מרסלו הוא כבר מזמן לא רק היורש של רוברטו קרלוס - כדורגל בעולם - הארץ

מרסלו הוא כבר מזמן לא רק היורש של רוברטו קרלוס

הברזילאי של ריאל מדריד, אותו חנך המגן השמאלי האגדי כשהגיע לקבוצה, משלים בה עשור ונדמה שרק משתבח עם השנים. מי שגדל בעוני מחפיר ומשחק כדורגל מקצועני רק בזכות סבו, חושב לסיים את הקריירה בבוטאפוגו, אבל עד אז יש לו עוד כמה שנים ותארים בספרד

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מרסלו
עוזי דן
עוזי דן

כריסטיאנו רונאלדו היה כמובן גיבור הניצחון 2-4 של ריאל מדריד על באיירן מינכן עם שלושער, אבל ייתכן שהאיש החשוב ביותר על המגרש מבחינת הבלאנקוס היה מרסלו. המגן השמאלי הבלתי נלאה של ריאל נחשב, ודי בצדק, כאחד שלעתים עולה יותר מדי ומזניח את ההגנה, ובמלים אחרות משמש יותר כקשר שמאלי או אפילו קיצוני שמאלי מאשר מגן שמאלי. אבל נגד באיירן הוא עשה עבודה הגנתית אדירה - כולל הצלה של שני שערים בטוחים - לצד העבודה ההתקפית הלא מבוטלת ששיאה היה השער השלישי של ריאל, שגמר את ההתמודדות. כריסטיאנו אמנם כבש אותו, אבל השער היה כל כולו עבודה של מרסלו.

את הכספית המתולתלת בלבן כולם מכירים כמובן. נדמה שהוא המגן השמאלי של ריאל כבר נצח נצחים ואכן, לפני כמה חודשים הוא חגג עשור במועדון. המשחק נגד באיירן היה ה-400 שלו במדי ריאל, וכל זאת למרות שהוא רק בן 28 (29 בחודש הבא). כי מרסלו הגיע לברנבאו בגיל 18 וחצי, להבדיל מהרבה שחקנים דרום-אמריקאים לא הושאל לקבוצה אחרת, ומהר מאוד הפך להיות שחקן הרכב ואחר כך דמות מפתח קבועה בריאל, על כל תהפוכותיה ומאמניה בעשור האחרון.

מרסלו ויירה דה סילבה ג'וניור גדל בפאבלה בריו דה ז'אנירו בעוני מחפיר. הוא שיחק בעיקר קטרגל - גם כיום ניתן להבחין שהוא גדל ברחוב ובמגרשי קטרגל - עד שבגיל 13 שמו אליו לב סקאוטים של פלומיננשה, והוא החל לשחק בילדים שלה. למרסלו לא היה את הסכום הפעוט שהיה צריך לשלם בשביל להיות חבר מועדון, והוא כמעט עזב את "פלו" - אך סבא שלו, פדרו, דאג לשלם את מה שצריך כדי שנכדו ימשיך לשחק. בהמשך כבר ויתרו במועדון על הכסף, כי הבינו שגדל להם יהלום מתחת לידיים. "אבל אם לא סבא שלי לא הייתי מגיע לפלומיננשה ולא הייתי הופך לשחקן כדורגל מקצועני", סיפר בראיון בספרד.

הוא הגיע לבוגרים של פלומיננשה בגיל 17. במקביל, כיכב בנבחרת הנערים של ברזיל שהגיעה לגמר מונדיאל הנערים בפרו ב-2005 (נבחרת שכללה גם את אנדרסון ורנטאו אוגוסטו) ונרשם בפנקסים של לא מעט קבוצות גדולות באירופה. בברזיל החלו לכנות אותו "רוברטו קרלוס החדש". בחלון ההעברות החורפי של ינואר 2007 התחזקה ריאל בשלושה דרום אמריקאים צעירים שנחשבו לכשרונות גדולים: פרננדו גאגו בן ה-20 וחצי נקנה מבוקה ב-20 מליון יורו, גונסאלו היגואין בן ה-19 הובא מריבר ב-13 מיליון, ומרסלו בן ה-18 וחצי נקנה מפלומיננשה ב-6.5 מיליון יורו. רמון קלדרון נשיא ריאל דאז טען שלא פחות משני הארגנטינאים המאוד מדוברים, מרסלו הוא "רכש חשוב ומשמעותי שחצי אירופה רצתה". כמה שהוא צדק.

