שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מגי אזרזר: "אני מרגישה שיש לי הכל אבל בעצם אין לי כלום"

היא בכתה כשקראה לראשונה את המחזה בכיכובה "לחנך את ריטה", התבגרה בארבע שנים בצילומים ל"בתולות" ולא מפסיקה להתרגש מהאהבה שמעניקים לה ברחוב. למרות הכל, מגי אזרזר עדיין מפחדת מהאפשרות שיום אחד כל זה יגמר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בהודעה הראשונה שאני מקבלת מהשחקנית מגי אזרזר מתנוסס לו בגאון אייקון של לב. הופתעתי. הספקנו להחליף בקושי חצי מילה. למודת ניסיון אחרי מאות ראיונות עם שחקנים, ציפיתי שיהיה קשה להשיג אותה, להגיע אליה, שיקח לה זמן להיפתח. אבל אזרזר לא קורצה מהחומר המתבייש או המרוחק. "אני לא עפה על עצמי", היא אומרת זאת בדרכה כשאנחנו סוף סוף מדברות אחרי קושי בתיאום זמנים, "את לא כועסת עליי, נכון?" באמת לא כעסתי. איך אפשר לכעוס על אותו לב פועם ומהבהב, ממש כמו זה מההודעה ההיא, שפתאום ניצב מולך. לא בכל יום פוגשים קרן אור.» מגי אזרזר - כל הכתבות» "בתולות": פוטנציאל אדיר לאמירה נוקבת» "לחנך את ריטה": קונצרט של משחק

אזרזר (28) מגיעה אליי דקה אחרי "פגישת עסקימוש", כפי שהיא מכנה אותה. לאורך השיחה היא מדברת בקצב מהיר, ובהתרגשות שזורה במעין פנינים אלו: עסקימוש, אלוקימוש, השתקוש, דוט קום. מפיה השטף הזה מצליח לקסום אפילו למורה ללשון הזעפנית שחבויה בי. קשה שלא ללכת שבי אחרי הקסם שהיא מפזרת, אפילו כותבת שורות אלו נפלה ברשת, על אף שהיא בהחלט ניסתה להישאר על הסיפון. "ככה אני. פתוחה, אוהבת", מסבירה אזרזר. "אני אדם עם חוש הומור בטבע שלו. צוחקת גם כשרע. לא כל אחד ככה משתפך לו, אבל אני, זה מה שמעיר אותי בבוקר". "שאני אסע לשבועיים צילומים ולא אעשה פדיקור מניקור?" בשנתיים האחרונות לא היה ניתן לפספס את אזרזר. אחרי שנים של השתתפות בתפקידי אורח היא הספיקה לעשות חיל בסרטי סטודנטים ובקולנוע ("מורעלים"), המסך הקטן ("הפיג'מות", "חסמבה דור 3", "חברות", "נויורק" והרשימה עוד ארוכה), ובתיאטרון הפרינג' ("אדיפלית" ו"ליידי טוויסטד" בהן שיתפה פעולה עם חברה הטוב, הבמאי והשחקן ג'ייסון דנינו הולט). כעת, עם תפקיד ראשי ב-"בתולות" של HOT ובתיאטרון הרפרטוארי ("לחנך את ריטה" של בית לסין), שלטי חוצות עם דמותה שממלאים את העיר ומעריצים שעוצרים אותה ברחוב כדי להביע אהבה, כבר אי אפשר לפטור אותה בכינוי כוכבת עולה או שחקנית מבטיחה. אזרזר היא חלק בלתי נפרד מדור צעיר ומופלא של אמנים שצמח כאן לאחרונה, ואחד השמות החמים ביותר בתעשייה.אחת מהסדרות הטובות שנעשו בישראל. "בתולות": "זה הרבה להכיל ולבלוע", אומרת אזרזר ומרצינה לרגע. "משהו עובר עליי, בקטע טוב. הכל היה אצלי לאט ובטוח. עשיתי מלא תפקידי אורח, קיבלתי גם המון 'לא'. עד שלא עשיתי את 'נויורק' לא בחנו אותי בכלל לתפקידים ראשיים, איפה. ו-'בתולות' היא פשוט שיא. איזה כיף שעשו סדרה כזו בארץ שלנו". ב-"שיא" היא מתכוונת לאחת הסדרות הטובות שנראו על המסך הישראלי. עם תסריט של שחר מגן ובימוי מופתי של אדם סנדרסון, מביאה "בתולות" את סיפורה של שלי רג'ואן, חוקרת ביחידת "זרים" של משטרת ההגירה, שנסחפת לחקירת גופה שנמצאה בבסיס גדנ"ע נטוש, המתגלה כאחותה התאומה מאיה, שנעלמה לפני 20 שנה. התיאור הלא פשוט הזה הולך ומסתבך ובסיפור משתלבים אלמנטים פנטסטיים ועל טבעיים. מדובר בסדרה שמותחת את הצופה עד דק בכיסאו, כזו שגם מותירה אותו פעורת פה בסוף כל פרק, צמא לעוד.

