אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תנסו את זה ברחוב

גדי שור הוקסם מהאייקידו ונסע ללמוד את השיטה ביפאן, כשחזר הבין שערכה בעיקר רוחני. למי שנקלע לצרה הוא ממליץ על טכניקה מעודנת פחות - מרפק לפנים למשל

תגובות

אייקידו היא ללא ספק אחת מאומנויות הלחימה המרשימות ביותר. קשה להישאר אדישים כשרואים לוחם מיומן, העטוף מכנס-חצאית שחור מעל בגדי האימון הלבנים, שלא הולך אלא מחליק על המזרון בזריזות מעוררת השתאות, תוך כדי הטלת תוקפיו לצדדים, ללא כל מאמץ נראה לעין. אלה, מצדם, נופלים ומתגלגלים באופן מרשים לא פחות. גם ההגדרה העצמית של האיייקידו, "אומנות לחימה הגנתית ששואפת לא לפגוע ביריב", מעוררת מחשבה. כשמוסיפים להתרשמות החיצונית את הזיכרונות מסרטיו של סטיוון סיגל, המתעקש להוכיח שהטכניקות העגולות, הזורמות והיפות של האייקידו הם בעצם בריחים קטלניים והטלות מכאיבות, התחושה היא שמדובר באומנות לחימה המשלבת באופן מושלם בין האמנותי לקרבי או בין הרוחני לגשמי. לכאורה זו שיטה שיכולה להפוך גם פקיד בנק לסמוראי מודרני, אם רק יתמיד באימוניו. אבל גדי שור, ישראלי שלמד ביפאן ולאחרונה פיתח וריאציה ישראלית של השיטה, "כור-אייקידו" שמה, מקלקל מעט את התמונה. לטענתו אייקידו היא אומנות לחימה בעלת ערך אומנותי-רוחני רב, המועילה מאוד לפיתוח הגוף והנפש של המתאמן. עם זאת, למי שייקלע לסיטואציה אלימה ברחוב הוא ממליץ לוותר על הבריחים המורכבים והיפים של האייקידו ולחשוב על משהו יעיל יותר, כמו בעיטה באשכים או מרפק לפנים.

"כשאתה רואה את המאסטרים המבוגרים ביפאן מטילים באוויר יריבים בקלילות רבה זה מאוד מרשים, אבל זה לא אמיתי", טוען שור. "נקודת המוצא של רוב הטכניקות היא שיתוף פעולה הדדי. בן הזוג נותן לך יד, כדי שתוכל לבצע את הבריח. זה משחק תפקידים שבו אחד מבצע את הטכניקה והשני סופג אותה".

סהר טלמור (משמאל) וגדי שור מתרגלים אייקידו: "נתקלתי בהתנגדויות רבות, אולי כי מה שאני אומר זה קצת כמו לצעוק 'המלך עירום'". (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

זו לא שיטת האימון המקובלת ברוב אומנויות הלחימה?

"כן, אבל באייקידו מדובר בטכניקות שאין סיכוי לבצע בלי שיתוף פעולה הדדי, טכניקות שערכן אמנותי-רוחני בלבד. כך אנחנו גם מתייחסים אליהן בכור-אייקידו, כאל אמנות בלבד", אומר שור. מלבד אימוני אייקידו, הוא מציע לתלמידיו שעתיים בשבוע של אימוני קרב עם דגש על הגנה עצמית בסגנון MMA המשלבים אלמנטים משיטות לחימה אפקטיוויות כמו קיק בוקס, ג'י ג'יטסו ברזילאי וטכניקות היאבקות. "זו תוספת למי שמעוניין גם ללמוד להגן על עצמו. הפוקוס הוא על האייקידו, לא על הגנה עצמית", הוא מדגיש.

שור, בן 41, הוא גם סופר שכתב רומן עתידני בדיוני, המתאר שני חברים שמתחקים אחרי סודות האייקידו. בימים אלה סיים לכתוב את ספר ההמשך. בנעוריו התאמן בקראטה, פול קונטקט ואגרוף. אחרי השירות הצבאי נחשף לאייקידו ונסע ליפאן. הוא נשאר שם ארבע שנים, הוסמך כמאמן באייקידו-יושינקאן (זרם שמרני, הנבדל מעט מהזרם המרכזי: אייקידו-איקיקאי) ואף אימן במועדון המלמד את השיטה בטוקיו.

"נסעתי ליפאן, כי הוקסמתי מרעיונות שמדברים על 'שימוש באנרגיה של היריב נגדו', 'אומנות לחימה הגנתית למטרות שלום' וכו'. מצאתי שאלה רק סיסמאות. באייקידו אין קרבות, אלא תרגול בלבד. אתה לא משתמש באנרגיה של היריב, אלא באנרגיה של בן הזוג לאימון כדי לעשות כל מיני תרגילים. זה לא משהו שיכול לעבוד במציאות".

שור טוען שתפישת העולם של מוריהיי אואשיבה, שפיתח את האייקידו במחצית הראשונה של המאה ה-20, ניזונה מהמיתולוגיה היפאנית, האמונה באלים ובכוחות נשגבים. הוא ביקש ליצור חיבור בין הרוחני לגשמי, אמנות לחימה שתשמש בסיס גשמי להתפתחות הרוחנית של המתאמן. אואשיבה התמחה באמנויות לחימה רבות, כמו ג'י ג'יטסו, שימוש בחרב, במקל ובכלי נשק אחרים. לשיטות אלו היתה השפעה ישירה על גיבוש האייקידו, אבל לדברי שור הוא ריכך ביודעין את הטכניקות, בודד את האלמנטים הרוחניים ובסופו של תהליך רב שנים התרחק מהמקור הקרבי.