ההשוואות לרוברטו קרלוס שהחלו כשהיה נער התעצמו כשהגיע למלא את מקומו של האגדה. חצי עונה הם שיחקו יחד ורוברטו קרלוס חנך אותו לפני שעבר באותו קיץ לבשיקאטש, מפנה עבור מרסלו נעליים מהגדולות שידע העולם אצל מגן שמאלי כלשהו. למרסלו יש את המהירות של רוברטו קרלוס, את ראיית המשחק, את הקצב והכושר הגופני. הבעיטות שלו חזקות, אולי לא כמו הפצצות של מספר 3, אבל מנגד הוא טכני ברמה שלא רואים ממגן - אפילו אם הוא ברזילאי. רוברטו קרלוס עצמו הכתיר אותו ליורש שלו ואף טען שהוא טוב ממנו, "כי יש לו טכניקה הרבה יותר טובה מאשר לי". גם פאולו מלדיני, עוד מגן שמאלי אגדי, טען לא פעם כי מרסלו הוא המגן השמאלי הטוב ביותר של דורנו. "היום יש מגינים שמאליים שתוקפים לא פעם אבל לא מגינים, ומנגד יש מגינים שלא עוזרים לקבוצה בחלק ההתקפי ולא עולים למעלה. יש רק אחד שעושה את זה מצוין גם פה וגם פה: מרסלו", אמר מלדיני. נגד באיירן ראו זאת היטב - מרסלו תורם להתקפה ולהגנה, נמצא בכל מקום וגם אהוב מאוד על נאמני הברנבאו.

יחסית לעובדה שערך בכורה בנבחרת בגיל 18, באוגוסט 2006, ולכך שהוא עשור בטופ העולמי, יש למרסלו מעט הופעות בנבחרת ברזיל - 47. אחת הסיבות היא שדונגה, שש שנים מאמן הסלסאו בשתי קדנציות בתקופה הזאת, לא מת על מרסלו. הוא לא מספיק ממושמע לטעמו, והוא לא אוהב "ליצנים". לכן, בין השאר, הוא לא לקח את מרסלו אפילו לסגל של מונדיאל 2010 בדרא"פ. מישל באסטוס היה אז מגן שמאלי, בחירה סבירה לתקופה, אך ג'ילברטו, אז שחקן ויטוריה בן 34, הועדף על מרסלו כמחליף. אצל לואיש פליפה סקולארי ומאנו מנזש, לעומת זאת, הוא כבר היה באנקר בהרכב הנבחרת. אצל המאמן הנוכחי, טיטי, פליפה לואיז הוא המגן השמאלי הפותח.

מרסלו אולי נחשב בדחן, ליצן, אחד שמשתעשע עם החבר'ה (פפה וכריסטיאנו רונאלדו, גם בגלל השפה, הם חבריו הטובים בריאל), אבל מנגד הוא נחשב איש משפחה למופת ורומנטיקן ללא תקנה. את אשתו, השחקנית והדוגמנית קלאריס אלבס, פגש כשהיו נערים, בגיל 20 כבר התחתנו, יש להם שני ילדים וסימן הלב שהוא עושה לאחר כל שער אותו הוא מבקיע מיועד לה. "מרסלו הוא אחד שפתאום יכול להביא זר פרחים ענק בלי שום סיבה נראית לעין", היא סיפרה פעם.

כמו ללא מעט כדורגלנים היום, למרסלו כמה וכמה קעקועים. ביניהם מספר 12, מספר החולצה שלו שהוא מחשיב למספר מזל בגלל שנולד ב-12 במאי (1988), וגם "סן פדרו", לזכר סבא פדרו שהלך לעולמו במהלך המונדיאל בברזיל, יומיים לפני משחק חצי הגמר נגד גרמניה. המיינרזאו קרה בגלל הרבה סיבות, ההיעדרות של תיאגו סילבה המושעה וכמובן של ניימאר הפצוע היו העיקריות אולי, אבל יש כאלו שטוענים שאחת מהן היא העובדה שמרסלו לא תיפקד, בגלל האבל על מות הדמות הכי משמעותית של ילדותו.

בזכות סבא פדרו הוא הגיע לפלומיננשה והפך לשחקן כדורגל, אבל מרסלו אוהד בוטאפוגו מגיל אפס והביע רצון, בראיון שנתן לפני כמה ימים בברזיל, לסיים את הקריירה בקבוצה. "אני מאוד אשמח לשחק שם יום אחד. זו קבוצתי האהודה, יהיה נחמד לגמור את הקריירה בבוטאפוגו". הוא עדיין רחוק מאוד מפרישה - החוזה שלו בריאל עד 2020, ובהיותו עוד לא בן 29 נראה שייקח זמן לא מועט עד שדבר כזה יקרה. אבל בוטאפוגו עטה על הראיון כמוצאת שלל רב. "נשמח, אתה תמיד מוזמן להגיע אלינו", צייצה הקבוצה בחשבון הטוויטר הרשמי של המועדון כשהיא מעלה תמונה של חולצת המועדון מספר 6 (מספרו בנבחרת), עם שמו של מרסלו עליה.

אבל למספר 12 של ריאל יש רצון להישאר בברנבאו עוד לא מעט שנים ולזכות בעוד לא מעט תארים. "אף אחד לא פייבוריט נגדנו בשום מפעל, אנחנו רוצים את ליגת האלופות שוב, אנחנו רוצים לזכות בליגה", אמר מי שרק הולך ומשתבח עם השנים. לא לחינם הוא נבחר בעונה שעברה לראשונה ל-11 של ליגת האלופות, לראשונה ל-11 של הליגה הספרדית ובשנתיים האחרונות ל-11 של ארגון השחקנים (שלוש פעמים בסך הכל) בטקס הגאלה של פיפ"א. מרסלו הוא דמות מפתח בכדורגל העולמי כבר עשור, והוא כנראה יישאר כזה עוד שנים רבות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