שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא צריכים חברות תקליטים

אחרי רדיוהד, מדונה ופול מקרתני, יוצרים נוספים <STRONG>מתחילים להתעורר ולחשוב פעמיים </STRONG>לפני שהם חותמים על חוזי הקלטות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלכס ויגה, AP

פרינס השתחרר מחברות התקליטים לפני שנים. פול מקרטני, "רדיוהד" ו"ניין אינץ' ניילז" הלכו בעקבותיו. עכשיו גם מדונה מנופפת לשלום לחברת התקליטים הגדולה שלה תמורת 120 מיליון דולר. האם "יו 2" הם הבאים בתור? ג'סטין טימברלייק? "קולדפליי"? האם סופרסטארים בכלל זקוקים לחוזי הקלטות רב-שנתיים בשעה שמכירות הדיסקים מצויות בירידה חדה והמעריצים מחליפים ביניהם קובצי מוזיקה חינם ברשת, או מקשיבים ללהקות האהובות עליהם באמצעות יו-טיוב, מייספייס ואתרים אחרים?

"ההבנה הרווחת היא שאמנים מבוססים רבים כבר לא זקוקים לחברת תקליטים", אומר ברוס פלור, מנהל ב"רד לייט מנג'מנט", שמייצגת אמנים כגון "דייב מתיוס בנד" ואלאניס מוריסט. "זאת תחילתה של תקופה חדשה בתעשיית המוזיקה", הוא מוסיף. מנהלים בארבע חברות התקליטים הגדולות סירבו להגיב בשמם לכתבה, אבל כמה מהם ציינו שהחברות שלהם הן עדיין הטובות ביותר בקידום אמנים, בשיווקם ובהפצה של האלבומים - דבר שאפילו אמנים מפורסמים זקוקים לו.

ארבע החברות הגדולות הן וורנר, ויוונדי, אי-אם-איי וסוני: יותר מ-88% מכלל האלבומים שנמכרו בארצות הברית השנה הופצו בחברות התקליטים האלה. ובכל זאת, חלק מהכוכבים הולכים ומשתכנעים שבכוחם לשנות את החוקים. לפי השמועות, מדונה קרובה לחתימה על חוזה הקלטות והופעות עם חברת  שיווק ההופעות Live Nation, אחרי שסירבה להצעה מחברת התקליטים הוותיקה שלה וורנר.

במסגרת החוזה, שייחתם לתקופה של 10 שנים, תקבל מדונה בת ה-49 בונוס של כ-18 מיליון דולר ומקדמה של כ-17 מיליון דולר על כל אחד משלושה אלבומים שתוציא. החברה תשלם גם 50 מיליון דולר במזומן ובמניות כדי לקדם כל סיבוב הופעות של הזמרת. לדברי מייקל סאוונר, אנליסט בבנק אמריקה, חברת וורנר פשוט לא היתה מסוגלת לשלם כל כך הרבה כדי להחתים מחדש את מדונה.

מדונה. אמרה לא לוורנר, אמרה כן ללייב ניישן                                              (צילום: AP)

קליפ ביו-טיוב

ובינתיים גרמו "רדיוהד" למהומה תקשורתית כאשר הודיעו בשבוע שעבר שיוותרו על חתימה על חוזה חדש בחברת תקליטים. חברי הלהקה הודיעו שיציעו את האלבום החדש שלהם ברשת, ויאפשרו למעריצים להחליט כמה הם רוצים לשלם תמורתו.

בתחילת השנה חתם פול מקרטני בלייבל "Hear Music", מיזם משותף של חברת סטארבקס ושל חברת התקליטים קונקורד, במקום לבחור בחברה גדולה. אפילו ה"איגלס" יעשו את זה לבד באלבום החדש שלהם, "Long Road Out of Eden". הלהקה, שמכרה יותר מ-120 מיליון אלבומים ברחבי העולם, תוציא את האלבום באופן בלעדי דרך חנויות וולמארט.

המגמה החדשה משמחת את סולן "ניין אינץ' ניילז", טרנט רזנור, שכתב לאחרונה באתר האינטרנט שלו שהוא שמח על "החופש מחוזה הקלטות בכל חברה שהיא". "הייתי חתום על חוזי הקלטות במשך 18 שנים וצפיתי בתעשייה המשתנה מקצה לקצה, וזה משמח אותי מאוד שאני סוף סוף מסוגל ליצור מערכת יחסים ישירה עם הקהל בדרך שלי", כתב רזנור.

