אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדיין לא נמצאה התנוחה הנוחה

גבריאל בירן, המגלם את הפסיכולוג בגרסה האמריקאית ל"בטיפול" שתעלה מחר ברשת HBO, גילה שלא פשוט לבטא פעולת הקשבה

תגובות

גבריאל בירן יושב בכיסא חלק ניכר מהזמן בסדרת הדרמה החדשה "In Treatment", הגרסה האמריקאית לסדרה הישראלית "בטיפול" של חגי לוי, שקוע בשיחה עם מי ממטופליו שיושב מולו על הספה. יש לו הרבה דברים לומר, אבל מה שמייחד את ההופעה שלו הוא משהו אחר שעליו לעשות: עליו לבטא את פעולת ההקשבה. "גיליתי שזה אתגר לא פשוט", אומר בירן, "לגלם דמות שצריכה להקשיב".

בירן מגלם את פול וסטון, פסיכותראפיסט עסוק. "In Treatment", המופקת על ידי ערוץ HBO, בנויה על פגישות עם סבב של מטופלים שמאתגרים את וסטון, וייתכן שאף גורמים לו לרדת קצת מהפסים. היא תעלה מחר לשידור בארצות הברית ותשודר בכל יום (שני עד שישי) במשך תשעה שבועות, כשכל יום בשבוע מיוחד למטופל או מטופלים הפוגשים את וסטון דרך קבע באותו יום.

בימי שני וסטון נפגש עם לורה (מליסה ג'ורג'), רופאה מרדימה צעירה ויפה שרוצה מהמטפל שלה משהו שהוא מעבר לטיפול. בימי שלישי הוא מטפל באלכס (בלייר אנדרווד), טייס צבאי אנרגטי ומחוספס, שלאחרונה קורקע. המטופלת של יום רביעי היא סופי בת 16 (מייה ואסיקובסקה), מתעמלת ששואפת להגיע לאולימפיאדה וייתכן שיש לה נטיות אובדניות. ביום חמישי מגיעים לקליניקה בני הזוג ג'ייק (ג'וש צ'רלס) ואיימי (אמבת דייווידץ), שמסוכסכים בשאלה אם על איימי להפסיק את הריונה. בפרקים שישודרו בימי שישי וסטון עצמו הולך לטיפול, מפני שנישואיו לקייט (מישל פורבס) נקלעו למשבר. הוא פונה לייעוץ אצל עמיתתו לשעבר, ד"ר ג'ינה טול (דיאן ויסט).

הסדרה מפתה לא רק בזכות הפורמט המוצלח אלא גם מפני שהיא דרמה נבונה המתובלת בקסמי הצצות גנובות. תגמול נוסף לצופים שיתמסרו אליה הוא שהסיפורים היומיים, שלכאורה הם נפרדים ועומדים בפני עצמם, מתחילים לחלחל זה לתוך זה - ומתרכזים יחד בנפשו הסוערת של וסטון; שם בעצם מצוי הסיפור האמיתי. מתוך כיסא העור התפוח שלו, וסטון משדר לכל אחד ממטופליו שלווה מרגיעה (או שמא זו עייפות מן העולם?).

"יש מעט מאוד תפקידים שדורשים מידה כזאת של תגובתיות", אומר בירן על תפקידו. "לכל תנועה שעשיתי היתה צריכה להיות סיבה מסוימת. היה מעניין להיות מוגבל למספר מצומצם של אפשרויות דרמטיות. החלטתי שלא להרכיב משקפיים, כדי שלא להישען על האביזר הזה. בלי שפם, בלי מבטא מעושה. כל אלה נותנים משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. החלטתי שאהיה עירום, רציתי לראות מה יקרה אם שום דבר לא יחצוץ ביני לבין המטופל".

בירן, שנולד לפני 57 שנה בדבלין, הוא שחקן אופי כריזמטי שרשם הצלחות בסרטים כגון "צומת מילר", "האיש במסכת הברזל", "סטיגמטה" ו"החשוד המיידי". במשך חמשת החודשים שבהם צולמה הסדרה בשנה שעברה היה עליו ללמוד כ-1,000 דפי דיאלוג. "המון שורות, בלי סוף", נאנח בירן. הוא הדמות היחידה שמופיעה כל הזמן על המסך בסדרה, שצולמה ברצף, פרק בכל יומיים, כשה"מטופלים" מתחלפים בזה אחר זה. "פעם ביומיים הביא כל שחקן לצילומים את המציאות של הדמות שהוא מגלם, והחזיר אתו את הסיפור מהשבוע שעבר שאותו הייתי צריך להניח בצד ולשכוח, כפי שאני בטוח שרוב המטפלים עושים", הוא אומר. "כך שה'מטופל' חוזר לחדר, להוט לספר את הסיפור שלו. ואז, כשאתה סוף סוף מתרגל לעולם של אותו אדם, הוא צריך ללכת שוב".

עוד לפני שהחל בעבודה על התפקיד, בירן יכול היה לערוך היכרות עם כל 45 הפרקים של הסדרה, אבל הוא החליט לא להציץ. הוא קרא בכל פעם רק את התסריט של הפרק שעמד לצלם. "לא רציתי להתקדם בקריאה", הוא מסביר. "הסיפורים של הדמויות כל כך ריתקו אותי עד שהלכתי לאיבוד בתוכם. בדרך כלל שנאתי לצלם טייקים נוספים, כי הרגשתי שכששמעתי את הסיפור מהמטופלים בפעם הראשונה, זה היה הכי אמיתי".

הוא אומר שמעולם לא היה בעצמו בטיפול פסיכולוגי ושהתחקיר שערך לקראת התפקיד היה מינימלי, "כי אי אפשר לעשות תחקיר על הקשבה". אבל היה פרט אחד בהכנות שהוא הזניח. "לא בדקתי את הכיסא לפני תחילת הצילומים", הוא מגלה. זאת היתה טעות גדולה: "הכיסא היה בשבילי מקור גדול של הסחת דעת. בין הצילומים זזתי כל הזמן בכיסא, בניסיון למצוא תנוחה נוחה".

*#