שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

טום ג'ונס ממציא את עצמו מחדש

הוא לא מתכוון לפרוש בקרוב. סר טום ג'ונס, עוד מעט בן 70, הוציא אלבום חדש ואפילו כתב שירים בעצמו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר זהר

בשעה שזמרים רבים מבני דורו כבר פרשו מזמן לגמלאות והעדיפו לשמור את הקול לשיחות טלפון עם חברים, טום ג'ונס ממשיך לעבוד במלוא המרץ. "24 שעות", אלבום האולפן ה-28 במספר שלו, יצא רק באחרונה והוא כבר חושב על הפרויקטים המוסיקליים הבאים. על פי המגזין "אן-אם-אי" הוא מתכוון לשתף פעולה בקרוב עם להקת הרוק הבריטית "אלבו".

מה גורם לזמר שבשנה הבאה ימלאו לו 70 להתרוצץ מאולפן לאולפן ולהופיע על במות האיצטדיונים? האם הוא מתקנא בניל דיאמונד שבגיל 68 עדיין מקליט ומופיע, מושך אחריו מעריצים נלהבים, ותיקים כחדשים? או שמא הוא משתייך לאלה שאינם יודעים לפרוש בשיא? בראיון לבי-בי-סי אמר ג'ונס שהוא לא חושב שהמוסיקה בעולם השתנתה כל כך מאז שנות ה-50 "אף שהצלילים הם כבר לא אותו הדבר". הרטרו המוסיקלי ששוטף את בריטניה מאז צאת תקליטה של איימי ויינהאוס, "Back to Black" ב-2006, הוא שעודד אותו לחזור בעצמו אל הסגנון של שנות ה-60. כשנשאל אם הוא מנסה לשחזר את הצליל הקלאסי של אותם ימים ענה שאהב את מה שהקליט אז וביקש להשיג כעת את אותה תחושה. עם זאת, אולי מחשש להיתפס כמיושן, הוא מבקש להדגיש כי התקליט החדש מודרני לחלוטין.

את התקליט החדש הפיק הצמד Future Cut (שם הבמה של טונדה באבאלונה ודארן לואיס) שעבדו עם זמרות עכשוויות כמו לילי אלן וקייט נאש. לראשונה לאחר 15 שנה ג'ונס שר שירים חדשים. את אחד מהם, "Sugar Daddy", כתב בונו, סולן "יו-2". דה אדג', גיטריסט הלהקה האירית המצליחה, מנגן בו. וזה עוד לא הכל. זוהי הפעם הראשונה שג'ונס שר שירים שהוא בעצמו כתב. עם זאת הוא לא ויתר על תחביבו לבצע גרסאות כיסוי. אחת מהן היא "The Hitter" של ברוס ספרינגסטין.

גלגולי ג'ונס: 2003, 1989, 1972 (תצלום: גטי אימג'ס)

הקריירה המוסיקלית שלו החלה כבר ב-1963. הזמר שנולד בעיירת כורים בוויילס בשם תומס ג'ון וודוורד הופיע באותה שנה כטומי סקוט עם הלהקה המקומית ה"סנאטורס". שנה לאחר מכן הוא הקליט כמה שירי סולו, הוחתם בחברת התקליטים דקה ובשלב מסוים אף החליף, בעצת מנהלו, את שמו לטום ג'ונס. הוא הצליח מאוד עם להיטים כמו "דליילה", ולקראת סוף העשור עבר לארצות הברית שם הנחה תוכנית אירוח פופולרית שנקראה "This Is Tom Jones". בהמשך הוא התגלגל לווגאס והקליט תקליטי קאנטרי. חובבי הפופ הצעירים יותר התוודעו אליו ב-1988 באמצעות החידוש שלו ללהיט "קיס" של פרינס. גם את העשור הנוכחי הוא פתח ברגל ימין. בשנת 2000 הוציא את תקליטו המצליח ביותר, "Reload" שכלל גרסאות מחודשות שלו ל"סטריאופוניקס", רובי ויליאמס ואחרים.

כיצד הוא מצליח להמציא את עצמו בכל פעם מחדש? "תמיד ניסיתי דברים חדשים. רציתי להתקדם, לא לשכוח מה השגתי אבל תמיד להוסיף עוד משהו חדש, במיוחד להופעות". השירה היא, לדבריו, התחביב שלו. "אני תמיד מעורב במוסיקה, כמאזין, כיוצר או כזמר שמופיע מול קהל. אין לי משהו אחר במקום זה. יש בדרנים (כך הוא כנראה רואה את עצמו) שמשחקים גולף, או משהו דומה לכך אבל אני לא כזה. אין לי חוש בשביל זה". בניגוד לתדמית שלו כרודף שמלות, ג'ונס ממשיך לשמור חסד נעורים לאשתו לינדה שעמה התחתן כאשר היתה בת 16 והרה. היו ימים, סיפר ל"גרדיאן", שאוטיס רדינג אמר לו שזמרי סול מנסים להישמע כמותו. הוא קיבל בשמחה את המחמאה גם אם חשב שהיא גדולה עליו בכמה מידות. הזמר, שהונו מוערך ב-175 מיליון ליש"ט, גר מאז שנות ה-70 בלוס אנג'לס, אבל למרות זאת לא הפנו לו עורף בממלכה המאוחדת. ב-1999 קיבל תואר אבירות ומאז הוא נושא בתואר סר.

המבקרים הבריטים היו חלוקים בדעתם בנוגע לתקליט החדש. ב"גרדיאן", למשל, לא התלהבו. המבקרת חשבה שזהו ניסיון מאולץ לעטות מחדש את הסטייל שהחזיר לאופנה מארק רונסון, שהפיק בין השאר את ויינהאוס. בבי-בי-סי, לעומת זאת, היה המבקר לבבי בהרבה. לא רק הקול נשמע לו אמיתי, גם המלים והזמר שיכנעו אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