"בסוף ימיו אואשיבה התרכז בטכניקות עגולות וזורמות, מעין כוריאוגרפיות קרב", אומר שור. "כיום רוב אנשי האייקידו מתייחסים רק למוצר המוגמר של אואשיבה ולא לתהליך הארוך שהוא עבר עם עצמו. בכור-אייקידו אנחנו מתייחסים גם לטכניקת המקור ולהתפתחות שהיא עברה עד שהשתלבה באייקידו. זה מבהיר את אופן הביצוע של הטכניקה ומשקף בצורה נאמנה יותר את התחנות הרבות בחייו של אואשיבה".

שור מעדיף ללמד טכניקות מעטות בהשוואה למקובל. "אני רוצה שתלמיד שמגיע לחגורה שחורה יחשוב בעצמו על קומבינציות אפשריות, שלא רק יחזור על טכניקות בנויות, אלא יזרום עם התנועה ויפתח יצירתיות".

מה אומרים היפאנים על ישראלי שמשנה להם את האייקידו?

"פתחתי ביפאן מועדון שבו מאמנים שותפים שלי. הספר שכתבתי תורגם ליפאנית ואף נמכר שם. היפאנים באופן מוזר פתוחים לשינויים יותר מאנשי המערב בנושא זה".

שור מראה שני מגזינים יפאניים לאמנויות לחימה, שבהם מופיעה תמונתו לצד כתבות נרחבות על כור-אייקידו. "פתחתי גם מועדון באנגליה ושם נתקלתי בהתנגדויות רבות, אולי כי מה שאני אומר זה קצת כמו לצעוק 'המלך עירום'".

אלי לרמן, שהקים בארץ את "המרכז הישראלי לאייקידו" אחרי שהות של שבע שנים ביפאן, חושב קצת אחרת. לטענתו, לטכניקות של האייקידו יש ערך כהגנה עצמית, אבל בוחרים ביודעין לבצע אותן בצורה עגולה וזורמת, כדי לא לפגוע בבן הזוג לאימונים. "אם אתה מבין את עקרון התנועה של האייקידו, עקרון מרכז הגוף, עקרון שמירת המרחק מבן הזוג ואיך להוציא אותו משיווי משקלו, ואם אתה מספיק מיומן בבריחים ובהטלות, זה בהחלט יכול לשמש כהגנה עצמית בשעת הצורך", אומר לרמן. "אני לא אומר שאייקידו היא השיטה הטובה ביותר להגנה עצמית, אכן מדובר באמנות, אבל מי שמיומן ומבין לעומק את הטכניקות בהחלט מסוגל להגן על עצמו".

לטענת לרמן, האייקידו לא איבד את היעילות אלא "הרוויח את האפשרות להתאמן בהרמוניה, בצורה שבני הזוג בונים זה את זה תוך כדי אימון".

לרמן מוסיף שתפישת היסוד של האייקידו כאומנות לחימה הגנתית היא השאיפה לנטרל את ההתקפה תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר ליריב. "אם אפשר לרתק את היריב ולא לשבור את היד, בוחרים בריתוק וכך הלאה. בכל טכניקה יש אפשרות לגרום נזק חמור ואפשרות לבחור אחרת", הוא אומר, "אבל להיות מסוגל לא לפגוע ביריב מחייב רמת מיומנות גבוהה, הרבה יותר קל לגרום נזק".

"כשאתה מותקף, האפשרויות הן להתכווץ ולברוח או לתקוף חזרה, להגיב באגרסיה, שזו דרכן של רוב אומנויות הלחימה", אומר אמיר פוגלמן, שלפני כשנה שב ארצה אחרי שהות של שלוש שנים ביפאן וכיום מאמן ילדים בבית ספר ערבי ביפו. "באייקידו בוחרים באפשרות שלישית: להיכנס לתוך ההתקפה ולהשתמש בה. להשתמש באנרגיה ובמסה של המתקיף נגדו. זה לא נראה טבעי בהתחלה, מישהו נותן לך אגרוף ואתה אמור להיכנס בתוך האגרוף. לכך נדרשת עבודה רבה". "לוקח שנים ללמוד לבצע כהלכה טכניקת אייקידו, אבל להבין את הטכניקה לוקח הרבה יותר", אומר מיילס קסלר, המאמן במרכז "אינטגרל אייקידו" בתל אביב אחרי שהות ממושכת ביפאן. "אם אתה מגביל את עצמך להיבט הפיסי של הטכניקה זה עלול להגביל אותך. יש לה היבט רוחני עמוק יותר וכשאתה מגיע אליו הטכניקה יכולה לשמש גם כהגנה עצמית, אבל זה לא העיקר. "זה תלוי בנקודת המוצא שלך", ממשיך קסלר. "אם אתה בא מתפישה אגוצנטרית, המחלקת את העולם לניצחון והפסד ורואה בניצחון בהכרח דבר טוב ובהפסד בהכרח דבר רע, אולי נכון בשבילך ללמוד שיטת לחימה אגרסיווית ואפקטיווית ויותר. אם אתה מחפש דרך להתפתחות אישית, גופנית ורוחנית המועילה גם כהגנה עצמית, אייקידו זו אופציה".

"בשבילי אייקידו זה קובץ שיעורים לחיים, שאני לומד דרך הלחימה", מוסיף פוגלמן. "כשאתה בא לאימון אתה צריך לוותר על הרצון לנצח וזה לא קל. באופן טבעי אתה קם בבוקר ורוצה לנצח, אבל על המזרן אף אחד לא מתחרה בך, כי אין קרב אמיתי. אז את מי תנצח? המורה שלי ביפאן נהג לומר שניצחון אמיתי הוא ניצחון על עצמך, וזו לא סיסמה. המשמעות שלה היא להיות היום טוב יותר מאשר אתמול".

*#