"בתולות", "חברות" ואפילו בפרסומת למקדונלדס, את איכשהו תמיד מגלמת שוטרת. יש לך חיבה יתרה למשטרת ישראל?"את לא מבינה. עכשיו קיבלתי דו"ח. עכשיו ממש. לפני שבאתי לפה. האופנוע הזה, אי אפשר איתו כבר ועם החניה בעיר הזו. אז לא, לשאלתך. אני בטח לא חסינה בפני החוק. וואלה, יצא לי לגלם שוטרות אבל אף פעם העיסוק לא היה בזה. 'חברות' הביאה דמות שהיא שוטרת אבל העיסוק המרכזי הוא בזה שהיא רווקה. גם הדמות של שלי ב'בתולות' היא חוקרת שתפקידה לתפוס פליטים. לא ממש נותנים לה להתעסק במשטרה בפלילי, עד שנפתחת הדלת הזו בעקבות החקירה על הגופה של אחותה". איך עבדת על הדמות?"עשיתי תחקיר מאוד מקיף. חתיכת תחקיר. הייתי במשטרת ההגירה וחקרתי שם כל דבר, הייתי עדה לרגע בו תפסו מישהו ששהה כאן בלי אישור. הוא היה כל כך מפוחד ומסכן. חשבתי שהם עושים סתם, נשבעת. שזו הצגה בגלל שאני נמצאת שם. זה היה חתיכת רגע. צעקתי להם 'די תעזבו אותו, תשחררו אותו'. רגע קשה מאוד. הייתי עדה גם לתחקור של שוטרת, תחקור של מהגרים לא חוקיים. רגע בחיים, זה מה שזה היה". יש סצנה חזקה בסדרה בה מוצאים את גופתה של אחותך. אלה הפנים שלך ממש שמוטבעות על הגופה שעצומה בגודלה. איך עבדתם על הדימיון מבחינת ארט?"לקחו את תווי הפנים שלי עם חומר מיוחד שספג ולכד אותם. משם הרכיבו את הבובה. חיברו לה שיער, השמינו אותה לאללה. אין, זה היסטרי הבובה הזו, הא? את יודעת שעד לרגע האמת בו אני רואה אותה לראשונה בחדר המתים לא הסכמתי שיראו לי אותה?"זה לא הפריע לך להתכונן?"זו לא בובה מבחינתי. זו פאקינג מאיה. זו אחותי. לא הסכמתי שיראו לי אותה. הייתי בהיסטריה בכל שלבי ההכנות. בכל פעם צעקו עליי והזהירו אותי שלא להיכנס עד לרגע שהסצנה צולמה - רגע האמת. ואז אני לא יכולה לתאר לעצמי מה שחוויתי שם. הכל התערבב לי. התחלתי להגיד שהיא לא דומה לי, וזה בדיוק מה שקרה לשלי. צעקתי, בכיתי. רק בסוף אמרתי לאדם סנדרסון שהיא באמת דומה לי והוא חייך. הוא הבין מה שעבר עליי, שהזהויות התערבבו לי. זו הייתה חוויה עוצמתית והיא עברה בצורה כזו אותנטית רק כי לא הסכמתי לראות אותה לפני". "זו הייתה חוויה עוצמתית". מגי אזרזר עם רועי ניק ב"בתולות" (צילום: צחי צלינקר)עבדת בסדרה עם שחקנים ותיקים, ששון גבאי, מירב גרובר, אלון אבוטבול. איך היו היחסים על הסט?"זה היה בית ספר מהגדולים מכולם. אדם סנדרסון הוא גאון דוט קום. רמת החופש והביטחון שהוא נתן לי הייתה מדהימה. אני מתוך חוסר הביטחון שלי כל הזמן חקרתי ושאלתי והוא זה שאמר לי 'עזבי מגי, שחררי. את יודעת מה לעשות'. וזה מגיע גם עד לשחר מגן שאני והוא מאוהבים. את ראית מה הבן אדם הזה כתב? הוא התעסק בסדרה הזו עם דברים שפוחדים לדבר עליהם בכלל. לקח את האגדה של בת הים הקטנה והוציא ממנה את תמצית הטרגדיה. מדהים כמה הוא העז לחשוף את עצמו ואת מה שהולך לו בראש". שמעתי שהיה