אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חייו הסוערים של הרולד פינטר

פינטר, שהתפרסם בזכות מחזות ש"מחזירים את התיאטרון ליסודותיו" והיה דובר נחרץ נגד דיכוי ואימפריאליזם, היה בין החברים הראשונים בתנועה לפירוק הנשק הגרעיני וגם גורש משגרירות ארה"ב באנקרה

תגובות

המחזאי הרולד פינטר מת שלשום ממחלת הסרטן, בגיל 78. פינטר, ששמו הפך לתואר (pinteresque, פירושו "משרה אווירה של איום") כתב כשלושים מחזות, שאת חלקם גם ביים. בשנת 2005 הוענק לו פרס נובל לספרות, על כך ש"החזיר את התיאטרון ליסודותיו, חלל סגור ודיאלוג בלתי צפוי, כשהדמויות נמצאו בחסדי זולתן וכל העמדות הפנים קורסות".

בנאום מוקלט (הוא לא בא לטקס כיוון שימים מספר לפני המועד נפל ונפצע בראשו) תקף פינטר בחריפות את מדיניות ארה"ב, כינה את פלישתה לעיראק "טרור בוטה של מדינה המפגינה בוז גמור כלפי הרעיון של חוק בינלאומי". הוא האשים את ארה"ב בכך שהיא תומכת בכל משטר צבאי רודני וימני בעולם, וכינה את בריטניה, בהנהגתו של טוני בלייר "כבשה כנועה ופאתטית", הנגררת בעקבות ארה"ב. "כמה אנשים צריך להרוג כדי להיות מוכרז רוצח המונים ופושע מלחמה, מאה אלף?" - שאל, כשקולו ניחר אחרי שנים של מאבק בסרטן גרון וראשו חבוש בשל הנפילה. בובליל מעניין יותר מפינטר

במעמד קבלת פרס אירופה לתיאטרון בשנת 2006 הודיע פינטר כי לא יכתוב יותר מחזות. "כתבתי 29 מחזות. זה לא מספיק?", אך הוסיף כי ימשיך לכתוב כל עוד הוא חי. ובכל זאת עיבד את מחזהו "השיבה הביתה" לרדיו ואף השתתף בהקלטה. בשנת 2006 חזר לבמה כשחקן, ב"סרטו האחרון של קרפ" ברויאל קורט, שעל במתו הועלו רבים ממחזותיו.

הוא נולד ב-1931 בלונדון, במשפחה יהודית מן המעמד הבינוני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פונה עם ילדים אחרים מלונדון המופגזת, וחוויה זו הותירה בו, לדבריו, את רישומה הקשה. את נטייתו לתיאטרון גילה עוד בבית הספר התיכון, ולמד באקדמיה המלכותית למשחק (אותה עזב אחרי שנתיים בהן השתעמם מאוד, לדבריו). הוא למד זמן קצר ב"סנטרל סקול אוף ספיץ' אנד דרמה". במשך 12 שנים הופיע בשם הבמה דייויד בארון כשחקן בלהקות תיאטרון נודדות, עד שדרך כוכבו כמחזאי, תחילה במערכון "המעלית" ו"החדר" (1957) ואחר כך במחזות "מסיבת יום הולדת" ו"מנהל הבית" (1965). הביקורת והקהל הגיבו בהפתעה לאווירה של מחזותיו, בהם סיטואציה שגרתית נטענת במסתורין ותחושת אימה, והדיאלוג רצוף שתיקות ארוכות. עד מהרה זוהתה אווירה זו עם כתיבתו, ומשמו נגזר תואר שנעשה בו שימוש כדי לתאר תחושות בנות-זמננו ולאפיין את עבודותיהם של יוצרים אחרים. באותם שנים גם הרבה לכתוב תסריטים, ביניהם לסרטים ידועים כ"המשרת" ו"אשת הקצין הצרפתי". התסריט האחרון שכתב, "הבלש" על פי מחזהו של אנתוני שאפר, בשנת 2007, הוסרט בהשתתפות מייקל קיין וג'וד לאו. הטייפ האחרון של הרולד פינטר

