שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הייתי שמח אם טראמפ היה כולל גם את פוקס ניוז בין אויבי העם

ניר גונטז' על הקו עם אלי פסטמן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוגו פוקס ניוז

.Fox news

Hi, who is this?     

It's Keren.

Hi Keren. Do you speak Hebrew?

כן.

קול. דיברתי עכשיו עם ג'ון האדי (Huddy), אחד מהכתבים שלכם בישראל.

אה־הא.

לי קוראים ניר גונטז', ואני כותב ב"הארץ".

אה־הא.

בקיצור, הוא אמר שהוא צריך אישור מהמשרד הראשי של פוקס בישראל, מכם, בשביל לדבר איתי.

הבנתי. קודם כל, אני אשאל את ראש המשרד שלנו. למיטב הבנתי צריך אישור מניו יורק, אבל תן לי לגלגל את זה. על מה אנחנו מדברים? שאלות באיזה...

הנשיא דונלד טראמפ הכתיר את כלי התקשורת המרכזיים בארצות הברית כאויבי העם.

נכון.

הוא ציין את סי־אן־אן, אן־בי־סי, איי־בי־סי, "ניו יורק טיימס" ו...

אבל לא את פוקס. נכון.

בדיוק. אתכם לא. מעניין אותי למה כולם כמעט אויבי העם האמריקאי, ואתם לא.

אתה רוצה לדעת מה האדי חושב על זה, אני מבינה. זה מה שאתה רוצה לשמוע ממנו.

כן. ממנו, או מכל אחד אחר כאן בסניף הישראלי.

אלי פסטמן
אלי פסטמןצילום: AP Archive

לא־לא. קשה לי להאמין, אבל תן לי להתייעץ עם אלי פסטמן, הוא הביורו־צ'יף שלנו.

אז אולי אני אדבר עם אלי?

תן לי לבדוק את זה קודם. אתה רוצה להשאיר לי מספר?

5558285–052. הרושם כרגע הוא שלא נכנסתם לרשימת אויבי העם רק כי אתם תומכים בו, ולא משום יתרון אחר בעבודה העיתונאית שלכם. מי שבעדו הוא פטריוט, ומי שמבקר אותו הוא אויב העם בעיניו.

קטונתי מלדברר את טראמפ ועמדותיו. תן לי לבדוק עם אלי.

טוב, תודה.

— כעבור 15 דקות —

הלו.

ניר?

כן.

אהלן, צהריים טובים, שמי אלי פסטמן. אני הבוס של פוקס ניוז כאן בישראל.

שלום בוס.

קודם כל תרשה לי להגיד לך שאני מאוד אוהב את המדור שלך בימי שישי.

נחמד. אתה כרגע מתארח בו.

לא. אני עדיין לא מתארח בו.

אתה כן.

בכל מקרה, הבנתי שהתחלת לדבר עם אחד מהכתבים שלנו והוא... האמת היא שאסור לנו... בלי אישור של ניו יורק. האישורים של ניו יורק יכולים לקחת ימים ארוכים, אם הם בכלל ניתנים. אני לא יודע אם הוא הסביר לך את זה בצורה רגועה, או שהוא אמר לך את זה בצורה לא נעימה, אבל זה המצב.

הוא היה מנומס דווקא. ואמרתי לו שאני תמיד נדהם מעיתונאים שמקבלים על עצמם איסור להתראיין מטעם הממונים עליהם.

אני מסכים איתך במאה אחוז. במאה אחוז. מסכים איתך. אבל זו הפרוצדורה בפוקס. זה באמת לא לעניין, אבל זה ככה בכל גוף תקשורת לדעתי.

מה פתאום. ב"הארץ" לא. מה, מישהו יכול להגיד לי לא לדבר?

אז אצל האמריקאים זה שונה.

בכל אופן, מה שמעניין אותי זה איך ההרגשה בפוקס ניוז אחרי שהנשיא טראמפ טען כלפי רבים מהקולגות שלכם באמריקה שהם אויבי העם. ולמה נשארתם אתם מחוץ לרשימה הזאת. וגם: למה בפוקס לא נעמדים על הרגליים האחוריות מול הנשיא ואומרים לו: אתה לא תדבר ככה על עיתונאים.

אני חושב שלפחות חלק מהכתבים ומהמגישים של פוקס בארצות הברית כן נעמדו על הרגליים האחוריות וכן אמרו את הדברים האלה בראיונות. גם עם ראש הסגל בבית הלבן, וגם עם אחרים.

אוקיי.

אני חושב שגם עם שר ההגנה. כתבת שלנו בעיראק, או כתבת של הפנטגון שהתלוותה לשר ההגנה בעיראק, שאלה אותו אם הוא חושב שהעיתונות היא באמת אויבת העם. היא היחידה ששאלה, והוא אמר לה שממש לא.

אוקיי.

אני באופן אישי לא הייתי מתנגד שטראמפ יכליל אותנו בקטגוריה הזאת של אויבי העם, אבל הוא לא עשה את זה.

מעליב. הא?

כן. זה פוגע. זה מעליב מאוד. כי זה אומר שאנחנו סוג של משת"פים.

נכון.

אף גוף תקשורת לא רוצה להיות משת"פ של השלטון. אבל הוא הוציא אותנו מהכלל הזה. כן.

טוב. אז תודה על הדברים.

זה המצב. אם אתה רוצה, תתקשר לניו יורק. יכול להיות שידברו איתך.

כן, ממש.

אני יודע... קשה לי להאמין. הם יטרקו לך את הטלפון מן הסתם.

כן. טוב, תודה. ביי.

תשמע, יש יוטיוב, פייסבוק. אתה יכול לראות הרבה... כתבים שעמדו על הרגליים האחוריות ו...

תשמע, תמיד כשמדברים על מערכת היחסים שבין ישראל לארצות הברית, אומרים בגאווה שזו מושתתת על ערכים משותפים. אני חושב שזה מעולם לא היה נכון כל כך כמו בחודש האחרון. ראש הממשלה בנימין נתניהו תוקף את התקשורת ומסמן אותה כאויבת העם, וככה גם טראמפ. שניהם תוקפים מיעוטים. יופי של ערכים משותפים.

אלו הערכים המשותפים. השליליים. זה נכון. זה נכון.

טוב. תודה.

אוקיי ניר. ביי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