איזה אישיו עם הלק. (צוחקת) "לא, אני, תביני יש לי מחלה. ולא אכפת לי שיצחקו וכל זה. אני לא יכולה בלי לק. לכל אחת יש את הקטע שלה. אני אדם שחייב לק. מכורה. הולכת ועושה ציפורניים פעם בשבוע. זה הכיף שלי. בלי זה אני מרגישה פחות נשית, מוזנחת. גם אם הכל יהיה טיפ טופ ולא יהיה לק - אני מתה. צילמנו 47 ימים, מתוכם שבועיים באילת. היו לנו חזרות לפני כן של חודשיים וחצי. שיגעתי את אדם ושחר שמקפידים על כל פרט. אמרתי להם ששלי היא אישה מטופחת ויש לה ציפורניים וכל יום החלפתי לק כדי להחליט עם איזה צבע היא הולכת. בסוף הם חטפו עליי עצבים. אמרו לי שאין לק וזהו!"לא תתפסו אותה בלי לק. מגי אזרזר (צילום: צחי צלינקר)אני יכולה לשמוע את הכינורות ברקע."זהו שבשבילי זה מוות. אני אדם שרגיל להיות מטופח והציפורניים זו השריטה שלי. אני בטוחה שלכל אישה יש את מה שגורם לה להרגיש טוב. זה נותן לי חוזק, הלק. כמה שזה שטותי. שאני אסע לשבועיים צילומים באילת ולא אעשה פדיקור מניקור? אז הייתי בלי, וככה נכנסתי אליה, גם עם תוספות שיער שהכבידו לי על הראש. פתאום הייתי שלי ורק שלי, כי מגי בחיים לא תהיה בלי ציפורן". היו גם סצנות סקס שדרשו לא מעט חשיפה. איך מתכוננים לדבר כזה?"לפני הצילומים היו חזרות של חודשיים וחצי. אני וצחי הלוי כבר הספקנו להכיר ולהתקרב בזמן הזה. כשהיו את הצילומים לסצנות סקס זה היה יום ספיציפי שהיינו מאוד קרובים בו. צחקנו בינינו 'נו מתי זה קורה', 'מתי הרגע הגדול'. ואז נכנסנו לזה, זה היה אוטומטי. הייתי לגמרי בתוך זה ויצאתי ישר אחרי. לא זכורה לי חוויה כי זה היה רגע טכני שמחקתי מהראש. ולא ראו לי כלום כן? גם לא איזו פטמונת". את מרגישה בנוח עם עירום?"אם יציעו לי תפקיד שעירום הוא חלק בלתי נפרד ממנו, אבל באמת, עם צידוק עלילתי אמנותי, לא חושבת שאתנגד. אבל אני גם לא אוהבת שדוחפים עירום סתם, בלי קשר לכלום. העירום צריך לסמל משהו מבחינתי שאם לא הוא - הסצנה לא יכולה לעבוד. עירום סתם בשביל כלום זה ממש לא אני. ראיתי עכשיו את 'את לי לילה' ששם היה מעט עירום שלגמרי יכולתי להבין למה הוא נמצא שם. עירום עם הצדקה. אבל אני שונאת שדוחפים סתם עירום. אני ערה לתופעה הזו, לא יצא לי לחוות אותה, והכל יהיה אצלי לפי התסריט ואם תהיה הצדקה". "כשקראתי את המחזה בכיתי"

אזרזר היא האחות השנייה במשפחה בת שישה ילדים מנתניה. אחרי שנים של חלומות ובערה פנימית, שכללו לימודי משחק במסגרות שונות, נחתה במדינת תל אביב בשנת 2007, בסטודיו למשחק של ניסן נתיב. שם לטענתה, הייתה עוף מוזר שלא מפסיק לשאול שאלות. "הגעתי לתל אביב כדי לעבוד", היא מסבירה. "הייתה שם הרבה עבודה קשה, רציתי למצוא ולדעת. לא ידעתי ולא הבנתי כלום. לא התביישתי. שאלתי כל דבר. שיגידו, שיסתכלו עליי, אני מה אכפת לי. רציתי לדעת וכמובן, להיות חלק מהעולם הזה". "לא הבנתי כלום ולא התביישתי