אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין טראומה לעצלנות

המסלול של גל פרידמן

תגובות

גל פרידמן, בן 30 מתל אביב, הוא שחקן בקבוצת "ציפורלה" ("עקיצה טבעית"). הקבוצה, המונה עשרה חברים ועובדת כעת על תוכנית טלוויזיה, מתאמנת יחד שלוש פעמים בשבוע: פעם בשבוע נפגשים למשחק כדורסל של שעה ורבע, פעם בשבוע רוקדים היפ-הופ במשך שעה, ופעם בשבוע עושים פילאטיס במשך שעה. לקח להם זמן עד לגבש את התפריט שיתאים לכולם.

"בשנה הראשונה רצנו 7-12 ק"מ אחת לשבוע על חוף הים בהרצליה", מספר פרידמן. "עשינו זאת יחד, בנים ובנות, כי אנחנו מאמינים שהבסיס לתשתית של השחקן הוא הגוף. זה בא לביטוי בסטודיו של ניסן נתיב, שם למדנו כולנו, עם שיעורי תנועה יומיים. כשסיימנו הבנו שזה נכון לא רק ללימודי המשחק, אלא גם לדרך חיים. בסופו של דבר הרכבנו תוכנית עבודה פיסית מגוונת, שמשלבת מקצועות אגרסיוויים כמו כדורסל ורכים כמו היפ-הופ ופילאטיס".

פרידמן, לשעבר כדורגלן מקצועי (בהפועל ירושלים, במכבי נתניה ובקולג'ים בארצות הברית), מדבר בזכות הגיוון: "בבוא הזמן לומדים איך להביא לכדורסל דברים שלמדת בפילאטיס. למשל, לרכז את האנרגיה בדיוק למקומות שאתה צריך, ללמוד לנשום במקצבים ולייצר מקסימום נוכחות. אני טוב בריצה ובכדורסל ופחות טוב בהיפ-הופ. אני מכריח את הגוף שלי לסגל לעצמו עוד אלמנט, להיות בגמישות, להזיז איברים בדרך אחרת. זה חלק מעבודת השחקן, לגלות עוד ועוד דברים על עצמו דרך הגוף שלו".

גל פרידמן עושה פילאטיס. "זה חלק מעבודת השחקן, לגלות דברים על עצמו דרך הגוף שלו"

כולם מגיעים לאימונים?

"כולנו עושים את שלוש הפעילויות, אבל יש תקופות שאנשים פחות מגיעים. זה לא נכפה על אף אחד, אפשר לייצר משמעת אבל אי אפשר לכפות כי הכפייה לא טובה לגוף, הוא עלול להיפצע. השאיפה היא להרחיב את הגבולות של הגוף מבלי ליצור אצלו טראומות".

הגבול בין עצלנות לטראומה, לדבריו, אינו דק כפי שנדמה, לפחות לא אצל שחקנים. "המקצוע מאלץ אותנו לעשות פעילות פיסית כי אחרת משלמים על זה בפציעות, כמעט כמו אצל ספורטאים. גם אם לא התאמנת פעמיים או שלוש, אתה יודע שחבריך לקבוצה מתאמנים וזה מכריח אותך להצטרף. אני מתכונן כרגע למרתון במסגרת קבוצתית, ורואה את הכוח שחברי הקבוצה שואבים מעצם היותם בקבוצה. יש בזה קסם, כי קשה לצאת לריצה בשש בבוקר לבד.

"שיחקתי כדורגל מגיל 6 עד גיל 24", מוסיף פרידמן, "ודווקא מהחוויה שלי בקולג'ים, שם כולם עוסקים בפעילות גופנית, נשארתי עם התובנה שכולם יכולים לעשות ספורט".

לארוחת בוקר אוכל מוזלי עם יוגורט, טוסט, או חטיף אנרגיה בלווית קפה. לארוחת צהריים אוכל פחמימה (אורז, פסטה, תפוחי אדמה) וסלט, ולארוחת ערב חלבון (עוף, בשר) וסלט. בין לבין מנשנש פירות "וגם שטויות", למשל, פרוסת עוגה או קרואסון. "אני מאוד אוהב קפה, ואני יודע שזה לאו דווקא בריא. בתקופה האחרונה אני ממעיט במוצרי חלב כי גיליתי שזה לא עושה לי טוב, כך שצריכת הקפה ההפוך שלי ירדה לאחד ביום. עברתי לקפה שחור".

"התזונה שלי מסודרת", הוא מסכם. "לא צריך להיות קיצוניים, כל אחד צריך לאכול מה שעושה לו טוב ומה שנותן לו אנרגיה".

פרידמן משכים בין 06:00 ל-08:00, אוכל ארוחת בוקר ויוצא לחזרות עד הצהריים. ביום שבו החזרות מתקיימות בערב, או ביום של הצגה, הוא כותב. אחרי ארוחת הצהריים משתדל לנוח עד שעה, "כי גיליתי שזה מצליח לסחוב לי את היום עד הלילה, גם אם זה רק לעשר דקות". במשך היום ממשיך בכתיבה, חזרות או אודישנים עד 22:00. הוא אוכל ארוחת ערב והולך לישון לקראת 01:00.

*#