אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעוצב ירושלמי

האם עיר הבירה תיהפך בקרוב למרכז החדש של המעצבים הישראלים? קני סגל, מנכ"ל המרכז לעיצוב בירושלים, מספר על כמה תמריצים שיקדמו את הרעיון

תגובות

קני סגל הוא אדם אופטימי. אחרת קשה להסביר את המוטיווציה שלו להצליח בתפקידו החדש כמנכ"ל המרכז לעיצוב בירושלים. ירושלים לא נתפשת כחוד החנית של תחום העיצוב בארץ, אבל אם מעיינים בתוכניות מרחיקות הלכת של סגל ושל שותפיו, נדמה שלא רחוק היום שעיר הבירה תקרוץ לכל מעצב.

את המרכז הקימה באחרונה הרשות לפיתוח ירושלים כחלק משורת מיזמים, ובהם ייסוד קרן ירושלים לקולנוע וטלוויזיה שמטרתה לקדם יצירות שמתרחשות בעיר, ו"ביו ירושלים" שנועדה לשפר את סיכויי ההצלחה של חברות ביוטכנולוגיה הפועלות בה.

סגל, בן 49, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, היה ראש החוג לעיצוב תעשייתי בוויטל ובשנקר, ושותף להקמת קהילת המעצבים עם דייוויד גרוסמן. ביולי 2006 אימץ משרד התמ"ת תוכנית לאומית שכתב לפיתוח העיצוב התעשייתי בארץ כמנוע צמיחה כלכלי. כיום הוא ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה בירושלים ושותף בחברת פאבליק זון שמתמחה בעיצוב ובפיתוח של ריהוט ציבורי למערכות תחבורה.

הוא מספר על יוזמות רבות ומסקרנות שמטרתן לגרום למעצבים צעירים ולמעסיקים פוטנציאליים לשקול מעבר לירושלים. התמריצים שמובטחים הם כלכליים. למשל, אנשי המרכז לעיצוב שכרו מבנה בשוק מחנה יהודה ומעצבים בכל תחום יכולים לשכור בו שטח במחיר נמוך, להקים סטודיו ולמכור את מרכולתם. סגל אינו מסתפק בכך. "אנחנו רוצים ליצור קהילה, לא רק להשכיר שטחים", הוא אומר. "לכן בכוונתנו ליזום כנסים וימי עיון".

עוד יוזמה היא דיזיין קליניק. "כדי למשוך את התעשייה אלינו אנחנו מתכוונים לעזור לחברות לפתח את תחום העיצוב כמנוע צמיחה כלכלי", אומר סגל. "יחד אנחנו בונים תוכנית עבודה, לומדים את כישורי החברה ומתכננים עמה את ניהול העיצוב".

המרכז לעיצוב בירושלים

אנשי המרכז יזמו גם את תוכנית "צומת" שמטרתה לעודד מעבר של מעצבים צעירים לירושלים באמצעות השתתפות עם המעסיקים במימון משכורתם ותמיכה כלכלית למגישי תוכנית עסקית. מעצבים צעירים מצטיינים יישלחו להתמחות בחו"ל תמורת התחייבות שיעבדו לאחר מכן בעיר במשך שלוש שנים. גם כאן אין בכוונת המרכז לשמש כגורם מתווך בלבד, אלא לפתח מרכזי עיצוב בתחום הציוד הרפואי ובתחום התקשורת הסלולרית כדי שלמעצבים שהשתלמו יהיה היכן לעבוד.

האם תמריצים כלכליים יספיקו כדי לעודד מעצבים לעזוב את המרכז?

"אני מודע לדימוי הבעייתי שיש לירושלים, חלקו בצדק וחלקו לא. קורים בעיר הרבה דברים שלא מקבלים סיקור תקשורתי הולם. ברגע שמישהו ישקול ברצינות את מה שאנחנו מציעים הוא יגלה שיש בעיר הרבה יותר ממה שנדמה, גם מבחינה תרבותית. מעבר לכך שאנחנו מסוגלים ליצור עניין גם ברמה המקצועית. אני בפירוש לא מעוניין שאנשים ירגישו שמשחדים אותם בכסף".

זה לא נשמע פשוט.

"אנחנו לא מתיימרים להעביר את כל התל-אביבים לירושלים. יש לא מעט ירושלמים שהיו שמחים להישאר בעיר, אבל מרגע שהבינו שמבחינה כלכלית זה בלתי אפשרי הם עברו למרכז. מבחינתי, מספיק שבשלב ראשון נעצור את ההגירה השלילית. אשתי תמיד אומרת לי, או שתמשיך להתבכיין או שתעשה משהו. אז אני עושה".

*#