אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהוד בנאי וברי סחרוף בהופעה: יופי אמיתי ומורכב

מופע שירי הלדינו של בנאי וסחרוף לא בהכרח יהיה הסיבה שהקהל יגיע לראות אותם, אבל אם רק יתאמץ להאזין לעומק - זאת יכולה להיות סיבה מצוינת בשבילו להשאר

תגובות
הפתעה נעימה. אהוד בנאי וברי סחרוף
ליאור רוטשטיין

טריק שיווקי ידוע של סופרמרקטים וחנויות מכולת הוא למקם את מוצרי היסוד כמו לחם, חלב וכדומה בסוף החנות, כך שהקונה יידרש לעבור דרך שלל מוצרים נוספים בהגעה אליהם ויתפתה להגדיל את סל הקניה. במקרה של הופעת ההשקה ל"היא הופיעה כמו הרוח", האלבום החדש והמשותף של אהוד בנאי וברי סחרוף, שחוזר אל מקורות הלדינו אליהם נחשפו השניים בילדותם ומוסיף עליהם פרשנות עכשווית, מפוזרים תוצרי הלדינו המשותף שלהם לאורך הדרך. אולם נדמה שקהל הקונים שנכנס אל הסופר המוזיקלי הזה לא באמת מסוגל או מעוניין להתעכב בין המדפים, ושועט בהנאה אל הלחם והחמאה שמספק הרפרטואר המוכר של הצמד. שהרי שני הטיטאנים של הפופ-רוק הישראלי אינם זקוקים לטריקים שיווקיים בכדי למשוך לקוחות. עצם המפגש הבימתי ביניהם מספיק בהחלט בכדי למלא הופעת השקה חד פעמית מתוכננת, להוסיף עליה עוד אחת שהתקיימה אמש, ובעקבות הביקוש אחת נוספת בחול המועד פסח שיבוא עלינו לטובה (13 באפריל בלייב פארק ראשל"צ). ספק אם פרויקט הלדינו החדש-ישן של השניים הוא הטריגר המרכזי להגעתם של חלק גדול מהקונים הללו, וספק רב עוד יותר אם החשיפה החד פעמית שמספקת ההופעה לחומרים הללו תוביל להעמקה ממשית בהם. אבל למי מאלה שיעשו זאת - צפויה בהחלט הפתעה נעימה.

» אהוד בנאי וברי סחרוף בהופעה
» כנסיית השכל כועסים. ראיון מיוחד
» ההופעות המומלצות של החודש
» בעיות שמיעה: אליוט סמית' חוזר מהקבר
» 5 אלבומים מקומיים ששווה להשקיע בהם

דרושה האזנה מעמיקה. אהוד בנאי בהופעה עם ברי סחרוף
ליאור רוטשטיין

שכן הפרויקט המבורך הזה, שמתבשל בין השניים כבר למעלה מעשור ורואה אור סוף סוף, מציג יופי אמיתי ומורכב, כזה ששואב מן העבר ומוקיר אותו ומצליח גם להוסיף לו פרשנות לא בהכרח נוסטלגית, עברית, עכשווית ומרתקת לרוב. הבחירה בקטעים לא מוכרים והטיפול בהם, לרבות ההפקה המוזיקלית של אסף תלמודי, מציגה ישראליות נוכחת ומעניינת שלומדת מעברה ומחוברת בגאון לשורשים שלה. אבל נדמה שבכדי ליהנות באמת מכל אלה, נדרשת האזנה מעמיקה לאלבום הזה וכנראה יותר מאחת. האזנות שיכללו גם צלילה אל הספרון המושקע שמתלווה אליו ומוסיף ביאורים, סיפורים ואנקדוטות שמשלימות יפה את התמונה הכללית.

כמה מהסיפורים האלה סופרו גם אמש בהיכל התרבות, או "היכל התרבוש" כפי שכינה אותו בנאי, שניסה יחד עם "הזמיר מאיזמיר" סחרוף להנגיש את הקטעים הנפלאים שמתלווים אליהם. "פתחי לי את דלתך" הגיע כבר אחרי הפתיחה עם שירה משותפת של השניים לסירוגין והרבה מקום לסלסולי הגיטרות המוכרים. "העצים לגשמים בוכים" זכה לביצוע איטי ומצמית לראשונה בעברית ונטען במשמעות נוספת, יחד עם ההערה של בנאי בדבר השורה "בארצות זרות איך אמצא את ביתי" שהופיעה בגרסאות עבר של אסירים יווניים באושוויץ כ"על אדמת פולין אמצא את מותי". "הסירנה" הצליח לעניין בזכות ההפקה האלקטרונית וריבוי המשמעויות והסמלים שהעניק לו התרגום העברי של בנאי-סחרוף, ואילו "יום שני עלות השחר" סיפק את הביצוע הטוב מבין שירי הפרויקט החדש, עם הרבה קצב וקלילות מוזיקלית שהשלימה תוכן מרתק ותוצאה סופית של הכלאה בין להיט חתונה לפיוט בית כנסת מרגש. את "שיר החייל" שביצע לראשונה חיים אפנדי בתחילת המאה הקודמת ומספר על סבלו של החייל היהודי שנאלץ לקחת חלק בצבא העות'מאני בעל כורחו, הקדיש בנאי עם החיבור המתבקש של "היכן החייל" לאהובה עוזרי ז"ל, שנפטרה בשבוע בו יצאה לאור הגרסה הנוכחית.

