שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הדו"ח הסופי של ועדת זליכה: קצבת הנכות תגדל מדי שנה, נכים עובדים יתוגמלו

דו"ח הוועדה לבחינת קצבאות הנכות שהגיע לידי "הארץ" קורא לתקן עיוותים שמשפיעים על חיי עשרות אלפי נכים בישראל. עכשיו רק נותר להם לחכות ולראות אם נתניהו יסכים לקבלו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנת למען הגדלת קצבת הנכות ליד כיכר רבין בתל אביב, במארס
הפגנת למען הגדלת קצבת הנכות ליד כיכר רבין בתל אביב, במארסצילום: תומר אפלבאום
לי ירון
לי ירון

הדו"ח הסופי של הוועדה להגדלת קצבאות הנכים בראשות פרופ' ירון זליכה, שהגיע לידי "הארץ" ושעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, מבקש לא רק להעלות את קצבאות הנכים אלא גם לתקן שורה של ליקויים היסטוריים, חלקם בני עשרות שנים, במנגנון חלוקת הקצבאות.

לצד ההמלצה להגדיל את קצבת הנכות מ–2,342 ל–4,000 שקל בחודש, קובע הדו"ח מנגנון להגדלה קבועה של הקצבה, שכמעט ולא חל בה שינוי זה 15 שנה; לעידוד נכים להצטרף לשוק העבודה, לאחר שבמשך שנים כל שקל שהרוויחו פגע בסיוע שקיבלו מהמדינה; לצמצום אפליה בין גברים לנשים עם מוגבלות, שנאלצות להתמודד עם תנאי סף מחמירים יותר ואף להוכיח כי איבדו את יכולתן לנהל משק בית כדי לקבל קצבה; להכפלת הסיוע הזעום שמקבלים הנכים בשכר דירה; ולצמצום הפער בקצבה בין זו שמקבלים נכים קשישים לזו המגיעה לנכים בגיל העבודה.

מסקנות הוועדה, שהוקמה בשיתוף ארגון הנכים המוביל את מאבק הקהילה — "נכה, לא חצי בן אדם" — הוצגו באפריל לשר האוצר משה כחלון ולשר הרווחה חיים כץ, שאישרו אותן במלואן. בשבוע שעבר הן הוצגו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו. בניגוד לשריו, החליט נתניהו שלא לקבלן מיד, ומינה ועדה נוספת לבחינת הסוגיה.

מקורות המעורים בנושא אמרו ל"הארץ" כי הוועדה החדשה תבסס את מסקנותיה על המלצות ועדת זליכה. להערכתם, ההחלטה להקים את הוועדה נבעה משיקולים פוליטיים — "נראה שנתניהו רוצה לקחת את הקרדיט הסופי על המהלך, ולא הצליח לשאת את זה שכחלון יקבל קרדיט נוסף", אמר אחד מהם — ואנשיה לא ישנו את ההמלצות הקיימות באופן מהותי.

עיקרי ההמלצות לשיפור מצב הנכים בישראל
גובה הקצבה
כיום: מסתכמת ב-2,342 שקל, כמחצית משכר המינימום
ההמלצה: תגדל ל-4,000 שקל בשלוש פעימות החל מ-2018
העלאה קבועה 
כיום: הקצבה צמודה למדד המחירים לצרכן, ונשחקה לאורך השנים
ההמלצה: הקצבה תוצמד למדד בתוספת 1%, ותגדל מדי שנה
הורים נכים
כיום: הורה נכה מקבל סיוע נוסף רק אם יש לו שני ילדים נכים
ההמלצה: יקבל סיוע גם לילד אחד, הקצבה תגדל ב-50% ל-6,000 שקל
רווקים ובני זוג
כיום: נכה עם בן זוג מקבל סיוע, רווק שצריך להסתדר לבדו אינו מקבל
ההמלצה: הסיוע לנכה עם בן זוג יצומצם בחצי, ל-500 שקל בחודש
אפליית נשים
כיום: נשים שהפכו נכות לאחר שהפסיקו לעבוד מופלות לעומת גברים במצב דומה
ההמלצה: נשים לא יידרשו להוכיח שאיבדו את היכולת לנהל משק בית
יציאה לעבודה
כיום: הקצבה מקוצצת בכל הכנסה ואין תגמול לנכים שעובדים
ההמלצה: למי שירוויח עד שכר מינימום לא תקוצץ הקצבה, והוא אף יתוגמל
בעת זקנה
כיום: נכים קשישים לא מקבלים קצבת נכות 
ההמלצה: יקבלו תוספת של 600-150 שקל לקצבת הזקנה
מבחן חדש
כיום: בעלי נכות נפשית וקוגניטיבית מתקשים לקבל קצבה
ההמלצה: הקצבה תינתן לפי אובדן כושר עבודה ולא לפי מאפיינים רפואיים פיזיים
סיוע בהתניידות
כיום: ניתן רק לנכים היושבים בכיסא גלגלים
ההמלצה: יינתן לכל נכה שלא יכול להשתמש באופן עצמאי בתחבורה ציבורית
מימון מטפל
כיום: קצבת השירותים המיוחדים המרבית היא כ-4,400 שקל בחודש
ההמלצה: הקצבה תוצמד לשכר המינימום שמרוויחים המטפלים

