אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פשע לא מושלם במשפחה מעורערת

"לפני שהשטן יידע" הוא אחד הסרטים האמריקאיים האפלים ביותר שהופקו בעת האחרונה, וגם סרטו הטוב ביותר של סידני לומט זה שנים רבות

תגובות

50 שנה בדיוק אחרי שביים ב-1957 את סרט הקולנוע הראשון שלו, "12 המושבעים", ביים סידני לומט, בן 83, את סרטו הטוב ביותר זה שנים רבות. "לפני שהשטן יידע" הוא אולי אף סרטו הטוב ביותר מאז שביים בשנות ה-70 כמה מסרטיו המוערכים ביותר, כגון "סרפיקו", "אחר צהריים של פורענות", "רשת שידור" ו"נסיך העיר" (שיצא לאקרנים ב-1981).

עוד לפני שמברכים את לומט על הישגו, יש להחמיא למחזאי קלי מסטרסון, ש"לפני שהשטן יידע" הוא התסריט הראשון שכתב. זהו תסריט מבריק, שמוכיח עד כמה אפשר עדיין לחדש בתחומים קולנועיים מוכרים לכאורה: המלודרמה המשפחתית וסרט הפשע, שסרטם של מסטרסון ולומט מאחד ביניהם.

יתרה מזו, עלילת "לפני שהשטן יידע", כמו זו של הרבה סרטים עכשוויים, הולכת קדימה ואחורה בזמן; זו תחבולה תסריטאית כמעט משומשת כבר, אך מסטרסון מפיח בה חיים חדשים. בניגוד לסרטים רבים שמשתמשים בה, אין התחבולה נדמית הפעם מקרית או מאולצת. היא הכרחית לסרט, מעבה אותו ואת דמויותיו והופכת אותו ליצירה מטרידה אך גם מספקת מבחינות רבות.

טרגדיה נטולת הוד

"לפני שהשטן יידע" - שמו של הסרט נלקח מהאימרה: "הלוואי שתגיע לגן עדן חצי שעה לפני שהשטן יידע שמתת" - עוסק בפשע בתוך המשפחה. אנדי והאנק הנסון הם אחים. אנדי (פיליפ סימור הופמן) אחראי על המשכורות בחברה שבה הוא עובד. נישואיו לג'ינה (מריסה טומיי) בצרות, והוא מכור לסמים. האנק (איתן הוק), אחיו הצעיר, הוא "התינוק של המשפחה", כך הוא מתואר דרך קבע, וכדרכם של תינוקות שכאלה, מצבו רע אף יותר מזה של אנדי. הוא הלך לאיבוד באיזשהו שלב בחייו, ולעומת אנדי, ששומר על חזות עצורה וקשוחה, נראה שרוי במצב תמידי של בהלה. הוא גרוש ממרתה (איימי ראיין) ומתקשה לשלם מזונות לה ולבתם. שני האחים זקוקים לפיכך לכסף: האנק כדי לאפשר לבתו להצטרף לכיתתה הנוסעת לצפות בהצגה "מלך האריות"; אנדי, מכיוון שמעל בכספי החברה שבה הוא עובד (יש לו מין חלום להגר לברזיל ולהתחיל שם בחיים חדשים עם אשתו).

פיליפ סימור הופמן ‏(מימין‏) ואיתן הוק, "לפני שהשטן יידע". קתרזיס אכזרי

הופמן והוק, שני השחקנים המגלמים את אנדי והאנק, לכאורה אינם נראים כאחים, אבל הם כן. הצלחתם בכך היא עדות ליכולת הליהוק של לומט והדרכת השחקנים שלו (והוא היה מאז ומעולם במאי נפלא של שחקנים). באחת הסצינות בסרט מתלונן אנדי על כך שהוא נחשב תמיד לבן המכוער של המשפחה (יש לאנדי והאנק גם אחות, שתפקידה בסרט שולי); אבל כעת הוא נראה טוב יותר מהאנק, והופמן שמגלם אותו נראה טוב יותר מאיתן הוק, שאמנם נהפך עם השנים מנער כל-אמריקאי בעל מראה מהוגן ונקי לאחת הדמויות המרופטות ביותר על בד הקולנוע האמריקאי העכשווי.