ליאור רוטשטיין
שווה להקשיב למה שיש להם להציע. בנאי, סחרוף והלהקה
ליאור רוטשטיין

בין כל אלה פוזרו ונתנו את הטון כאמור שלל הלהיטים האלמותיים של השניים, שזכו לעיבודים רכים מעט מהמקור בעזרת נבחרת סופר מוכשרת של נגני ליווי. "עיר של קיץ" העיר את התל אביביים באולם וחיבר יפה את האתניות הרוקיסטית של בנאי-סחרוף, כמו גם "אסתר" שהגיע בצמוד לו. "בואי הביתה" ו"דוד ושאול" התמקססו יפה, וגם "מונסון" עם פתיחה נהדרת של כלי המיתר וכלי ההקשה ו"ככה זה" סיפקו את הסחורה. כאן החל החלק האקוסטי משהו, כשגיל סמטנה נטש את הגיטרה לטובת הקונטרה בס, תלמודי עטה לגופו אקורדיון ובנאי-סחרוף החליפו את הגיטרות החשמליות באקוסטיות.

בנאי הקדיש לבן דודו מאיר ז"ל את "בלוז כנעני" שנכתב אחרי לכתו של מאיר אחר וזכה לעיבוד פולקי כמעט אירי, עם עבודה נהדרת של איתמר דוארי על מה שנראה כתוף מרים תמים שנתן לקטע הזה בסיס של ממש. "כולם יודעים" הגיע אחר כך, כשגם הקהל הצטרף לליווי עם מחיאות כפיים במשקל חמש השמיניות המוכר ולאחריו "בסוף של יום" וביצוע של "ניצוצות" שחתם את החלק האקוסטי, כשבסיומו סחרוף הקפיד לומר "תודההה" א-לה פורטיס. משם כבר החלה חגיגה של ממש. "כמה יוס"״ נתן את האות לקום ולקפוץ בעידוד מסיבי של סחרוף, מה שהלך והתעצם בביצוע הנהדר ל"ג'מלי פורוש" ול"עיר מקלט" שהביאו לסוף אקסטטי שהשאיר את ביצועי הלדינו מעט בצל.

ליאור רוטשטיין
ליאור רוטשטיין

ההדרן הלא קצר כלל חמישה שירים ונפתח עם "נוצ'ס נוצ'ס" (שהזכיר מאוד את "האגס 1" של בנאי), הקטע היחיד באלבום החדש שלא מושר בעברית ומארח גם הקלטה של הפייטן וחוקר הלדינו יצחק הלוי, שהיה לדברי בנאי חבר של אביו והשפיע על יצירת האלבום. "טיפ טיפה" נמשך לביצוע שמח של "שלום לך דודי", סיים את החלק הקצבי והשאיר את בנאי וסחרוף לבד על הבמה לסיום עם "אדיו קרידה", אחד מקטעי הלדינו היותר מוכרים כאן, וביצוע משותף ויפה ל"ממשיך לנסוע" שנתן טעימה אחרונה והכרחית מיכולת השירה של סחרוף וחתם כמעט שעתיים מרתקות ומהנות.

בשלב מוקדם של הערב, לפני הביצוע של שיר הנושא, סיפר בנאי על מוזיקת הלדינו ועל החמקמקות שלה. "קראנו לפרויקט 'היא הופיעה כמו הרוח', כי המוזיקה הזאת, עם המתיקות שלה, והמסתוריות, והלחנים העממיים והיוצרים העלומים, הולכת וחוזרת, כמו הרוח". אז בניגוד ללהיטי הענק שהופיעו לצידו בערב הזה, כנראה שהפרויקט הזה לא יספק אף להיט שישנה סדרי עולם. אולם רוח הלדינו שנושבת בו והתגנבה דרך הסדקים שסיפק המופע, בהחלט מוכיחה ששווה להתעכב בין מדפי התוצרת המוזיקלית המשותפת של בנאי וסחרוף ולהקשיב למה שיש להם להציע. מבלי שהתכוונתם, זאת יכולה להיות הקניה הכי חכמה שלכם.

אהוד בנאי וברי סחרוף בהופעה, היכל התרבות תל אביב, 2 בפברואר.

*#