא רק מדברים אותן, והכתיבה מעולה ומבריקה".

באינטרנט הופיעו עצומות שדרשו את החזרתה, מספר שגיב גלאם, המעצב של "קסטרו מן" ומעריץ של הסדרה. ברשת החברתית פייסבוק נפתחו קבוצות מעריצים, באתר יו-טיוב העלו מערכונים והם הורדו משם בהתלהבות. גלאם וחבריו אהבו את הסדרה כבר כששודרה לראשונה ונהגו לצפות בה יחד. "היא עשתה טיפול שורש לתרבות ולעם שלנו", הוא מסביר, "בלי הרדמה".

בדומה לתופעות אינטרנטיות רבות, גם מהתופעה הזאת לא נחסך אלמנט הקונספירציה. "היו שמועות על כך שהורידו אותה מערוץ 2 ערב המכרז", אומר בר. "היא כל כך ישירה, וולגרית ובוטה, שלא רצו לשדר אותה על המסך. הם לא רצו להראות עד כמה כולם כאן נלעגים".

במה היא שונה מסרטי בורקס? לדברי בר, "כאן לא משנה אם את אשכנזייה או מזרחית. בכל מקרה, את יוצאת רע. כל אחד נתפס במערומיו, לפעמים גם פיסית". מכל מקום, ימי המכרז חלפו עברו ויכול להיות שהקהל פתוח יותר לסאבטקסט שבסדרה הזאת. "בזמנו, לא הבינו את הקריצה, היה קשה לעכל עד כמה היא מופרעת. רק בדיעבד הבינו שזה סוג אחר של טלוויזיה", אומר בן הרוש שיצר את הסדרה עם ליאור כפיר וניר ארז. הוא מורגל לזה. גם "שוטטות" ו"פפראצי", סדרות בהשתתפותו ובעריכתו, לא הובנו בתחילה.

סדרת ההמשך, לדבריו, תהיה רק על מירי הפקחית ועל המשפחה שלה, כמה שנים אחרי. "יהיו בה דמויות חדשות ומיתות משונות", הוא מבטיח. וכמי שמכין כבר את הציטוטים לעתיד, מסגיר שהסדרה תהיה שונה ב-"170 מעלות" מהקודמת, "יהיה לה נרטיב ולא מערכונים המלוכדים על ידי נושא אחד", הוא מסביר.

"אני לא מתבייש להגיד ש'אחד העם 1' היא סדרה עממית. היא מדלגת בין סוגי הומור שונים - באהבה, בגאווה וגם בבורקס. זה מאוד צבעוני", אומר בן הרוש. "אנחנו עדיין חיים בסוג של חברה עדתית, היחס לזה הוא כמו גרף שעולה ויורד. אני חושב שזה בסדר. כמו החברה הבריטית שמתעסקת בזה בלי בושה, כך גם אנחנו". 

כתבות שאולי פספסתם

*#