אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תצוגת אופנה

"דודה פרידה" שהתחרתה בפסטיבל עכו, בוחנת את הנשיות בשנות ה-50 דרך חייה של אופנאית צמרת. השימוש בווידיאו ובמחול פועל על כל החושים ומצליח לרגש.  שישי-שבת בתמונע ת"א

תגובות

בחלל התרחשות דינאמי, המאפשר לצופה להתהלך בו כבמוזיאון, מציגה היוצרת נעמי יואלי את המופע הרב תחומי "דודה פרידה" שהתחרה בפסטיבל עכו. במהלך המופע מנסה יואלי לפענח את דמותה האניגמטית של דודתה שהיגרה מווינה והביאה לפלסטינה את תרבות אופנת העלית. היא מציגה את החפצים שהותירה אחריה הדודה: בדים איכותיים, גזרות משובחות מבורדה, וגם כללי התנהגות נאותים לאשה המתנהלת בחברה הגבוהה. פריטים אלו מהווים מעין "פיסות חיים" היוצרות מרקם אישי ומשפחתי. דמותה של פרידה החיה בשנות ה-50 מתקיימת באיזור דמדומים אפוף פרדוקסים. היא אומנם מצטיירת כאשה "קטנה", המודעת למיקומה בהיררכיית המין הגברי, אך לצד זה מתגלים פרטים חתרניים על חייה, המתווים אופציה אלטרנטיבית לנשיות המקובלת והשמרנית  - חיי מין סוערים ועצמאות כלכלית וחברתית. לאורך כל ההצגה בוחרת יואלי שלא להראות את הבגדים עצמם ומסתפקת בגזרות נייר דקיקות ומרשרשות עליהן מצוירות גזרות. אלו מאפשרות לצופים להשלים את החסר בדמיונם ויוצרות חוויה חושנית ואוורירית. היבט חושני נוסף מושג היטב גם באמצעות עבודות הווידיאו, תצוגת האופנה וריקודי הוואלס, השזורים ביצירה.

יואלי, שיצרה כאן מעין מוזיאון פרטי ואישי הפועל על כל החושים מצליחה לסחוף את הקהל בשטף של נוסטלגיה ועדנה. בעידן הגלובליזציה, ניכר כי דווקא הפרטים הקטנים הללו מצליחים לרגש, להציף בזיכרונות, ולאפשר חיבור למגע, לריחות, לטעמים, לתמונות של פעם, לחייה של יוצרת נשית.בקצרה: דודה פרידה, שישי-שבת, 17-18 באוגוסט, תיאטרון תמונע ת"א.לצפייה בקטע וידיאו מתוך ההצגה.

*#