אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמריקאית בפאריס

קריסטין סקוט תומאס מלהטטת בין שתי קריירות, באנגלית ובצרפתית. בימים אלה היא מגלמת את ארקדינה בהצגה "השחף" בברודוויי ואת ג'ולייט בסרט "לאהוב אותך מאז"

תגובות

בצרפת, שם החלה לשחק ושם היא חיה ב-28 השנים האחרונות, קריסטין סקוט תומאס ידועה כ"שחקנית האנגלייה ביותר מכל השחקניות הפאריסאיות והפאריסאית ביותר מכל האנגליות". היא מתארת את עצמה כצרפתייה ששהתה במקרה בילדותה באנגליה. היא בת 48, ויש לה עיניים גדולות, עפעפיים כבדים, עצמות לחיים מלכותיות, ביטחון עצמי של כוכבת מהסגנון הישן, בנוסח גרטה גארבו: זוהרת ומסתורית.

בשנה שעברה זכתה סקוט תומאס בפרס אוליווייה (המקבילה הבריטית לטוני) על גילום דמות כזאת בדיוק - ארקדינה מ"השחף" של צ'כוב - ובימים אלה היא מופיעה בברודוויי בתפקיד זה. ההצגה, הזהה בחלקה הגדול להפקת תיאטרון הרויאל קורט, קיבלה שבחים רבים. בתוך כך, סקוט תומאס, המלהטטת בין שתי קריירות המתקיימות זו לצד זו כמעט בו-בזמן - אחת באנגלית והשנייה בצרפתית - זוכה בימים אלה להערכה גדולה יותר באירופה. בסרט הצרפתי "לאהוב אותך מאז", שעלה בסוף השבוע בישראל, היא מגלמת אשה שישבה בכלא 15 שנה.

"עד כה הקריירה שלי בצרפתית והקריירה שלי באנגלית כמעט לא הצטלבו, אבל הפעם זה יקרה", היא אומרת. "האמריקאים הולכים עכשיו יותר לסרטים עם כתוביות", היא מוסיפה. "זה אחד היתרונות של הודעות טקסט ואימיילים", היא מחייכת. "זה אולי הדבר הטוב היחיד שיצא מזה".

סקוט תומאס בסרט "לאהוב אותך מאז". משתחררת מהכלא אחרי 15 שנה

יש שטוענים שהיא כביכול שתי שחקניות נפרדות. "ההבדל היחיד הוא שבצרפת אני מקבלת תפקידים אחרים", היא מסייגת. "לא עושים שם סרטים על שנות ה-30 בכפר. אומרים שכשאני מדברת אנגלית יש לי צורת דיבור 'אצילית' מעצבנת. כל עניין המעמדות משחק כאן תפקיד. ההצלחה הראשונה בדרך כלל מתייגת את השחקן. באנגליה הופעתי לראשונה בקולנוע בסרט "A Handful of Dust" על פי ספרו של אוולין וו ואנשים רוצים לראות אותי משחזרת תפקידים. בצרפת, תודה לאל, לא פועלים ככה".

הפעם הראשונה שבה הופיעה בסרט אמריקאי היתה בתפקיד יורשת בריטית מפונקת ועקשנית בסרטו הקודר של הזמר פרינס "תחת ירח דובדבן". היא זכורה כפיונה, חברתו מלאת האירוניה של יו גרנט ב"ארבעה חתונות ולוויה אחת"; כקתרין קליפטון הזוהרת, אהובתו של רייף פיינס ב"הפצוע האנגלי"; וכליידי סילוויה, המארחת המשועממת והמשחרת לטרף ב"פארק גוספורד". בחיי היום-יום היא מאופקת אבל הרבה פחות אריסטוקרטית.

סקוט תומאס היא קרובת משפחה רחוקה של רוברט פ' סקוט, חוקר הארצות שחקר את אנטארקטיקה, ודודה, האדמירל ריצ'רד תומאס, היה ממעמד האצולה, אבל היא טוענת שאינה אריסטוקרטית בעצמה. "זו תדמית שגויה לגמרי", היא אומרת. "זה אפילו ביזארי".

כשהיתה בת חמש נהרג אביה, טייס בצי המלכותי, בהתרסקות מטוס, וכך קרה גם לאביה החורג כעבור כמה שנים. בצעירותה היא ביקשה להתקבל לתיאטרון הנוער הלאומי של אנגליה ונדחתה, ואז נרשמה לחוג למורים בבית הספר לדרמה בלונדון; וכשניסתה לעבור לתוכנית המשחק נדחתה שוב.

היא עברה להתגורר בפאריס, עבדה כאו-פר ובמרוצת הזמן נרשמה לבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות התיאטרון, ושם צדה אותה עינו של מרסל בוזונה, שחקן צרפתי מוערך שבהמשך ניהל את הקומדי פראנסז. "הוא היה מורה אמיתי", מספרת סקוט תומאס. "הוא היה אדם בוגר, נבון מאוד, שהיה להוט אחר כל תחומי התרבות, ואמרתי לעצמי, 'כן, כן, אני רוצה להיות כמוהו! אני לא רוצה להופיע בטלוויזיה'".

ב"לאהוב אותך מאז" היא מגלמת את ג'ולייט, רופאה לשעבר שהורשעה בפשע וכעת גרה בניגוד לרצונה בבית אחותה ומשפחתה. רוב הסרט היא מופיעה ללא איפור וכל מה שהיא אומרת נאמר בטינה. עם זאת, כשהיא יושבת באולם המתנה בנמל תעופה ובוהה אל מחוץ לחלון, היא מצליחה להקרין את העצב והבדידות חסרי המלים של הדמות.