בזה". מגי אזרזר ב"לחנך את ריטה" (צילום: דניאל קמינסקי)את התהליך שעברה היא מקבילה לתהליך שעוברת דמותה בהצגה "לחנך את ריטה". מדובר בעיבוד מודרני בבימויו של רוני פינקוביץ', למחזהו המפורסם של ווילי ראסל, שגם הוא למעשה מעין עיבוד מודרני ל"פיגמליון" ו"גבירתי הנאווה". הדמות של ריטה במחזה שונה לחלוטין מזו שמגלמת אזרזר ב"בתולות". את השקט הרועם של שלי מחליפה ההמוניות והתעוזה של ריטה, סטודנטית לספרות ממעמד נמוך, שמגיעה לקורסים אצל פרופסור מבריק (רמי הויברגר). היא צעקנית, עממית, גסה. הוא ציני, יהיר ומרוכז בעצמו. יחד הם לומדים להמיס את החומות ביניהם, וכך הופכת ריטה מגולם לפרפר, שלא בהכרח מוצא חן בעיניי יוצרו. ההצגה היא לחלוטין תוצר של משחק משובח שנשען בעיקרו על אזרזר. היא יורה כמויות טקסטים אדירות באוטוסטרדה והתלהבות, כובשת את הבמה עם קשת שלמה של רגשות מעוררי הזדהות.את יותר כמו שלי או כמו ריטה?"יש בי מזו וגם מזו. אבל ריטה זו ללא ספק מגי. 'לחנך את ריטה' שווה למסע של מגי אזרזר מנתניה לתל אביב. כשקראתי את המחזה בפעם הראשונה בכיתי. עלינו באותן מדרגות, אני וריטה. הגעתי כמישהי ששואלת ולא יודעת, אבל גם לא מתביישת בזה. והולכת ומתקדמת וחורשת וחולשת. וגם נלחמתי. נפתחו לי דלתות בקריירה שלי, ברוך השם. נכנסתי ברגל ימין". 

גם ריטה וגם שלי הן דמויות עקשניות שלא מוותרות לעולם. כשסוגרים להן דלת, הן נכנסות מהחלון בכל הכח. גם את כזו?"אני חיה את ריטה. אבל שלי, למשל, זו דמות שאני מאוד אוהבת ולא מתגעגעת אליה. היא אדם קשה. קשה גם לחיות בתוכה. ב-47 ימי צילום של הסדרה אני מרגישה שהתבגרתי בארבע שנים. אני חייבת להודות שאני בן אדם שמקבל את המציאות כמו שהיא. אם אומרים לי לא, זה לא. אני מסכימה עם הדברים. אם אני מדברת עם הסוכנת שלי ואני מספרת לה שיש אודישן שאני רוצה והיא אומרת לי שלא, שחשבו שאני לא מתאימה לתפקיד, נגיד. אני לא מאלה שילכו ויתקשרו לבמאי וירדפו. אין לי את זה. אם דלת נפתחת בעבורי אני אכנס בה, לא אשבור אותה. אין לי אומץ לעשות צעדים כמו של שלי. אף פעם לא עשיתי גם. תמיד יש לי ויכוחים עם חברים שאומרים לי 'מגי, את יכולה לשנות'. אני אומרת להם שאני לא יודעת איך".זה קשור לאלוהים ולקשר החזק שלך אליו?"אולי זה קשור לאמונה שלי באלוקימוש. ואולי זה קשור לזה שאני מאמינה שדברים קורים כמו שהם צריכים לקרות וצריך להניח להם. אם התקשרתי לסוכנת והסוכנת אמרה שלא מתאים, אז תשחררי. יש אנשים שיאמינו שהם צריכים לעשות מעבר. אני לא כזאת, לא. שלי דמות שלא רואה ממטר. הזדהיתי איתה בחלק מהמקרים, וגם עם ריטה אני מזדהה לרוב". במה למשל?"ברגעים שהיא חוטפת קריז. יש לי את זה. יש לה חוסר שקט פנימי. לפעמים גם אני כזו. בדמות של שלי למשל הזדהיתי בכל הנוגע לקשר עם האבא. יש לי קשר מאוד קרוב ומורכב עם אבא שלי. אנחנו קרובים מאוד אבל הרבה פעמים הרגשתי שאני צריכה לנער אותו. להגיד לו 'הלו, תתעורר על החיים שלך'. וגם אני חשופה במהות שלי, רק שהדמויות האלה יותר חדות ועוקצניות. אני יותר קול"."