אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיר אמן: טליה טוקטלי

פריטים נוסטלגיים מבית אבא , לצד עבודות עכשוויות תלויים על קירותיה של  הקרמיקאית טליה טוקטלי

תגובות

בביתה של הקרמיקאית טליה טוקטלי, במבשרת ציון, יש ארון מעץ ובו פריטים נוסטלגיים שהשפיעו רבות על עבודתה. אלו הם חפצים שהיו בבית ילדותו של אביה בווינה. האב עלה לארץ ב-1939, בן 16. הוריו ארזו את כל חפציהם ושלחו אותם לדוד באירלנד, במטרה לנסוע אחריהם. הם נתפסו לפני כן, נשלחו למחנות עבודה ונספו בשואה. החפצים - "רובם קישוטים שמעידים על בית בורגני מתבולל", לדברי טוקטלי - הגיעו לארץ ב-1952, כשהיתה בת שנתיים: דמויות מפורצלן של רקדנית, אם ובנה הקטן שעומד בלול, קבוצה של אווזים חגים במעגל, פסלון של במבי, גובלנים זעירים שרקמה סבתה וכן ארנקים, נרות יום הולדת מבר המצווה של אביה, מברשת קטנה עשויה מזקן תיש ושיני תיש ששימשה קישוט לכובע הטיולים של סבה. כל אותם חפצים מתקיימים בגרסאות שונות בעבודות הפורצלן של טוקטלי, אחת האמניות המוכשרות ביותר בתחום. "זה לא היה פשוט לגדול עם החפצים האלה", אומרת טוקטלי. "אמי התייחסה אליהם בחרדת קודש והתחושה סביבם היתה בין מוזיאון למוזוליאום. אני, לעומת זאת, יוצקת אותם ומשתמשת בהם כל הזמן ליצירה שלי. חשוב לי לא להתייחס אליהם בקדושה". ביצירתה הם אכן עברו שינוי. חלקם פגומים, אחרים נראים כיצורי כלאיים תמימים ובו-בזמן מבעיתים. את העבודות העכשוויות שלה שתלה בין החפצים הנוסטלגיים ובכך היא מקיימת דיאלוג תמידי ומתמשך עם עברה. אחד הפריטים המשמעותיים ביותר מבית אביה - רפרודוקציה לציור של הנרי ריבורן - תלוי בחדר עבודתה שבקומה השנייה. הציור, "Boy with a Rabbit" (שהמקור שלו נמצא בנשיונל גלרי בלונדון), היה תלוי בחדר הילדים של אביה. גם הוא הגיע במשלוח מאירלנד ונתלה בחדר הילדים שלה ושל אחותה, ואחר כך בזה של בנותיה. טוקטלי מציינת שמכיוון שמדובר בבית של משפחה - בינתיים עזבו בנותיה את הבית, הכלב מת, ועתה נותרו רק היא ובעלה, איש התקשורת אורן טוקטלי - היא לא כפתה על הקירות עבודות שהחליפה עם אמנים. אלו נמצאות בסטודיו שלה בתלפיות, או מוסתרות היכן שהוא בחדרי הבית. שם אפשר לראות הדפס עדין של ציבי גבע, שעדיין לא מוסגר, וגם ציור צבעוני ויוצא דופן של שמואל בק, שניתן במתנה לאביה, אברהם קפלן, "ברגשי תודה וידידות". הציור, שבו נראית עיירה יהודית, שימש מתווה לתפאורה במחזה של שלום עליכם, שהוצג בתיאטרון האהל בשנות ה-60. העבודות שתלויות בסלון רובן ירושה ממשפחתו של אורן טוקטלי. למשל, חיתוך עץ של מפת ירושלים שנלקח מאנציקלופדיה מהמאה ה-16 ואחר כך נצבע ביד. בקיר שממול מופיעה ירושלים שוב והפעם בתחריט של דייוויד רוברטס מהמאה ה-19. ליד היציאה לגינה בולט מהקיר - קצת כמו שלט בתחנת אוטובוס - ציור של דבורה מורג. הציור הוא של חדר במלון בניו יורק שבו שהתה, כפי שהשתקף במסך הטלוויזיה. עוד בסלון, תצלום סטודיו מתחילת המאה ה-20 ובו נראים סבו וסבתו של אורן ביום חתונתם בירושלים. חפץ נוסף שירשו, וטוקטלי מגדירה כ"אהבת חיינו", הוא השטיח האפגני שתלוי על הקיר. מה כל כך משמעותי בו? "ראשית, הוא יפה, ושנית, יש בו הרבה 'טעויות', כביכול, שחושפות את הסיפור של מי שיצר אותו", היא אומרת. "לפני כחמש שנים, כשרצינו לשלוח אותו לניקוי, התקשרנו למוזיאון ישראל ושאלנו אותם מי מנקה להם את השטיחים. הם שלחו אותנו למומחה שהגיע לפה, הסתכל בשטיח ופשוט קרא בו היסטוריה שלמה של משפחה. לדוגמה, הוא אמר שעל פי האריגה אפשר לדעת שבמשפחה הזאת היה גילוי עריות. הנשים שארגו את השטיחים הצפינו בהם סודות, ממש כמו הסודות הקטנים שנמצאים כמעט בכל חפץ תרבותי". כדי לאשר את האמירה האחרונה, שמתקבלת בספקנות, מורידה טוקטלי מקיר המטבח צלחת קרמיקה מעוטרת, שגם היא פריט ירושה ממשפחתו של אורן, והופכת אותה. מאחור אפשר להבחין שהצלחת מורכבת משברים רבים, שחוברו מחדש באטבי ברזל. מפתה להתחיל לדמיין מה הסיפור שמסתתר מאחורי השברים: אולי היא נופצה על הקיר תוך כדי ריב רומנטי ואיחויה סימל את הפיוס? אולי היתה זיכרון אחרון מאדם שמת? "לא מדובר בפריט בעל ערך כלכלי", אומרת טוקטלי. "ניסיתי לברר עם אמא של אורן מהן קורותיה של הצלחת, אבל היא לא זכרה. כך שהסיבה לכך שמישהו או מישהי השקיעו לפני זמן רב מאמץ כה גדול באיחוד השברים תישאר תמיד תעלומה".

*#