אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכי טוב שיש

הלן האנט ספגה השפלות רבות עד שחברת הפקות הסכימה להפיק את הסרט הראשון בבימויה. ב"כשהיא מצאה אותי" היא מגלמת מורה עייפה ומיואשת שחייה משתנים פתאום

תגובות

מה עשתה זוכת פרס האוסקר הלן האנט מאז השתתפותה בלהיט "מה נשים רוצות" ב-2000? היא גידלה את בתה, מאקנה לי, בת 3, עם בן זוגה, התסריטאי והמפיק מתיו קראנהאן, הופיעה בכמה כישלונות קולנועיים ("קללת אבן העקרב הירוקה", "אשה טובה") ותהתה מה חסר בתסריט שעליו היא עובדת (עם אליס ארלן וויקטור לוין) המבוסס על ספרה של אלינור ליפמן, "כשהיא מצאה אותי".

האנט, בת 44, אומרת כי בעקבות קריאת מאמרו של הפסיכולוג היונגיאני ג'יימס הילמן על בגידה החליטה גם לביים את הסרט, שייצא בישראל ב-1 במאי. היא מככבת בו כמורה עייפה למראה, שהתייאשה מחייה בגלל בעלה הפלרטטני (מתיו ברודריק) ובעקבות מותה של אמה המאמצת היהודייה. ואז, באופן לא צפוי, חייה מתחילים מחדש בזכות אב למשפחה חד-הורית פרוע שיער (קולין פירת) ואמה הביולוגית הקופצנית והאגרסיווית (בט מידלר). "כל חיי חשבתי, 'כל עוד אדע את הכללים הכל יהיה בסדר'. אבל הסרט עוסק בכך שהחיים כל הזמן משתנים", אומרת האנט. "איזה נושא איום לעשות עליו סרט", היא מחייכת.

תארי את יומך הראשון כבמאית סרט עלילתי.

"רגע, את מדלגת על שנים של השפלה וחבלי לידה שעברתי בניסיון להגיע ליום הזה, שלדעתי היו עונש של ממש".

צודקת. ספרי על זה.

"קיבלתי כל גרסה של תשובה שלילית אפשרית. 'לא, לא נפיק את הסרט כי לא נוכל למכור אותו'. 'לא, לא נעשה אותו כי הוא על אשה בת 40'. גרוע מכך, 'כן, נעשה אותו', אני כבר אורזת מזוודה ואז מתקשרים ואומרים 'החלטנו לוותר'. האיש שנתן לסרט אור ירוק כנראה לא היה מוסמך לכך, ונשיא האולפן התערב (היא צוחקת). עד אותו רגע שמעתי סירובים מנומסים. הפעם הוא פשוט לא אהב את זה".

האם למדת מזה לקח כלשהו?

"הייתי מיואשת, אז שאלתי מישהו, 'איזה סרטים מחליטים להפיק?' הוא השיב 'של האנשים שלא מוותרים'. לקחתי את זה לתשומת לבי, כי אני אחת שלא מוותרת. ואז קיבלתי תשובה חיובית מאחת החברות. הם אמרו, 'נכתוב לך צ'ק לא גדול, אבל אמיתי'. במשחק הזה אתה הרבה פעמים נקלע למעין מחול נורא שבו אומרים לך, 'נממן את הסרט אם תביא שלושה שחקנים בלתי מושגים לחלוטין'. אבל הם פשוט אמרו, 'קדימה, תתחילי לצלם'".

מתי החלטת לככב בסרט?

"זאת היתה ההחלטה האחרונה. וורן בייטי אמר לי, 'אם תשחקי בסרט, יהיה לפחות אדם אחד בצוות השחקנים שיחשוב כמוך'. זו היתה עצה נבונה. ובמשך הזמן זה בדיוק מה שקרה. התחלנו לצמצם ימי צילום מפני שעלות הפקת הקדימונים התייקרה פתאום. ואז הבנתי שאני מוכנה לעשות הכל - לעבוד כל היום, להחליף בגדים במכונית ולעשות חזרות מתי שיבקשו ממני. הבנתי שזה תפקיד טוב ושאני רוצה לעשות אותו".

בשלב מסוים בסרט מופיע סלמן רושדי בתפקיד גינקולוג. איך זה קרה?

"מנהל הליהוק בא יום אחד ואמר, 'סלמן רושדי רוצה לעשות אודישן'. אמרתי לו, 'לא יכול להיות!' הוא נכנס ועשה אודישן מעולה. זה מסוג הדברים שבכלל לא חושבים עליהם, זה היה כל כך מוזר שהיה ברור שזה רעיון טוב".

בואי נדבר על הדמות שמגלמת בט מידלר, מנחת תוכנית אירוח יומית בטלוויזיה. היא נראית בתפקיד הזה יותר מרוככת בהשוואה למשחק הקופצני שמאפיין אותה בדרך כלל.

"זה היה אחד הדברים הראשונים שניסיתי להקנות לה. היא אמרה, 'או! חשבתי שתרצי אותי בחולצת פוצ'י!' אני אפילו לא יודעת מה זה חולצת פוצ'י, אבל אמרתי, 'לא, אני לא רוצה את זה'".

באחת הביקורות המוקדמות העיר מבקר על הופעתך ה"כחושה".

"'כחושה בהחלט'. האם משמעות הביטוי היא רזה? שמעתי אנחה באחת הפעמים שהקרנתי את הסרט".

אז זה היה בכוונה או לא?

"רציתי שהדמות תיראה עייפה, מבוגרת, כאילו סבלה הרבה. חשבתי גם, 'לעולם לא אצליח לעשות את הסרט אם אדאג כל הזמן לתאורה מחמיאה או לאופן שבו נראים השיער והאיפור שלי'. אספתי את השיער ויצאתי לעבודה. זו היתה הקלה שרק אשה אחת באתר הצילומים היתה צריכה להיראות זוהרת - וברור שזו לא הייתי אני".

זו הופעתך הקולנועית הראשונה לאחר זמן. האם זה קשור לגידול בתך או שיש מחסור בהצעות?

"כל חיי חיכיתי שיהיה לי תינוק - וזכיתי לזה לבסוף. לא הציעו לי תפקידים שהיה שווה לעזוב בשבילם את הדבר החשוב ביותר שאני מעורבת בו - המשפחה שלי. זה היה מעט מורט עצבים שפתאום לא הציעו לי תפקידים בסרטים גדולים. אבל אולי זה לא באמת מה שאני רוצה לעשות בחיים. אולי הסוד הקטן והאפל שלי הוא שבעצם אלה החיים שרציתי".

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורונטו. איך היה לבוא לשם כבמאית?

"בעשר הדקות הראשונות הסרט היה מטושטש, וכשהמפיק הצליח סוף סוף לסדר את זה הקהל פרץ במחיאות כפיים. חשבתי שאמות. ואז קרה משהו: הקהל נכנס לזה. בסוף ההקרנה 2,000 אנשים נעמדו וסירבו להתיישב עד לסיום הקרנת כל כתוביות הסיום. הרגשתי טוב! בשתיים וחצי לפנות בוקר החברה הכי טובה שיכולתי לחלום עליה (ThinkFilm) קנתה את הסרט. זה היה לילה מוזר ומעולה. הרגשתי שנהפכתי לסינדרלה אחרי עשר שנים שבהם הייתי האחות החורגת המכוערת".

*#