כמו המסע מנתניה לתל אביב". "לחנך את ריטה" (צילום: דניאל קמינסקי)את יורה המון טקסט בהצגה. איך את שומרת על ריכוז ופוקוס כשהאולמות מפוצצים?"רמי הויברגר לימד אותי לא להסתכל על הקהל. הוא אמר שהוא כבר שנים לא עושה את זה. אני למדתי ממנו לא לנסות לשבור את הקיר הרביעי. שכל העולם שלי עכשיו הוא זה שבהצגה - השולחן הקטן, הספרים, הפח שליד והמורה שלי. עם זה אני עובדת. פעם הייתי מסתכלת על אנשים בקהל בשביל החיפוש. לא יודעת מה חיפשתי שם. הכל נמצא על הבמה. עולם ומלואו. לא אשקר, לפעמים יש הסחות דעת. הניסיון עושה את שלו". הדמות שלך בהצגה אומרת שהיא משתמשת בבדיחות כדי להתחמק מחוסר ביטחון. גם את כזו?"בטח. ברור. אני יכולה להיות מאוד חסרת ביטחון. יש בי מלא הומור בלי קשר ולא כל בדיחה שאני אומרת מסתתר מאחוריה איזה משהו לא בטוח בעצמו, אבל כן, יש לי חוסר ביטחון כמו לכולם, והומור זו דרך טובה לשבור את הקרח. הרבה פעמים השתמשתי בו והוא היה לצידי. זה נשק שאני שמחה שיש לי".אמרת שאת אדם שמקבל את המציאות, אבל למעשה זה מקצוע שדורש לוחמה תמידית. אולי קל לקבל את המציאות כשלא מפסיקים להציע לך תפקידים וכשאת כבר מוכרת."ברוך השם אני לא מתלוננת. היה לי גם מזל. אבל זה ממש לא הגיע מהר. שלוש שנים בבית הספר למשחק החברים שלי בכיתה זרחו ופרחו, עבדו, זומנו לאודישנים. אני? כלום. אף אחד לא רצה אותי, לא קרא לי. לא התחברו אליי. לקחתי את מה ששונה בי ואיתו עבדתי והבנתי שהוא הקלף שלי. לא קרו לי דברים בתוך יום ולא יומיים. הייתה שם מלא עבודה, מלא. ושמעתי הרבה מאוד לא. עשיתי תפקידי אורח ואחר כך לא קיבלתי טלפונים. פתאום הגיעה הזנקה שאני אסירת תודה עליה כל יום. ולכי תדעי מה יהיה הלאה. אני כן עובדת קשה אבל אי אפשר לדעת אם זה לא יגמר. אני כן מקבלת כשאומרים לי לא ואני אכן מאמינה שיש דברים שצריך להמתין איתם, וגם כאלה שפשוט לא נועדו לקרות". ריטה לאורך כל הדרך. "לחנך את ריטה" בבית לסין:"חתונה? לא מעסיק אותי. אין לי לחץ" אזרזר מודל 2015 חמושה באופנוע, נטשה את שכונת פלורנטין אחרי שש שנים ועברה לדירה במרכז העיר. יש לה הרבה על הצלחת: עונה שנייה ל"בתולות" שתצטלם בקרוב, הצגה חדשה עליה היא עובדת עם ג'ייסון דנינו הולט ופרויקטים נוספים בדרך. יש גם זוגיות טרייה, אך את הפרטים היא מעדיפה לשמור לעצמה. "זה שלי לגמרי אני לא רוצה לדבר על זה", היא מתעקשת. "אני בזוגיות מקסימה, נעים לי, טוב לי. הוא לא מהתחום ואני יכולה רק לומר את זה". אולי להורים של אזרזר יש דווקא תכניות אחרות: "אבא שלי אמר שהגבר הבא שיכנס לדירה החדשה יהיה בעלי. נו בסדר, יופי. שיגיד. גם אמא שלי פתאום זרקה לי פעם ראשונה 'השנה את מתחתנת'. זה לא מעסיק אותי". מנדנדים לך על ילדים?"