אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גנז המדינה: לא נאפשר להוציא מישראל את החומר של קפקא

בעקבות הפרסום ב"גלריה" מבקשים בגרמניה לקבל את מה שנותר מעיזבונו של הסופר, השמור בדירה פרטית בתל אביב. חוקרים מעריכים שנשמרו שם גם כתב יד נדיר וציורים של קפקא. בגנזך המדינה מבטיחים: נעמוד על הרגליים האחוריות

תגובות

"אעמוד על הרגליים האחוריות כדי ששום חומר שקשור לקפקא לא ייצא ממדינת ישראל" - כך אמר אתמול ל"הארץ" גנז המדינה, הד"ר יהושע פרוינדליך, בעקבות הפרסום ב"גלריה", לפיו בישראל נמצאים שיירים מעיזבונו של הסופר. גורמים בגרמניה הביעו בימים האחרונים עניין רב בקבלת החומר, והעריכו כי הוא כולל כתב יד מקורי של אחד מסיפוריו של קפקא לצד איורים פרי עטו ומכתבים של חברו, הסופר מקס ברוד.

כפי שפורסם ב"גלריה" ("לפני השער הנעול", 6.7), עיזבונו של קפקא נמצא בדירה קטנה במרכז בתל אביב, שהיתה שייכת למזכירתו של ברוד, אסתר הופה. בשנה שעברה מתה הופה והרכוש הועבר לידי שתי בנותיה, ששוקלות כעת למכור אותו. הסיפור על העיזבון האבוד סוקר בימים האחרונים בהרחבה בתקשורת העולמית, ובעקבותיו מבקש עתה ארכיון הספרות הגרמני במרבאך, שמחזיק במבחר מכתביו של קפקא, לקבל לידיו גם את שארית החומר מישראל.

גנז המדינה אומר בתגובה כי "שום דבר שיש לו חשיבות בתולדות העם היהודי לא ייצא ממדינת ישראל". לדבריו, "לא נאפשר הוצאת חומרים בלי שיתמלאו סעיפי החוק". הגנז מתייחס לחוק הארכיונים, שקובע כי אין להוציא מתחומי המדינה חומרי ארכיון בעלי חשיבות, מבלי לאפשר לו לבדוק ולצלם אותם.

הגנז הזכיר כי "בפעם הקודמת שהגברת הופה ניסתה להוציא את הדברים, קודמי בתפקיד עמדו בנמל התעופה ומנעו את זה". בדבריו הוא מתייחס למעצרה של אסתר הופה בנתב"ג על ידי פקידי הגנזך ב-1974, לאחר שניסתה להבריח לשווייץ חלק מהחומר שברשותה.

מנהל המחלקה לכתבי יד בארכיון הגרמני, אולריך פון בילוב, מעריך כי בדירה בתל אביב נמצא אוצר ספרותי של ממש: כתב היד המקורי של "הכנות לחתונה בכפר" (Hochzeitsvorbereitung auf dem Lande( שכתב קפקא בין 1907 ל-1908. מדובר בשלושה פרגמנטים שכתיבתם לא הושלמה ומתארים את מסעו של רב מאורס בדרך לפגישה עם כלתו המיועדת. לאחר מותו של קפקא פירסם ברוד את היצירה הבלתי שלמה, וטען כי קפקא תיכנן לפרסמה כרומן.

הארכיון במרבאך, שהוא הארכיון הפרטי הגדול ביותר בגרמניה, מחזיק כתבי יד רבים של קפקא, ובהם הרומן "המשפט", שאותו מכרה אסתר הופה ב-1988 תמורת כשני מיליון דולר. לצד זאת, שמורים שם המכתבים שכתב קפקא לידידתו מילנה והמכתב המפורסם לאביו (שתרגום חדש שלו לעברית, שהתקינה אילנה המרמן, פורסם לפני כשנה בקובץ "היונה שעל הגג"). "אנחנו מקווים למצוא בעיזבון פריטים שעד כה לא היו מוכרים", הוסיף פון בילוב בראיון לרדיו הגרמני.

לצד זאת, מצפים בארכיון למצוא בעיזבון מכתבים של ברוד עצמו, שעשוי להיות להם ערך מחקרי וספרותי גם ללא קשר לקפקא. בין היתר, מעריך פון בילוב כי במקום נמצאות התכתבויות בין ברוד לסופרים חשובים בני דורו, דוגמת סטפן צווייג וארתור שניצלר. "אנחנו חושבים שיש קשר חזק בין החומרים האלה לארכיון שלנו", הוסיף, "ומקווים שבנותיה של אסתר הופה, שמכירות אותנו, יזכרו את זאת בזמן המתאים".

בינתיים, נמצא החומר בדירה התל-אביבית, ובעולם כולו ממתינים להחלטתן של בנותיה של אסתר הופה על עתיד העיזבון. העובדה שהוא מוחזק בדירה פרטית לא מאפשרת לגנזך המדינה להוציאו משם בכוח, אלא רק למנוע את הוצאתו מתחומי המדינה. "יש לנו קושי. אני לא שוטר ואני לא יכול להיכנס לדירות של אנשים", אמר אתמול פרוינדליך.

אדם נוסף שמביע עניין רב בחומר שנמצא בעיזבון של קפקא הוא המו"ל הגרמני קלאוס וגנבאך, שהיה מקורב מאוד לברוד ופירסם כמה ספרים חשובים על קפקא. וגנבאך, שהיה אחד האנשים היחידים שזכו לעיין בעיזבון בישראל בשנות ה-50, מעריך כי עדיין נמצאים בו איורים ושרבוטים פרי עטו של קפקא, לצד מכתבים ששלח לו ברוד והתכתבויות בין ברוד לגורמים שונים, בהם עורכי עיתונים מרחבי העולם. את האיורים שנמצאים שם צייר קפקא בתחילת המאה שעברה, כשהיה סטודנט למשפטים באוניברסיטה הגרמנית בפראג.

בראיון לעיתון הגרמני "פרנקפורטר אלגמיינה" העריך וגנבאך, כי שארית החומר תוצע למכירה פומבית או תועבר לארכיונים בקרוב. וגנבאך סיפר עוד כי כבר כשביקר את ברוד ב-1955 בתל אביב, הבחין כי אסתר הופה שמרה בקנאות על החומר היקר ערך שהיה ברשותו. הוא אישר כי לאחר מותו של ברוד מכרה הופה את רוב הפריטים החשובים מעיזבונו של קפקא והרוויחה מכך הון, שממנו התקיימו היא ושתי בנותיה. עם זאת, גם הוא מעיד כי בדירה בתל אביב עדיין שמורים חומרים של קפקא וברוד. "הוא נאלץ לתת לי לעיין בחומר בחשאי, מחשש שאסתר תגלה את זה. היא לא הרשתה לו להוציא אותו החוצה", סיפר.

כתבות שאולי פספסתם

*#