אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור עובד

בראשית הוציא מאיר שלו את "תנ"ך עכשיו", שהביא אחריו גל של ספרים בנושא, עכשיו יוצא ספרו החדש "ראשית, פעמים ראשונות במקרא". בין השאר הוא עוסק בו באפשרות שיוסף היה ביסקסואל ובשאלה מהי אהבה

תגובות

23 שנים עברו מאז יצא לאור "תנ"ך עכשיו", הספר הראשון למבוגרים שכתב מאיר שלו. בשנת 85' נחשב הספר חדשני ומקורי: הוא הציע פרשנות חילונית, עכשווית ומשעשעת לסיפורי המקרא. הוא פורסם בימים שאחרי מלחמת לבנון הראשונה וטיפל בנושאים כמו יציאה למלחמה, ניהול מדינה, מבנה הממשלה, יחסי דת ומדינה. את המסרים הפוליטיים שעלו מסיפורי דוד, שאול ושמואל העביר שלו בעקיפין אל מנהיגי התקופה.

"תנ"ך עכשיו" פתח בישראל גל של ספרים, מאמרים והרצאות על התנ"ך וגיבוריו, מיוכי ברנדס ועד יאיר לפיד. הספר, שיצא לאור בהוצאת שוקן, נמכר מאז בכ-50 אלף עותקים, אומר שלו, וממשיך להימכר גם היום.

כעת רואה אור ספר חדש שלו על התנ"ך, "ראשית, פעמים ראשונות במקרא" (עם עובד). גם כאן מעניק שלו פרשנות אישית לסיפורי התנ"ך, אבל ברוח פחות פוליטית ויותר ספרותית ופילוסופית. אולי משום שאת מה שיש לו לומר על האקטואליה הוא כותב במדורו השבועי ב"ידיעות אחרונות", ואולי פשוט מפני ש"התבגרתי", לדבריו.

"כשכתבתי את 'תנ"ך עכשיו' עוד לא כתבתי אף רומן משל עצמי", אומר שלו. "'רומן רוסי' יצא שלוש שנים אחריו. ומאז, ככל שאני כותב את הרומנים שלי, אני רואה כמה התנ"ך השפיע על הכתיבה הספרותית שלי".

באיזה אופן?

"הרבה מהשפה ומהאסוציאציות התנ"כיות נכנסות אלי לטקסט. אני חושב שמחובתו וממהותו של סופר בשפה העברית לנצל את כל מה שהעברית יכולה להציע. אנחנו חיים בתקופה מטורפת בהיסטוריה הלשונית שלנו, שבה יש רחוב שמייצר המון מלים חדשות ביום, ואנחנו עדיין מסוגלים לקרוא טקסט שנכתב לפני 3,000 שנה ולהבין חלק ניכר ממנו.

"דבר נוסף שהשפיע עלי הוא הצמצום של התנ"ך. הוא לא חושף את רגשות הגיבורים. כתוב שפלטיאל בן ליש הלך אחרי אשתו, מיכל בת שאול, הלוך ובכה, משום שדוד החליט לקחת אותה חזרה אל הארמון - יש לא מעט סופרים עבריים בני זמננו שהיו מורחים את הפסוק הזה על פני 40 עמודים של פסיכולוגיה. התנ"ך נותן לנו רק פסוק אחד, ואנחנו צריכים להבין מה עובר על פלטיאל בן ליש לאורך ארבעת הקילומטרים האלה שהוא הולך אחריה ובוכה, מה חושבת מיכל, מה חושב אבנר בן-נר שבא לקחת אותה, למה אבנר עוצר את פלטיאל רק אחרי כברת דרך ולא מיד בבית.

מאיר שלו: "לאי בודד הייתי הולך עם קוהלת ולא עם אברהם אבינו" (תצלום: דניאל לילה)

"גם אני לא אוהב לחפור לתוך נפשם של הגיבורים שלי. אני יודע שיש סופרים שמדיניותם אחרת, ויש גם קוראים שהיו רוצים קצת יותר נבירה בנפשו של הגיבור. אבל אני תיארתי מה שקרה לגיבור, נתתי כיוון - את השאר יבינו הקוראים לבד".

זו רק בחירה ספרותית בלבד, או שאתה גם לא נובר בעצמך?

