אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהרת הזמן

"יש ממד של זיכרון בתערוכה, הילדות שלי בקבוצת כנרת". מיכל נאמן על תערוכתה שהוצגה בצפון במלחמה ומתארחת כעת בגלריה גורדון בת"א

תגובות

תערוכתה של מיכל נאמן, "נסים על הים", הוצגה בבית גבריאל בכנרת בזמן שהשתוללה המלחמה. כעת היא מוצגת לשבוע בגלריה גורדון תחת השם "העין של המדינה"

צירופי מילים ומשחקי מילים בולטים בעבודותיך מאז ומעולם."נראה לי לא סתמי שבשפה מילים מהדהדות למילים אחרות. במקרה הזה, זה יצא טרגי-קומי - ב'ימות המשיח' מגלים עוד שני סוגים: הימה של המשיח, וימוּת המשיח. בסך הכל מזיזים את הנקודה, וזה מתמלא באפקטים. יש גם את ים, ימה וימית - השם שגמר את ימית, הרג אותה. אלה סימונים שנפתחים להיסטוריה וגיאוגרפיה".למשחקי המילים אפקט מאיים, או שאולי הם חידה?"יש להם כוח מפרק, אני חושבת. מחריבים ובונים, כמו את ימית. אולי צריך לומר ההפך, בונים ומחריבים? עידן הקופירייטינג הוא בעיה. הם נורא זריזים, ואני משתמשת בכלים שלהם. בהתחלה חשבתי שאלו כלים שלי. במסגרת ההגבהה-הנמכה, מי לא משחק ככה? מבחינת האיום, הקדשתי עבודה אחת לחתולים שחורים. תל אביב מלאה בהם, אפשר לבזבז יום שלם על טפו-טפו-טפו. אבל אני לא מנסה להפחיד, אולי רק את עצמי".ספרי על הקיר בתערוכה, המכוסה סריקות של ספרים וצילומים דיגיטליים."יש ממד של זיכרון בתערוכה, הילדות שלי בקבוצת כנרת. משפחה עם שני הורים מורים בבתי ספר שיתופיים. הם היו מורים ידועים ואני הייתי הבת של המורים. אבי כונה 'הגזלן', אולי משום שגזל את זמן ההפסקות. גם אותי ואת אחי רדפו עם הכינוי הזה. טיפלתי בשד הזה דרך הארכיון. ספריית האב, המורה, קטעים מהאוטוביוגרפיה שלו, סרקתי ספרים אופייניים, סביב מרקסיזם וסוציאליזם. כשעבדתי על התערוכה גרתי באוהלו, לשעבר בית ספר על שם ברל כצנלסון, שעבר הפרטה לצימרים. חזרתי לאזור אחרי שעשרים שנה לא הייתי שם. עשיתי שוב שלט שעשיתי ב-1974, 'העיניים של המדינה', והצבתי אותו בחוף צמח, מאתיים מטר מההצבה המקורית. המלחמה פרצה ארבעה ימים אחרי שהתערוכה נפתחה. זה נהיה נון איוונט, אי אפשר היה להגיע. אמון יריב מגלריה גורדון הגיע, והציע להציג את התערוכה אצלו בגלריה, ברחוב בן יהודה, ליד ימית פארק פלאזה. המילה שנתקעה לי בראש השתבצה לתוך שרשרת ויזואלית - חוף ירושלים, ומרחוק רואים את מלון ימית".

*#