לא, איפה. מי מדבר איתי על זה. זה לא על הפרק עכשיו. אין לי לחץ לא מהמשפחה ולא מהחברה". אז מה הלאה?"לשחק, לשחק לשחק. אני עוד לא יודעת כלום על העונה השנייה של בתולות. אין לדעת מה שחר מגן מבשל. פניתי אליו לא מזמן והוא היה באילת, חוקר דברים לסדרה. לא יודעת מה הוא יכתוב. הבדיחה בינינו הייתה כשהוא אמר 'מגי, בסוף את לא תהיי בעונה השנייה'. הצילומים מתוכננים לספטמבר אוקטובר אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. באמת שאני לא יודעת כלום". לשחק לשחק לשחק. "בתולות". (צילום: אייל נבו)אמרת בעבר שלא תעזבי את הארץ אף פעם. אין לך חלומות להצליח בחו"ל? גל הנהירה הגדול לא קורץ?"לא. לעבור למדינה אחרת בטוח לא, אני מחוברת לפה. אני אפילו לא יודעת מה הסיבה אבל לא רואה את עצמי בשום מקום אחר. אולי בגלל שאני האישה הזו שמקבלת את החיים כמו שהם. אין לי חלומות גדולים על חו"ל. ברור שאם עכשיו יהיה איזה תפקיד מטורף שאני אראה שאני יכולה למלא את המשבצת שלו אני כן אעשה גיחה. ברמה העקרונית לא מעניין אותי לעזוב. בכלל אני בתקופה שאני לא יודעת מה יהיה. זה שיש גל נהירה מהארץ זה חדש לי. אני רואה איך אנשים מדברים איתי ברחוב ולא בא לי ללכת. אני מקבלת המון אהבה ומוקירה את זה". למי תצביעי בבחירות?"וואו, אין לי מושג. רגע, מתי הבחירות? יש לי זמן להחליט עד אז? אני באמת לא יודעת".לקראת סוף הראיון שלנו נדמה שנפל על אזרזר מעין גל של עצבות פתאומית. "התבגרתי. אני לא מכירה את עצמי בזמן האחרון", היא מודה. "כבר אמרתי שעובר עליי משהו. פתאום בכל רגע, כל זה יכול להעלם. אני בתקופה מוזרה עם עצמי. מרגישה שיש לי הכל אבל בעצם אין לי כלום. קשה לי לשמוע את עצמי מדברת ומתראיינת כל הזמן. עצוב לי ממש שהסדרה נגמרת, קשה לי עם זה. נכון שתהיה עונה שנייה אבל מעציב אותי שהראשונה כבר נגמרת. אני שמחה עם כל מה שקורה איתי ונעה קדימה אבל אני לא אותה מגי, אני בעיצומו של תהליך, לקלוט ולהבין מה קורה סביבי". ראינו אותך קצת במחוברים, לצד ג'ייסון דנינו הולט. זה כיוון שמעניין אותך? ריאליטי?"אני לא טובה בזה, בלייצר דרמה. לצלם חומרים מעניינים, איזה, אני משעממת, אין לי מה לנסות בכח להביא את האקשן. זה לא אני ולא הייתי ניגשת לזה". את חושבת שאת משעממת?"אולי לא משעממת פשוט לא יודעת. אני לא סלב. לא משם מגיע הדרייב שלי. לא אגיד שאני לא רואה את כל הדברים האלה והאח הגדול. אני בהחלט רואה את זה, כצופה. אבל זה לא אני, לא מתאימה לשם. אני מונעת מטקסטים. אני אוהבת טקסטים שהופכים לי את הבטן, שגורמים לי להתרגש. טקסטים שמדליקים אותי כל כך שבא לי לצרוח אותם. משם אני מונעת. בשביל זה אני חיה". "בתולות" משודרת מידי חמישי ב-22:15 ב-HOT3 וזמינה לצפייה ב-HOT VOD.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