אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוי ג'ורג': הקאמבק

אחרי התפרקות "קאלצ'ר קלאב" התקשה הסולן בוי ג'ורג' לשחזר את ההצלחה, ומצא עצמו מתקלט במועדוני גייז. כעת הוא יוצא לסיבוב הופעות

תגובות

בוי ג'ורג', שהורשע בסוף השבוע שעבר בכליאת נער ליווי ובהכאתו, כבר כיכב בעבר במדורי הפלילים. בקיץ 2006 הוא ריצה עבודות שירות במחלקת התברואה של ניו יורק בגלל דיווח כוזב על שוד בדירתו. השוטרים שבאו לשם מצאו סיבה מוצקה יותר לעצור אותו - קוקאין.

הכל נראה ורוד יותר ב-1982, כאשר ג'ורג' היה צעיר ומטופח בהרבה. "קאלצ'ר קלאב" הגיחה אז אל רחבות הריקודים בעולם. חברי הלהקה היו רק התפאורה, וכל הזרקורים הופנו אל הסולן, ג'ורג', ולדמותו מחליפת הצבעים. הוא בלט בזכות האיפור הכבד והפנים הרכות, אבל שלא כמו רוברט סמית, למשל, סולן להקת ה"קיור", הוא התעלם מלעגו של הקהל והלך עד הסוף - גם הקול שלו והבגדים שלבש היו מנוגדים לקודים הגבריים המקובלים.

בואו ניזכר בימים הטובים:boy george & culture club - do you really want to hurt me      

אף שחברי "קאלצ'ר קלאב" אולי נתפשו בעיניו כתזמורת מלווה ותו לא, ג'ורג' היה מזוהה עם הלהקה שמכרה עשרות מיליוני עותקים. וכמו במקרים רבים אחרים של זמרים שנפרדו מלהקותיהם, גם הוא התקשה מאוד לתפקד בלעדיה. לאחר פירוקה ב-1986 הוא הקליט אמנם כמה אלבומי סולו מעניינים, אבל הקהל לא יצא מגדרו. בלית ברירה לא נותר לו אלא לפנות למקום היחיד שאליו באמת הרגיש שייך - הוא זימר ותיקלט במועדוני גייז בלונדון וסביבותיה.

לא משתזף

"קאלצ'ר קלאב" התאחדה ב-1998. המסיבה המשותפת נמשכה אמנם רק ארבע שנים, אבל ג'ורג', אף שיש לו בית באיביזה, לא מתכוון להשתזף על החוף. באחרונה יצא לסיבוב הופעות, הראשון שלו זה עשר שנים, ולמרות הרשעתו מתעתד לקיים בשבוע הבא את שתי ההופעות המתוכננות בלונדון.

דמותו הציבורית מתעתעת. יש בו שילוב מוזר של יהירות ותיעוב עצמי, והוא עשוי להיראות כאדם שנפגע ונבזז מנכסיו. עם זאת, כשנשאל לפני חודשיים בראיון ל"דיילי טלגרף" אם הוא מרגיש שהוא קורבן, ענה: "בשביל אנשים אחרים זה ייראה כאילו נהפכתי למפורסם רק כדי שיהיה אפשר להפיל אותי, אבל אני לא רואה את זה כך... אני צריך להמשיך להופיע בשביל אלה שתמיד סלחו לי על כל מה שעשיתי. כשאני מופיע מולם אני מרגיש בר מזל. הם עדיין שרים את כל השירים שלי".

מעניין להשוות בין ג'ורג' לזמר בריטי אחר. הם חולקים אותו שם, האחד פרטי, האחר משפחתי, ויש ביניהם כמה קווים מקבילים ומפרידים. ג'ורג' מייקל התפרסם גם הוא קודם כל בלהקה, "וואם", אלא שהוא יצא לאחר מכן לקריירת סולו מפוארת. שניהם צמחו בשנות ה-80, אבל מייקל השכיל לקרוא את המפה המוסיקלית ולהתאים את עצמו לכל עשור. ג'ורג' לא התבייש מעולם בנטייתו המינית, וספג לא מעט עלבונות והשפלות בשל כך. מייקל, לעומתו, התחבא זמן רב כל כך בארון והיציאה הפומבית שלו משם, כשנתפס מטריד מינית שוטר סמוי בשירותים ציבוריים בלוס אנג'לס, נראתה מתואמת עם התקשורת. זו לא היתה הפעם היחידה שהמשטרה עצרה אותו - גם הוא ריצה עבודות שירות, לאחר שנתפס נוהג בהשפעת סמים. שלא כמו בוי ג'ורג', נדמה שכל זה לא פגע בתדמיתו, שנותרה נקייה ומעומלנת. אולי משום שבניגוד אליו, הוא היה ונותר חביב הדודות והסבתות, הגבר שכל אמא היתה רוצה כחתן לבתה, אם הוא רק לא היה גיי.

*#