כאשר אנחנו פוגשים בצ'ארלס הנסון (אלברט פיני), אביהם של אנדי והאנק, אנו רואים ששני הבנים דומים לו: יש לדמותו העובי של אנדי והעידון שהיה פעם להאנק. עם כל השוני לכאורה בין הופמן, הוק ופיני מצליח לומט ליצור משלושת השחקנים האלה את אחת המשפחות המלוכדות ביותר מבחינה חזותית - והמפורקות ביותר מבחינה נפשית - שראינו על בד הקולנוע זה זמן רב.

אנדי מציע להאנק לבצע שוד; שוד ללא קורבנות, שוד ששום דבר אינו יכול להשתבש בו. שוד בתוך המשפחה. סרטו של לומט מתחיל בשוד, שמשתבש, ואז הוא חוזר שוב ושוב אל מה שאירע לפניו - ומתאר את שקורה בעקבותיו.

"לפני שהשטן יידע" מצטרף לפיכך לסרטי הפשע הרבים, קלאסיים ועכשוויים יותר, שתיארו את תוצאותיו של שוד שלא עלה יפה. ההבדל הוא שכאן השוד שהשתבש משמש בסיס ליצירתה של טרגדיה משפחתית; טרגדיה עלובה, אומללה, שכוללת אמנם מרכיבים תמטיים המוכרים לנו מהטרגדיה היוונית, אך אין לה ההוד הטרגי שהיה עשוי להפוך את סיפורה של משפחת הנסון למשל הנושא מסר ובשורה החורגים מעבר למציאות היום-יומית האפורה שבה הסרט מתרחש. "לפני שהשטן יידע" מתרחש כמעט על גבול קומדיית הטעויות השחורה, והקתרזיס שהוא מייצר, והוא אמנם מייצר, הוא לפיכך אכזרי במיוחד.

התחושה העיקרית המתעוררת בזמן הצפייה בסרט היא שמשפחת הנסון מונעת על ידי חטא קדמון, והחטא הקדמון הזה טמון ביחסים בין הגברים במשפחה. הקשר ביניהם מונע על ידי איזשהו שיתוק רגשי, שלומט, בשיתוף מסטרסון, נמנע מלהעניק לו פרשנות פסיכולוגית פזיזה. כאלה הם. הם קשורים זה בזה, אך גם נפרדים זה מזה; כל אחד מהם לכוד בניסיון משלו להעניק לחייו נפח ומשמעות. "העולם הוא אכזרי", אומרת אחת הדמויות המשניות בסרט, דמות כמעט סימבולית, שמניעה את העלילה לקראת סופה; ואולם, לא זו הנקודה. העולם הוא אולי מקום אכזרי, אבל אכזרי עוד יותר הוא אובדן השליטה של האדם על מקומו וקיומו הנפשי בעולם הזה.

כל שחקני הסרט עושים עבודה מצוינת. משחקם נעשה יותר ויותר אינטנסיווי ככל שעלילת הסרט מתקדמת, ולרגעים אנו חוששים שהם יעברו את הגבול אל עבר התיאטרלי והמופרך; אך זה אינו קורה, וחלק ניכר מהמתח בסרט נובע מהמעקב אחר האופן שבו לומט מאזן בין איפוק לבוטות ומשתמש בגוונים השונים של שחקניו כדי לעצב את הדיוקן המשפחתי הקולנועי שהוא מציג בסרט.

לא מאניירה

"לפני שהשטן יידע" הוא אחד הסרטים האמריקאיים האפלים ביותר שהופקו בעת האחרונה; מבחינות מסוימות הוא הולך רחוק אף יותר ממרבית הסרטים האמריקאיים האפלים מן העבר. אך האפילה שבו אינה אופנתית ואינה מאניירה. היא נובעת ממקום עמוק מאוד בנפשו של הקולנוע האמריקאי ומבטאת אובדן אמון בסיסי ומהותי ביסוד של החברה האמריקאית.

סידני לומט מעולם לא נחשב לאחד מגדולי במאי הקולנוע של אמריקה - ואמנם, רק לפני שלוש שנים הוא זכה באוסקר הראשון שלו, על מפעל חייו - אך בתום חמישה עשורים של עבודה עקבית ובלתי מתפשרת צריך להעניק לו את ההערכה שהוא ראוי לה: הוא במאי מצוין והוא עשה סרט מצוין.

כתבות שאולי פספסתם

*#