"ניסיתי להיות כנה ככל האפשר", היא אומרת. "לא רציתי שהצופים יאהבו את התפקיד, ולא רציתי שיהיו לי רגשות משלי. היה לי חשוב שהדמות לא תרחם על עצמה. לא רציתי לפגוש אסירות אמיתיות, למשל. פחדתי מהפחד שלי ומהרחמים שלי, פחדתי שהסיפורים שלהן ירגשו אותי ויפריעו לישירות ולגולמיות".

צילומי "לאהוב אותך מאז" התקיימו מיד לאחר הצגות "השחף" בלונדון ושני התפקידים היו שונים כל כך: "ארקדינה לא מפסיקה לדבר, ותמיד רוצה שיקשיבו לה, ואילו האשה האחרת לא רוצה שישגיחו בה והיתה רוצה פשוט להיעלם. אין פה שום תחבולות ושום אשמה. היא מתייסרת בגלל מה שעשתה, אבל היא לא מרגישה אשמה".

ארקדינה, השחקנית המזדקנת של צ'כוב, מרגישה אשמה כלפי דברים רבים - בייחוד כלפי בנה הסובל - וגם משתמשת בכל אמצעי שעומד לרשותה כדי להיצמד לנעוריה. "אמרתי לאיאן ריקסון, הבמאי: 'אני לא צריכה לשחק בכלל. זאת פשוט אני'", היא אומרת. "צריך להיזהר משחצנות. יש קו דק בין השחצנות של ארקדינה לשחצנות שלי. לאמן מבצע זה לא קל. אבל כל עוד אני מרגישה את הכאב המוחלט שלוהט מתחת לפני השטח אצל ארקדינה, אני יכולה להשתחצן כמה שמתחשק לי".

היא וריקסון נסעו לרוסיה לפני שההצגה עלתה בלונדון. הם דיברו עם שחקנים וביקרו בכל "מקדשי" צ'כוב. "באנגליה יש מסורת להציג את צ'כוב באופן פיוטי. אבל 'השחף' היא הצגה פראית. היא לא מתפשרת וישירה, וקריסטין מצליחה להעביר את זה. יש לה הפתיחות והאומץ הדרושים לכך".

ארקדינה, אומרת סקוט תומאס, היא לא רק שחקנית אלא גם אם שאוהבת את בנה, אבל היא לא מסוגלת לקבל אותו. "זו תחושה אוניוורסלית. איך יהיו הילדים שלי כבוגרים? מה יקרה אם לא אתפעל מהם? מה יקרה אם אחד מהם יאכזב? כל ההורים עוברים את זה". היא מחייכת ומוסיפה: "הילדים שלי נהדרים. הם מושלמים".

סקוט תומאס, החיה בנפרד מבעלה, רופא צרפתי, היא אם לשלושה, בני 20, 17 ושמונה. לאחר שהיתה מועמדת לאוסקר על "הפצוע האנגלי", היתה יכולה להצליח בהוליווד. אבל היא כיכבה רק בעוד שני סרטים עתירי תקציב - "הלוחש לסוסים", עם רוברט רדפורד, שבו גילמה עורכת מגזין המזכירה את טינה בראון, ו"אהבה מקרית" עם הריסון פורד - וחזרה לפאריס. היא רצתה עוד ילד, לדבריה, ולגדל את ילדיה בצרפת.

"הניסיון שלי בסרטים הגדולים ועתירי התקציב האלה מלמד שהם פשוט מרחיקים אותי מהמשפחה במשך זמן רב מדי", היא אומרת. היא הודיעה לסוכן שלה שהיא יוצאת להפסקה של שנה, ואחר כך תראה מה יקרה. בשנת 2000 היא קיבלה שיחת טלפון מלהקת תיאטרון צרפתית שהציעה לה לגלם את התפקיד הראשי ב"ברניקה" של ראסין. סקוט תומאס, שפרט להפקות סטודנטים לא הופיעה בתיאטרון קודם לכן, נחלה הצלחה גדולה.

היא גילתה מחדש את אהבתה לתיאטרון. "תמיד רציתי להיות על הבמה", היא אומרת, "אבל בקולנוע את פשוט עוברת מסרט לסרט ולפעמים יש לי תחושה שאנשים אחרים מביעים את השאפתנות שלהם דרכי. כל הזמן מפיקים עוד ועוד סרטים. אבל תיאטרון טוב יש רק לעתים נדירות. הצגה נהדרת נשארת אצל הצופים לנצח. סרטים הם מוצר צריכה".

עם זאת, גם שחקנים צריכים להתפרנס. סקוט תומאס השלימה כעת צילומי סרט, אנגלי הפעם, "Confessions of a Shoaholic". "אני אוהבת את עבודת הצוות בזמן צילומי הסרט וככה גם מבקרים במקומות יפהפיים", היא אומרת. "מבחינה זו אלה חיים מיוחדים מאוד. וכששחקן מצלם סרט הוא חי אולי שמונה פרקי חיים שונים - 12 שעות ביום במשך שישה, שמונה, עשרה שבועות, שבהם הוא מעמיד פנים שהוא מישהו אחר. זה מאוד מפרה. מפעם לפעם אני רואה סרט שמרגש אותי מאוד, ואז מתעורר בי הרצון לעשות עוד סרט".

*#