"אני נובר בעצמי בשעה שהנבירה מתבקשת, אבל באופן שדומה למה שעושה האמא ב'יונה ונער' - אני עובר על הבעד והנגד של עניינים מסוימים. מה שלא לקחתי מהתנ"ך זה את הצמצום הלשוני. השפה שלי לפעמים קצת גדושה מדי, ויש מקרים שבהם אני מתפלש בעברית שלי. לפעמים אני שמח על כך, ולפעמים לא".

התאהבתי ביוסף

"ראשית" מטפל בפעמים הראשונות במקרא: באהבה הראשונה (אהבת אברהם ליצחק), בשנאה הראשונה (שנאת יעקב ללאה), בצחוק הראשון (אברהם ושרה מול המלאכים שבאו לבשר על ההריון הקרוב), בבכי הראשון (בכיה של הגר על ישמעאל) ועוד. עקרון הראשוניות לא תמיד נראה חשוב. החלום הראשון במקרא, למשל, אינו אחד החלומות המשמעותיים שחלמו יעקב או יוסף, אלא דווקא חלום ביעותים שחלם אבימלך מלך גרר, שבו אלוהים נוזף בו על שלקח את שרה, אשת אברהם.

"לפעמים יש משמעות לראשוניות, עובדה שהתנ"ך פותח במלה בראשית, כי לתנ"ך חשוב להגדיר את ההתחלה", אומר שלו. "אבל יש מקומות שהראשוניות היא כמעט אגבית. כשהתנ"ך אומר שתובל קין היה אבי כל חרשי המתכת, כלומר הנפח הראשון, ויובל היה המוסיקאי הראשון, אנחנו מבינים שזה חשוב, אחרת זה לא היה נכתב מפורשות. כשהוא מתאר את בכיה של הגר, הוא לא אומר שזה הבכי הראשון, הקורא מבין את זה בעצמו. האם יש לבכי הזה משמעות? בעיני כן, כי זו דרכו של המספר העברי להתנצל דורות מאוחר יותר על מה שעשה אבי האומה לאשה המסכנה הזאת. אני מניח שאדם וחוה גם בכו כשקין רצח את הבל, אבל התנ"ך לא מציין את זה".

איזו דמות תנ"כית אתה הכי אוהב?

"במשך כתיבת הספר התאהבתי ביוסף. אני חושב שהוא היה האיש הכי טוב בתנ"ך".

בתור ילד הוא היה מאוד יהיר.

"הוא באמת היה ילד מעצבן, אבל זה היה בתקופת הילדות שלו, אפשר לסלוח על חטאי נעורים. יכולת התיקון של יוסף וההחלטה המודעת שלו להיהפך לאדם טוב יותר הן דבר מרגש. הוא מבין שהוא נענש על גבהות לבו, אבל הוא מבין גם שהוא חלק מסיפור גדול יותר, הוא נישא בתוך איזה זרם שאלוהים מכוון, והוא נהיה איש ללא רבב. יוסף הוא גם האיש הראשון שמוגדר כחכם בתנ"ך. יש לו חוכמת מעשה והרבה תבונה מדינית שמביאה להצלה של עם".

בספר אתה מתייחס גם לזהות המינית הלא ברורה שלו. הזכרת את הפרשנות של תומס מאן ב"יוסף ואחיו" למעשה שעשו בו האחים, שהיה כרוך גם בתקיפה מינית.

"תומס מאן תיאר את יוסף כמו שתיאר גיבורים אחרים שלו - נער יפה תואר, כמעט דו-מיני, יש בו מין הומוסקסואליות מודחקת כזאת. יש ביוסף יסודות נשיים מאוד ברורים - הוא לובש כתונת פסים, שזה בגד של בחורות בתנ"ך, הוא דומה לרחל אמו. הוא מוצא חן בעיני אנשים בעלי עמדות כוח. כמו שאסתר מצאה חן בעיני הגי סריס הנשים, יוסף מוצא חן בעיני מנהל בית האסורים במצרים.

"חז"ל אמרו שיוסף עמד בפיתויי אשת פוטיפר במאמץ גדול מאוד, עד שזרעו פרץ דרך ציפורני ידיו. יכול להיות שהוא סירב לה מחשש לגורלו, בכל זאת היא בעלת הבית שלו ואשת אדונו. אבל אני חושב שהוא סירב בין היתר כי המיניות שלו לא היתה ברורה לו דיה. יכול להיות שהוא נמשך גם לגברים וגם לנשים. ואולי דווקא הבוטות של אשת פוטיפר דחתה אותו, הוא היה עדין מדי בשביל סוג כזה של נשיות".