אם ההמלצות אכן יתקבלו, משמעות הדבר שכל נכה יקבל מהמדינה כ–4,700 שקל בחודש: 4,000 כקצבת נכות, ויתר הסכום יוענק באופן עקיף על ידי הטבות שונות. זליכה, שהגיב בשבוע שעבר להחלטת ראש הממשלה, אמר שהוא מקווה כי ההמלצות יאומצו במהירה והפנה אצבע מאשימה כלפי נתניהו. "כראש ממשלה במשך תשע שנים וכשר אוצר במשך שנתיים וחצי, הוא נושא באופן אישי באחריות לכך שב–15 השנים האחרונות נשחקו הקצבאות בהשוואה לרמת החיים במשק". בסביבת ראש הממשלה טענו כי נתניהו ביקש לערוך בדיקה נוספת של המלצות הוועדה בשל הסכום הגבוה שהוקצה לנושא, ובארגוני הנכים הבהירו שלא יסכימו לדחייה משמעותית נוספת בקבלת החלטה בעניינם.

יוצאים לעבוד

כ–230 אלף הנכים החיים בישראל זוכים כיום לקצבה נמוכה, העומדת על כמחצית משכר המינימום ולעתים לא מספיקה להם לצרכים בסיסיים כמו קניית אוכל ותרופות. הוועדה, שהמליצה להגדיל את הקצבה ל–4,000 שקלים בשלוש פעימות החל מ–2018, מבקשת שלא יהיה זה צעד חד־פעמי. לאחר 15 שנה בהן קצבת הנכות כמעט ולא גדלה, ממליץ זליכה לקבוע מנגנון חדש שיביא להעלאת הקצבה מדי שנה.

בשנות ה–70 הוצמדה קצבת הנכות לשכר הממוצע במשק. הדבר השתנה בתחילת שנות ה–2000, אז החליט שר האוצר דאז נתניהו להצמידן למדד המחירים לצרכן. בשל כך, קצבת הנכות — שעמדה ב–2003 על 2,161 שקל — עומדת היום על 2,342 שקל בלבד. כעת, ממליצה הוועדה, יש לקבוע שיטה חדשה של הצמדה למדד בתוספת אחוז אחד, שאמורה להבטיח העלאה קבועה של הקצבה של עשרות עד מאות שקלים בשנה.

"ב–15 השנים האחרונות הלכה ונשחקה קצבת הנכות ביחס לתנאים הכלכליים שבהם חייה יתר האוכלוסייה", כתב זליכה בדו"ח והוסיף: "גם לפני 15 שנים לא עמדה קצבה זו ברמה גבוהה בהשוואה למדינות המערב". בהמשך הוא הוסיף כי אף שהיה רוצה למלא את בקשת ארגוני הנכים — שדורשים כי קצבת הנכות תעלה לגובה שכר המינימום — אין ביכולתו של משרד האוצר לממן כעת את הצעד הזה, שעלותו מסתכמת במיליארדי שקלים.

הפגנה מחוץ למשרד האוצר, החודש
מימין: אלכס פרידמן, יו"ר "נכה, לא חצי בן אדם", בהפגנה מחוץ למשרד האוצר, החודשצילום: אוליבייה פיטוסי

צעד נוסף עליו ממליצה הוועדה בראשותו, עשוי להביא למהפך ביציאת נכים לשוק העבודה. כיום המדינה אינה מעודדת את האוכלוסייה הזו לעבוד, להיפך: היא מקצצת את הקצבה של נכה המשתכר יותר מ–2,750 שקל בחודש, ומבטלת אותה לחלוטין אם השכר מגיע לכ–7,000 שקל. בהתאם, שיעור התעסוקה של נכים בישראל הוא כ–21% בלבד, אל מול שיעור ממוצע של כ-34% בקרב מדינות ה-OECD. כמו כן, כ–70% מהנכים העובדים כיום בארץ מפסיקים את עבודתם בתוך פחות משנה.

