אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תום שובל: "ניסיתי לא לחשוב על הציפיות ממני"

מי שנחשב מאז ימיו בסם שפיגל לאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הישראלי, עומד בפני מבחן התוצאה עם פיצ’ר ראשון. ב“הנוער” מתמודד שובל עם מתחים מביתו שלו, עם הליהוק של משה איבגי שגרר תגובות שליליות בארץ וגם עם פסטיבל ברלין

תגובות

תום שובל (31) נמצא בחדר המלון בברלין ולא מאמין שזה קורה לו. “הכינו אותי לזה שאנשים יוצאים פה באמצע סרטים בפסטיבלים”, הוא מספר, “אבל לא קרה שום דבר כזה. ההקרנה היתה טובה ומחאו כפיים בסוף. כנראה שזה באמת משהו טוב”. לפני כמה ימים התקיימה הפרמיירה לסרט הביכורים המצופה של תובל, “הנוער”, ומאז הוא חוזה נרגש באולמות מתמלאים בהקרנות החוזרות וקורא ביקורות מפרגנות בעיתונים המקומיים. ההבטחה של סם שפיגל מ־2008, שמאז התפרנס ככתב קולנוע וככותב לטלוויזיה, אמנם מתרגש מהמעמד החד פעמי (“מעולם לא נכחתי בפרמיירה של עצמי”), אבל דווקא מפגש אקראי בפסטיבל עם במאי ילדות נערץ גרם לברכיו לרעוד.“הדבר הכי מדהים היה לפגוש את פול ורהובן, הבמאי של ‘רובוקופ’ ו’זיכרון גורלי’”, הוא מספר בשיחת טלפון מחדר המלון, ולרגע נשמע כמו טינאייג’ר בפסטיבל אייקון, “הוא היה מאוד אדיב ונדיב. כיף להיכנס פתאום לאסכולה כזאת, שיש לך זמן מאוד מוגבל לשהות בה עד שזה נגמר”. » איך התקבלו הישראלים בברלין?סרטו של שובל, אחד הבמאים המבטיחים בתעשייה המקומית, עוקב אחר שני אחים, בני 16 ו־18, המחליטים לבצע חטיפה “כמו בסרטים” בעקבות משבר כלכלי שפוקד את הבית. שובל גדל בפתח תקוה, וזוכר מנעוריו הרבה מתחים מול ההורים, מתחים שמהם שאב בזמן עשיית “הנוער”. “הם היו בבעיות כלכליות, כי אבא שלי עזב את העבודה שלו ולא מצא את עצמו מחדש”, שובל נזכר, “משהו שקורה להרבה אנשים נורמטיביים ממעמד הביניים. היה מתח מאוד גדול סביב זה, ובגלל שההורים לא רצו להדאיג את אחי ואותי הם לא דיברו על הבעיות לפנינו. את המתח הזה רציתי לתרגם לסרט”.כל התעשייה מצפה לו. "הנוער" - הטריילר:אביו של שובל הוא גם מקור אהבתו לקולנוע: במשך שנים עבד במחלקת הבידור של עיתון “מעריב” והיה אחראי על מודעות הסרטים. ההטבה העיקרית מבחינת שובל היתה ההזמנות לפרמיירות (“בגלל שאמא שלי לא אהבה ללכת כל יום לקולנוע הוא היה לוקח אותי”). אבל את החוויה הקולנועית המשמעותית הראשונה בחייו קיבל דווקא מצפייה בקלטת VHS ישנה: “הייתי בן שמונה, ואבא שלי היה שם במדף העליון של ספריית הווידאו שלנו סרטים שלא מתאימים לגילי. יום אחד טיפסתי ולקחתי משם סרט – זה היה ‘החותם השביעי’ של ברגמן. לא הבנתי כלום, אבל הדימויים היו כל כך מפחידים ומוזרים, שפשוט בכיתי. החוויה היתה כל כך חזקה, שעד היום אני מנסה לשחזר אותה. להגיע למקום שבו התמונה כל כך חזקה שהיא פותחת דלת לעולם שלא קיים, כמעט רגע מיסטי. אני תמיד מנסה לחזור למקום שבו הקולנוע פירק אותי מהמגננות שלי. לשם אני שואף”.מאז שסיים את לימודיו סומן שובל כבמאי שכדאי לחכות לפרי הביכורים שלו. “הייתי מודע לציפייה, אבל ניסיתי לא לחשוב עליה יותר מדי”, הוא אומר, “אמרתי לעצמי שאני פשוט אעשה את מה שאני מאמין בו ואקווה שאנשים יקבלו את התמורה לציפייה שלהם. וגם אם לא, אז לא נורא”. לקח את המתחים מהבית. האחים דוד ואיתן קוניו ב"הנוער" (צילום: ורד אדיר)

סרט עם איבגי חודשים ארוכים לפני שסרטו מוקרן בישראל זוכה שובל בקרב עיתונאים ישראלים לביקורת ראשונה דווקא בנוגע לסוגיית הליהוק של משה איבגי, שנתפס כחסר מעוף, לצד שני השחקנים ראשיים אנונימיים. “ממש לא חשבתי ככה כשליהקתי את הסרט”, הוא מסביר, “במרכז הסרט עומדים שני אחים שהדמיון הפיזי והקשר הנפשי ביניהם מאוד חזקים. לכן חיפשתי אחים שיהיו דומים אחד לשני, ובגלל הגיל הצעיר הייתי חייב לגלות אותם, הם לא יכלו להיות כוכבי ענק. לגבי איבגי – כשיש שחקן טוב שמתאים לתפקיד, אז הוא צריך לשחק אותו. לפסול את איבגי על סמך זה שהוא משחק בהרבה סרטים זה בעייתי. אין בנמצא הרבה שחקנים שיכולים להתמודד עם תפקיד מורכב – באיבגי יש ניואנסים שבעיני שווים כל דבר”.אתה מרגיש שהסרט שלך הוא חלק מגל של התעסקות ישראלית בטינאייג’רים, כשברקע הסדרה “אופוריה” והסרט “שש פעמים”?“פה מגיעה הדילמה של איפה אני במאי ואיפה אני מבקר. קשה לי לדבר על עצמי כחלק מגל. אני מאמין שיש לסרט אספקטים דומים לסרטים של במאים צעירים אחרים. בסופו של דבר כולנו מגיעים מאותו מקום”.בינתיים שובל כבר התחיל לעבוד על סרט חדש שלגביו הוא מסרב להרחיב. גם על חזרה לעולם העיתונות הוא לא חותם: “אני מרגיש שאם יהיה לי משהו חשוב להגיד, אני אמצא דרך להגיד אותו. ‘מנועים קדושים’, למשל, היה סרט שגרם לי להתעלות. יהיה לי חבל לא להגיד את זה, כדי שאנשים ילכו לראות אותו”.מה צריך לעשות קולנוען ישראלי כדי להתפרנס?“שאלה טובה מאוד שאני לא בטוח מה התשובה עליה. אני מתפרנס בעיקר מכתיבה, ומלמד קולנוע בסם שפיגל ובעירוני א’. אם הגורל שלי היה לעבוד בעבודה אחרת ולעשות קולנוע כדבר צדדי, זה מה שהייתי עושה”.כעיתונאי קולנוע, מה היה הכי בוער לך לשאול אותך ברגע זה?“אני לא יודע! אולי אני באמת צריך להפסיק לכתוב, איבדתי את היכולת לשאול שאלות, את עצמי לפחות”.

*#