גורמים בתעשיית המוזיקה אומרים שהניסיונות לעצמאות יתאימו רק לאמנים המפורסמים ביותר, למי שיש מעריצים מושבעים שימלאו את ההופעות, יקנו חולצות טי ויחפשו את המוזיקה שלהם. "האמנים האלה נמצאים בעמדה שבה הם יכולים לקבוע חוקים ומסלול משל עצמם", אמר טד כהן, מנהל בחברת הייעוץ Tag Strategic ומי שהיה מנהל במשך שנים רבות בחברות תקליטים.

האינטרנט מאפשר ללהקות פחות מוכרות וללא חוזה הקלטות להתפרסם ולמכור אלבומים. "המשחק היה פעם פשוט מאוד", אמר פלור. "משמיעים את התקליט שלך ברדיו, הפנים שלך מתפרסמות על השער של 'רולינג סטון', ואתה מופיע ב'סטרדיי נייט לייב'. עכשיו, אתה זה ששם את הקליפ שלך ביו-טיוב, מקים אתר במייספייס, נרשם בפייסבוק, יוצא לסיבוב הופעות". חלק מהאמנים המפורסמים והוותיקים משתמשים באותן טקטיקות.

האסטרטגיה הזאת לא מקלה על חברות התקליטים. השנה חלה ירידה של 14% במספר הדיסקים שנמכרו בארצות הברית לעומת אותה תקופה בשנה שעברה, על פי נתוני נילסן. מכירת שירים בקבצים דיגיטליים ברשת גדלה ב-46% לעומת אותה תקופה אשתקד, אבל עדיין אינה מפצה על הפסדי תעשיית התקליטים בעשור האחרון.

זריקת עידוד

כדי להסתגל למציאות החדשה, חברות התקליטים הגדולות מנסות לחתום על חוזים שאינם מסתכמים רק במכירת אלבומים וכוללים גם רווחים מהופעות, חולצות טי ומקורות אחרים. להקות חדשות שרוצות להתפרסם עדיין זקוקות לכיסים העמוקים של חברות התקליטים הגדולות שישלמו על היח"צנות, השיווק וההפצה הנחוצים כדי להתחרות במספר הגדול של הרכבים חדשים.

אפילו לכוכבים הגדולים לא תזיק זריקת עידוד. קחו לדוגמה את פרינס, ששירבט "עבד" על לחיו בזמן סכסוך מר עם חברת וורנר בתחילת שנות ה-90. הוא הוציא את רוב האלבומים שלו ב-10 השנים האחרונות באינטרנט, ובמקביל חתם על הסכמי שיווק והפצה לדיסקים עם חברות גדולות שונות כדי שעותקים מהאלבומים יימכרו בחנויות.

חברי "רדיוהד" הודיעו שהם רוצים להוציא את האלבום החדש שלהם לחנויות בתוך כמה חודשים, ולפי השמועות מחפשים חוזה הפצה עם חברת תקליטים גדולה, ואולי אף חוזה לאלבומים אחדים.

ככל הנראה יהיה על "לייב ניישן" לחתום על חוזה הפצה עם חברה מבוססת כדי לטפל בשיווק ולהוציא את האלבומים הבאים של מדונה לחנויות. באופן תיאורטי, הצורך הזה עלול להוביל את "לייב ניישן" חזרה אל חברת וורנר, שבה חתמה מדונה על חוזה ההקלטות הראשון שלה ב-1984.

"השאלה בסופו של דבר היא, האם יש צורך בחברת תקליטים? נראה שלא. האם יש צורך במומחיות של חברות התקליטים? בהחלט", אמר כהן. למרות התהפוכות בתעשייה, לחברות התקליטים הגדולות יש עדיין השפעה ניכרת. לדברי פלור, הן לא ייעלמו או ייהפכו לזניחות, אך התפקיד שהן ממלאות יכול להשתנות ככל שהקבצים הדיגיטליים יחליפו את הדיסקים. "אני לא חושב שמשהו ימות", אמר פלור, "אני חושב שזאת לידה מחדש של כל התעשייה". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