אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשת המזרחית של שרון

חרף ממדיה המצומצמים בהשוואה לכלל עבודתו של שרון (וחרף התזה המעט מאולצת), התערוכה "מי אתה, אריה שרון" מרגשת

תגובות

גלריה החללית ברחוב הירקון 70 בתל אביב היא בלי ספק המקום המושלם להצגת תערוכה מעבודותיו של האדריכל אריה שרון (1900-1984), מהאבות המייסדים של האדריכלות הישראלית, חניך בית הספר באוהאוס בגרמניה, והאדריכל הראשון שקיבל פרס ישראל לאדריכלות ב-1962. הגלריה ממוקמת במשרדו לשעבר של שרון - בבניין שתיכנן בן דורו, האדריכל זאב רכטר (1899-1960), שהוסב לאחרונה למתחם למגורים וסטודיות לאדריכלות ולאמנות. עם חלל תצוגה יפהפה המשמר משהו מרוח המשרד והמיתוס התקופתי, זהו המקום הטרנדי והסקסי ביותר להצגת אדריכלות.

התערוכה, "מי אתה, אריה שרון", שנפתחה בגלריה בסוף השבוע, מבקשת "להציץ מעבר לכתפו של שרון בתחילת דרכו המקצועית", כדברי האוצרים נתנאל אלפסי וכרם הלברכט, "ולחפש את היסוד הרגשי והאקספרסיבי בעבודתו". לכאורה, השאלה בכותרת התערוכה מיותרת. מי שיודע לאיית את המלה אדריכלות מן הסתם שמע את שמו של שרון והתוודע לפועלו הענף, ממעונות העובדים בתל אביב בשנות ה-30 ועד תוכנית האב הארצית הראשונה לישראל לפיזור האוכלוסייה והקמת ערי הפיתוח.

אולם, עבודתו של שרון נתפשת בדרך כלל כתועלתנית ואוניברסלית, כטענת האוצרים, ונקשרת ל"רוח הזמן" ולזרמים באדריכלות המודרנית, "ששאפו לתרגם אידיאולוגיה מהפכנית וחברתית לשפה אדריכלית הלכה למעשה". בתערוכה הם מבקשים לערער על הנרטיב ששרון עצמו טרח לקדם, ולחשוף את החיפוש הפחות מזוהה אתו, אחרי "רוח המקום". קריאה מחדש של שרון, הם מאמינים, תתרום "להבנה של שורשי האדריכלות הישראלית והאופן שבו השתתפו בעיצוב הזהות המקומית".

חרף ממדיה המצומצמים בהשוואה לכלל עבודתו של שרון (וחרף התזה המעט מאולצת), התערוכה מרגשת ומרתקת. הן כמחווה של בני הדור האדריכלי הצעיר כיום לדמות ההיסטורית והן על רקע המקום. מוצג בה מבחר מעבודותיו של שרון בשנים 1926-1956 והיא כוללת פריטים מקוריים נדירים מארכיונו הפרטי של שרון שהושאלו על ידי בתו יעל אלוני ובהם מסמכים מתקופת לימודיו בבאוהאוס, שרטוטים ותצלומים. ההצצה מעבר לכתפו של שרון מגלה בין היתר את "בית קופרמן" שתיכנן בחיפה ב-1935, וילה מפוארת ספונת אבן מסותתת ומעוטרת בקשתות מזרחיות למשפחה בורגנית עשירה, שנבנתה בדיוק באותו זמן שבו הוקמו בתכנונו של שרון מעונות העובדים הסוציאליסטיים והנזיריים בתל אביב. לדיסוננס קוגנטיבי מסוים בתערוכה גורם גם האיור הצבעוני המתקתק של "בית בלר" בתל אביב מ-1935, החורג מתו התקן התקופתי השחור-לבן ומקנה לבניין מגורים מן השורה נופך של אגדת ילדים.

שרון נולד בפולין תחת השם לודוויג קורצמן והגיע לארץ ב-1920. בדמותו, כמו בעבודתו, התרוצצו כמה שרונים. הוא היה חבר התנועת השומר הצעיר וממייסדי קיבוץ גן שמואל שבו היה אחראי על הבנייה בטרם רכש השכלה מסודרת בתחום, אידיאליסט ומהפכן, בוגר הבאוהאוס בתקופה הסוציאליסטית של בית הספר המהולל, דגל באדריכלות "סתמית" ותכליתית לשירות החברה, ובד בבד תיכנן לבני המעמד הבורגני, היה איש חברה תל-אביבי, בוהמיין ונהנתן, שגם עבד בשירות הממסד המפלגתי-הפוליטי.

ב-1926 החל בלימודיו בבאוהאוס בדסאו ועבד במשרדו של מנהל בית הספר אז, הנס מאייר. ב-1932 חזר לארץ וחבר לבני דורו להפצת האדריכלות המודרנית. הוא נמנה עם הבודדים שסגנונם האדריכלי זכאי כחוק להגדרה באוהאוס בלי מרכאות. עם הקמת המדינה עמד בראש צוות התכנון של תוכנית האב הארצית לישראל, עבודתו המרכזית שבה מומשה משנתו הציונית הלאומית של בן גוריון. מ-1950 ובמשך כ-15 שנים עבד עם שותפו, האדריכל בנימין אידלסון, ויחד תיכננו בין היתר את בית הסוכנות בתל אביב ואת בית החולים בילינסון בפתח תקוה. משנת 1965 ועד מותו עבד עם בנו אלדר שרון, שבעבודתו האדריכלית העצמאית מרד באביו ובבני דורו. דמותו של אלדר התגלגלה בצזאר, גיבור ספרו של יעקב שבתאי "זכרון דברים", המתרחש על רקע מעונות העובדים שתיכנן אביו.

התערוכה מבוססת על עבודת סמינר של נתנאל אלפסי, "פורמליזם וסכיזופרניה", במסגרת לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, בקורס בהנחיית הד"ר ערן נוימן על הזרם הפורמליסטי באדריכלות הישראלית בשנות ה-60. נושא הסמינר אמנם קשור לעבודתו של שרון הבן ובני חוגו, אבל בחיפושיו בארכיון הפרטי של אריה שרון "גיליתי חורים בנרטיב השכלתני שהוא עצמו קידם והם שהובילו אותי למקום הזה".

אלפסי הוא סטודנט לאדריכלות בשנה חמישית וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה וזוכה מלגת קרן שרת-קרן תרבות אמריקה ישראל לאדריכלות לשנת 2008-2009. שותפו לתערוכה, האדריכל כרם הלברכט, הוא מיוזמי החללית ועובד ומתגורר במקום. משרד אריה שרון, שבו עבדו בכירי האדריכלים בישראל, שכן בבניין מאז 1960. לפני שלוש שנים העביר נכדו, האדריכל ארד שרון, את המשרד לכתובת אחרת והאתר ההיסטורי הוסב לשימושו הנוכחי. המבנה עצמו מיועד לשימור. חזותו החיצונית כיום בכי רע.

את התערוכה ילווה ערב עיון במסגרת סדרת ההרצאות החודשית "פיגומים - על ארכיטקטורה ואנשים" המתקיימת במתחם (לצד מסיבות ואירועים אחרים). בערב ירצה אלפסי על "פורמליזם וסכיזופרניה" וארד שרון ידבר על "אדריכלות פולשנית" וישווה בין עבודותיהם של הסב, האב ונכדו. זו בלי ספק תזכורת לכך שפרק שרון באדריכלות הישראלית עוד לא נכתב.

*#