בישראל הועלו כמעט כל מחזותיו בתיאטרון הקאמרי, כשכמה מהם ("מנהל הבית") נתקלו באי-הבנה מצד הקהל והביקורת, אך אחדים הפכו להצגות קלאסיות של התיאטרון הישראלי: "מסיבת יום הולדת", בבימויו של לאונרד שך ב-1964, עם שמעון בר בתפקיד סטנלי, ששני זרים מסתוריים, גולדברג ומקאן (יוסי גרבר וזאב רווח) פולשים לבית שבו הוא גרועורכים לו יום הולדת ההופך למין משפט על חייו.במקביל להיותו מחזאי מצליח ומקובל בעולם התרבות הבריטי (הוא הוכתר כקצין האימפריה הבריטית, אך דחה את התואר "סר"), פינטר היה דובר פוליטי נחרץ נגד דיכוי ואימפריאליזם, כשמטרה מרכזית להתקפותיו היו ארה"ב ומדיניותה, וכל המדינות התומכות בה. בין היתר היה מבקר קיצוני של מדיניותה של ישראל. הוא חתום על המודעה "מה ישראל עושה? דעתם של יהודי בריטניה" שהתפרסמה ב"טיימס" ביולי 2006.

חיים אישיים סוערים

דעותיו מצאו ביטוי גם בכתיבתו הדרמטית, בין היתר בסדרת מחזות "סדר עולמי חדש", שהועלתה על ידי להקת התיאטרון של רוז'ה פלנשון במעמד בו הוענק לו פרס אירופה לתיאטרון, בטורינו, 2006. באחד מהם שני גברים מתווכחים ביניהם. האחד מספר כי יש הטוענים כי מדובר בשלושים או ארבעים מיליון. השני מתעקש שמדובר בעשרים מיליון בלבד. תוך כדי שיחה מתברר שהם מדברים על מספר קורבנות. גם חייו האישיים הסוערים מצאו את דרכם למחזותיו. הוא התגרש מאשתו הראשונה, השחקנית ויויאן מרצ'נט, ובנו מנישואיו אלה סירב לדבר עמו. אחת מפרשות האהבים שלו הפכה לבסיס לאחד ממחזותיו הידועים ביותר, "הבגידה". בניגוד לדעה שמעורבותו הפוליטית החלה עם נישואיו לליידי אנתוניה פרייזר (אחרי שהוא התגרש ממרצ'נט והיא מבעלה), פינטר סירב כבר ב-1949 להתגייס לשירות הלאומי, והועמד לדין על כך. הוא היה מוכן ללכת לכלא על דעותיו, אך רק נקנס, וזו היתה ראשית דרכו כפעיל פוליטי שאינו מהסס להשמיע את קולו כנגד הדעות המקובלות על הרוב.

הוא היה בין החברים הראשונים בתנועה לפירוק הנשק הגרעיני והיה ממתנגדי מדיניות האפרטהייד בדרום-אפריקה, וסירב יחד עם מחזאים אנגליים אחרים להתיר את העלאת מחזותיו שם.

הוא היה פעיל בארגון PEN העולמי ובמסגרת זאת ביקר, יחד עם ארתור מילר, בטורקיה כדי לחקור את מצבם של סופרים שהוחזקו שם במעצר. בארוחת ערב לכבודו בשגרירות האמריקאית באנקרה ביקש ממנו השגריר "להבין את המצב". פינטר השיב "עד כמה שאני מבין את המצב, פירושו הצמדת אלקטרודות לאשכים". פינטר סיכם: "להיות מגורש משגרירות ארה"ב באנקרה - לצאת לגלות מרצון - היה אחד הרגעים שאני הכי גאה עליהם בחיי".  

הרולד פינטר 1931 - 2008

1931:

נולד בלונדון במשפחה יהודית. עם פרוץ מלחה"ע ה-2 מפונה מהעיר המופגזת - חוויה שמותירה בו את רישומה הקשה.

1957:

מחזהו הראשון, "החדר", מוצג לראשונה בידי סטודנטים באוניברסיטת בריסטול.

1985:

נוסע יחד עם המחזאי ארתור מילר לטורקיה כדי לחקור את מצבם של סופרים שמוחזקים במעצר במדינה.

2005:

מקבל פרס נובל לספרות ותוקף בנאום קבלת הפרס את ארה"ב על "מדיניות הטרור שלה בעיראק".

2006:

מקבל את פרס אירופה לתיאטרון ומודיע כי לא יכתוב יותר מחזות. "כתבתי 29 מחזות. זה לא מספיק?", אמר.  

כתבות שאולי פספסתם

*#