יש דמות תנ"כית שהספר גרם לך לראות אותה אחרת?

"לבן הארמי. ב'תנ"ך עכשיו' כתבתי שאני מתעב אותו, ופתאום עכשיו אני קצת מבין אותו. הוא היה צריך לדאוג לשתי הבנות שלו. אגב, הוא לא הכריח את יעקב לעבוד שבע שנים נוספות ורק אז לקבל את רחל - יעקב קיבל את רחל מיד, ואז עבד עוד שבע שנים. לבן גם מבטא את הדרך שבה התנ"ך תופש את האהבה. אנחנו חושבים היום שהאהבה היא חלק מהגשמת אושרו האישי של הפרט, ואילו התנ"ך חושב שהאהבה היא מכשיר עזר לא נחוץ במיוחד כדי להביא דור חדש של צאצאים לעולם.

"עצם העובדה שהשורש אה"ב מופיע בתנ"ך בהקשר של אהבת הורה לילד מלמדת על כך שזה מה שחשוב, לא אהבת הזוג אלא אהבת ההורים לילדים. האהבה השנייה בתנ"ך היא אהבה של גבר לאשה - יצחק לרבקה. על יצחק כתוב שהוא מביא את רבקה לאוהל של שרה אמו, אחר כך הוא לוקח אותה לאשה, ורק בסוף הוא אוהב אותה. זה סדר הדברים הרצוי בתנ"ך. אבל יעקב קודם משתוקק לרחל ומנשק אותה בחוצפה, ורק אחר כך מתחתן אתה. לכן לבן אומר ליעקב לא ייעשה כן במקומנו, לתת את הצעירה לפני הבכורה. אני חושב שהוא גם מתכוון לומר לו, לא ייתכן קודם להתאהב ורק אחר כך להתחתן, תתבגר, יש לך תפקיד, אתה צריך להקים משפחה. אם אתה במקרה גם אוהב את אשתך, על הכיפאק".

ומה העמדה שלך בעניין זה?

"לשמחתי, אני חי במאה ה-21, ואני מעדיף את המודל של אהבה שמוליכה אל הנישואים ואל הזוגיות. אבל בסקטור הדתי ובעיקר החרדי עדיין חיים לפי המודל התנ"כי. יש שידוך שנעשה באופן רציונלי, ואהבה, אם בכלל, באה אחר כך. בחברות מסורתיות הנישואים האלה מחזיקים מעמד יותר זמן. זה לא עושה אותם למוצלחים. אם המטרה היא לקיים את העם היהודי ואת המין האנושי, אז הפרט יקריב את הקורבן הזה. אבל לדעתי גם לפרט מגיעים אי אלו דברים, ויש קולות כאלה גם בתנ"ך. קוהלת אומר, 'ראה חיים עם אשה אשר אהבת'. קודם אהבה ואחר כך חיים ביחד. אבל קוהלת הוא איש חריג מהרבה בחינות, הוא אחד המוחות הכי מרנינים במקרא. לכן לאי בודד הייתי הולך עם קוהלת ולא עם אברהם אבינו".

אלוהים לא מתעניין בי

מאחורי אלוהים בתנ"ך, אומר שלו, עומד סופר. הוא יכול להיות סופר חכם ומתוחכם כמו זה שכתב את המריבה בין דוד למיכל, ויכול להיות סופר שמזיק לתדמיתו של אלוהים, כמו זה שכתב את ספר איוב.

אחרי כל כך הרבה שנים של קריאה ומחקר בתנ"ך, בוודאי פיתחת מערכת יחסים עם אלוהים.

"אני לא חושב שיש בינינו מערכת יחסים. תפישת העולם שלי היא שגם אם הוא קיים, הוא לא מתעניין בי. לתחושתי, אלוהים גמר לברוא את העולם והמשיך הלאה בעיסוקיו. או שהוא פשוט נח. אני לא תיאולוג גדול, אבל טרם מצאתי דיסציפלינה דתית שתהפוך אותו ואותי לבני שיח.

