אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרט בורקס אמריקאי

אל תתעסקו עם הזוהן כי הוא הצבר הכי מטופש, אך אמיתי שנוצר בהוליווד. ואל תפספסו את הסרט החדש של הקומיקאי היהודי.

תגובות

האור באולם הקולנוע מתעמעם ונמוג. תמונות מתחילות לרצד על המסך. ברקע ניתן לזהות את "מה שבא בא" של הדג נחש. את הדקות הראשונות של הסרט, ניתן להגדיר אך ורק כסרט הבורקס הטוב ביותר שנראה כאן כבר שנים ובכל זאת, יש לזכור שמדובר בקומדיה ההוליוודית החדשה בכיכובו של אדם סנדלר. מסתבר ששתי התשובות נכונות ושהבדרן השכיל לייצר סרט שמוכרח להיות להיט קאלט עצום בישראל. הוא אפילו התעסק עם אחת הציטטות המוכרות ביותר של הקולנוע הישראלי העממי, וקרא לסרטו "אל תתעסקו עם הזוהן".

"הזוהן" הוא זוהן דביר (סנדלר), רמבו ישראלי שנשלח לבדו לחסל חוליות טרור שלמות, אך גם לאויביה של מדינתנו הקטנה יש גיבור על משלהם, המכונה "הפנטום" (ג'ון טורטורו). לזוהן נמאס מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אז הוא מביים את מותו ויוצא להתחיל חיים חדשים ולהגשים חלום ישן – להיות מעצב שיער בארה"ב. הוא מאמץ את השם סקרפי קוקו, בניסיון להחביא את זהותו הצברית, ויוצא לכבוש את סצינת סלוני היופי, משימה שמתגלה כקשה הרבה יותר מלחימה בטרור. מפגש עם אורי (עידו מוסרי), מעריץ של הזוהן שמבטיח לא לחשפו, מוביל אותו לנסות להתקבל ל-"סלון רפאלה". הספר בשאיפה נדהם לגלות כי מדובר במקום המנוהל על-ידי בחורה ממוצא ערבי (עמנואל שריקי) ושישראלים ופלסטינים חיים בשלום בשכונה הניו-יורקית. בזמן שהוא מתחיל את דרכו אל צמרת עסקי השמפו, נהג מונית ממוצא ערבי (רוב שניידר) מזהה את הלוחם בדימוס וחייו הקודמים של גיבורנו מתדפקים על דלתו.

שוב נזכיר שמדובר בהפקה הוליוודית, עם תקציב של 90 מיליון דולר ועם כל הצוות הקבוע של סנדלר. הרעיון לסרט הבזיק במוחו של הקומיקאי בתחילת העשור, אך נגנז עקב אירועי ספטמבר 2001. השנה הוא גייס את במאי הבית דניס דוגן וביקש מג'אד אפטאו, רוברט סמיגל, הכותב של "SNL" וקונאן אוברייאן, שיחברו לו תסריט. התוצאה היא ההברקה האמיתית הראשונה והסרט המוצלח ביותר של סנדלר מאז תקופת "גילמור המאושר" ו-"זמר החתונות", לפני עשר שנים. מקרה "בוראט" חוזר על עצמו, כאשר חצי מהבדיחות יעברו מעל הראשים האמריקאים, בעוד ישראלים יתגלגלו על הרצפה. למעשה, הסרט מצחיק עד כדי קריעת איברים פנימיים ושווה צפייה אפילו רק בשביל רגע כמו זה בו טורטורו מסנן איזה "יא מניאק" עסיסי. גם אליעזר בן יהודה בעצמו לא יבין את משמעותן של מילים כמו "פונתחת" או "מוכנטוכען" בשפות השמיות המדוברות בסרט, אבל את תיאור הישראליוּת בסרט יקבל משרד ההסברה בזרועות פתוחות.

ישראל של "זוהן" היא חוף ים ענקי, בו כל הבנות נראות כמו רותם סלע או ימית סול בביקיני וכל הבנים רוקדים דיסקו מסביב לשעון ולבנות. הישראלי המצוי הוא גברבר מאצ'ואיסטי, אגרסיבי ומעט לא מעודכן, עם ציוד ותיאבון מיני (בעיקר לקשישות) שגדול כמעט כמו כמיהתו הבלתי פוסקת לחומוס. הוא יהיר, אינו מודע לעצמו, קומבינטור בנשמה ותמיד מבטיח שהכל יהיה בסדר אם רק תסמכו עליו. קליעה לא רעה בכלל של חבורת היהודים האמריקאים. ליוצרים יש מה להגיד גם בנושא הסכסוך (שני הצדדים מתנהגים כמו ילדים קטנים) והחלום האמריקאי בגרסה הישראלית (עבודות זמניות יתקעו אותך שם לכל החיים). אבל הסרט כל-כך מטופש-כיתה-ג', שזה לא באמת משנה. בסוף הצפייה, הפעם לצלילי "המכונה של הגרוב" של הדג נחש, כל שנותר הוא לנגב את הדמעות. דמעות טובות. רצוי גם לערוך בדיקת מציאות ולוודא ש"אל תתעסקו עם הזוהן" אכן התרחש אל מול עיניכם המשתאות.

*#