"עם זאת, אני מכיר בנסים האלוהיים של המקרא. אני מאוד מתנגד לכל מיני אנשי מדע וחוקרי מקרא שמנסים לפרש נסים אלוהיים בתנ"ך באופן מדעי או רציונלי. מגוחך בעיני להגיד שקריעת ים סוף נוצרה בגלל רעידת אדמה בים האגאי. ומי עשה את רעידת האדמה הזאת? התנ"ך מציג את קריעת ים סוף כנס - תנו לו להציג את זה כנס. אליהו הנביא עולה בסערה השמימה ברכב אש? זה הסיפור, מי שלא מוצא חן בעיניו שלא יקרא".

זה משום שאתה מתייחס לתנ"ך כאל ספרות, לא כאל טקסט שטוען לאמת היסטורית.

"כמעט לכל היסטוריה אני מתייחס כאל סיפור. תחקיר קרב שצה"ל עושה משתנה מחייל לחייל, אנשים שעמדו שלושה מטרים זה מזה מתארים סיטואציות שונות לחלוטין. קרב תל פאחר, שהיה אחד הקרבות הקשים של מלחמת ששת הימים ברמת הגולן - מכיוון שהשתתפתי בו אני יודע - יש לו שתי גרסאות: יש נרטיב של גדוד 12 ויש נרטיב של סיירת גולני. את קוראת את שני הנרטיווים ורואה שתי היסטוריות שונות לגמרי של הקרב.

"באותה צורה את קוראת את סיפור המרגלים בספר במדבר, ואחר כך אותו סיפור בספר דברים, וזה סיפור אחר לגמרי, וברור שמישהו שם שיכתב את ההיסטוריה. ממש לא מטריד אותי מה שכותבים כל מיני ארכיאולוגים, היסטוריונים וחוקרי מקרא, שתוהים אם באמת היה מלך כל כך גדול ששמו דוד, או שדוד היה בסך הכל ראש כפר קטן באזור ירושלים. עם ישראל, כולל חילונים כמוני, אוכלים פעם בשנה גפילטע פיש ומעלים את זכר יציאת מצרים בלי בכלל לשאול אם האירוע התקיים או לא. הסיפור עובד, וזה מה שחשוב".

על הספר הזה התחיל שלו לעבוד לפני שנה וחצי, אחרי שכבר החל לכתוב רומן חדש. "הספר הזה כמעט גמר לי רומן שהייתי בתחילת הכתיבה שלו", הוא מספר. "התחלתי לכתוב ואז הייתי צריך להכין איזו הרצאה בתנ"ך, ופתאום עלו כמה רעיונות ונסחפתי, ובתוך שבועיים מצאתי את הרומן המסכן שלי מפרפר. עכשיו אני חוזר בנחת לרומן, ובינתיים עלה לי רעיון לעוד סיפור, אז אני עובד כרגע על שני דברים במקביל, ובשלב מסוים אתמקד באחד מהם".

כותב כמו בנהלל

שלו הוא סופר יצרני שלא נעלם מהזירה הספרותית למשך זמן. הוא מפרסם ספרים לעתים קרובות - רומנים, ספרי ילדים (כעת יוצא ספר ילדים חדש פרי עטו, "הצלחת שמתחת") ולאחרונה גם תירגם ספר לבני נוער. "זה משום שהתחלתי בגיל מבוגר", הוא מסביר. "אני לא מאלה שהוציאו רומן בגיל 25. הוצאתי רומן ראשון בגיל 40 ויש לי הרבה תוכניות. יש לי תוכנית לעוד שניים-שלושה רומנים, יש לי רצון לכתוב עוד ספר מסעות אחד, ואולי לכתוב יום אחד את הביוגרפיה הגדולה של המשפחה שלי. משני הצדדים יש לי משפחה רבת סיפורים. ואז זה גם יחשוף כמה מהמקורות הסיפוריים שלי". את עטיפת הספר החדש, שעליה חמישה חלוקי נחל (רמז לחלוקים שבהם השתמש דוד במלחמתו בגוליית), עיצבה בתו של הסופר, זהר שלו.

"אני כותב בדיוק כמו שדודים שלי לימדו אותי לעבוד בנהלל, באותן שעות", הוא מוסיף. "זה אומר שקמים בארבע וחצי לפנות בוקר, עובדים עד תשע, ואז חוזרים מהרפת, אוכלים ארוחת בוקר, עובדים עד הצהריים, אוכלים צהריים, הולכים לישון שעתיים, ואז קמים ועובדים עד הערב. אני עובד ממש בסדר הזה. זה נחמד לי, רק שהם חולבים פרות ואני חולב את עצמי". 

כתבות שאולי פספסתם

*#