את המצב הקיים ניתן לזקוף לחובתו של חוק לרון. מדובר בתיקון מ–2009 לחוק הביטוח הלאומי, שנועד לטפל בעיוות ארוך שנים ולעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה. עם זאת, החוק הגביל את הנכים בכך שקבע שמי מהם שייצא לעבוד — קצבתו תקוצץ בהתאמה. כעת, ממליץ זליכה לבטל כמעט באופן מוחלט את המנגנון המעוגן בחוק לרון. לפי הדו"ח, קצבתו של נכה שמשתכר עד גובה שכר המינימום לא תקוצץ, ומשכר המינימום ומעלה יוחל מנגנון קיזוז במדרגות כפי שקיים כיום. המלצה זו תשפר באופן מיידי את קצבתם של כ–19 אלף נכים — אשר נקנסו עד היום בחלק מקצבתם — ואלה יזכו לגידול בסך של 800 שקל בהכנסתם.

מנגד, הדו"ח קובע כי יש לבטל פטור ממס לנכים בעלי משכורות גבוהות. "לא ברור מדוע נכים המסוגלים לעבוד ואף להשתכר סכומים גבוהים ייהנו מפטור עצום ממס, בשעה שרבבות נכים חיים מתחת לקו העוני והמדינה אינו מוצאת מקורות כספיים לסייע בידם", נכתב בדו"ח. כך למעשה, הוא מסביר, בעשור וחצי האחרונים בהם הידרדר מצבם הכלכלי של מרבית הנכים במדינה, הפטור ממס לבעלי המשכורות הגבוהות עלה לקופה הציבורית 12 עד 15 מיליארד שקל.

בשל כך ממליץ זליכה כי הפטור הקבוע היום בחוק יצומצם, כך שמי שמשתכר יותר מ–20 אלף בחודש לא יזכה לפטור, לעומת מי שמרוויח יותר מ–40 אלף במצב החוקי כיום. צעד זה צפוי לחסוך לאוצר כ-275 עד 550 מיליון שקל בשנה, וזליכה ממליץ כי בעתיד הפטור ממס יבוטל לחלוטין, יחד עם ביטול מוחלט של חוק לרון.

לצד ביטול "הקנסות" לנכים עובדים, ממליצה הוועדה לקבוע תמריצים נוספים ליוצאים לשוק העבודה בדמות מס הכנסה שלילי. על פי המלצותיה, כל נכה שמשתכר 3,560 עד 6,680 שקל בחודש יקבל תוספת של 495 שקלים לקצבתו. כך, נכה שיעבוד בשכר מינימום יוכל לשמור על קצבתו ומשכורתו באופן מלא, וגם יקבל הטבה של מס הכנסה שלילי בגובה של כ-500 שקל, כך שיתקיים מכ–10,000 שקל בחודש.

שינוי מבחני הנכות

כיום אנשים הסובלים מנכות נפשית או קוגניטיבית מתקשים לקבל הכרה כנכים, מפני שהם לא עומדים במבחני הביטוח הלאומי. מנגנון ההכרה הנוכחי מבוסס על "ספר הליקויים" שנכתב ב–1956, וקובע אובדן כושר עבודה בעיקר בשל נכות פיזית. בדו"ח תואר המנגנון כמיושן, אשר אינו עומד בסטנדרט המודרני, ובשל כך ממליץ זליכה על מינוי ועדה ציבורית שתפעל עד ליוני 2018, ותקבע מבחן חדש לקביעת אחוזי הנכות שיתבסס על מאפיינים תפקודיים ולא רפואיים־פיזיים.

קבוצה נוספת שמתקשה לקבל קצבת נכות הן "עקרות הבית", הגדרה של הביטוח הלאומי לנשים שלא עבדו במשך שנתיים רצופות. קבוצה זו מהוות דוגמה לאפליה המעוגנת בחוק בין גברים נכים לנשים נכות. כך, למשל, נשים אלו צריכות להוכיח שהן אינן מסוגלות לבצע פעולות לניהול משק הבית, ולהוכיח נכות רפואית של 50% — בעוד שגברים במצב דומה לשלהם נדרשים להוכיח נכות רפואית של 40% בלבד. נשים אלה גם אינן זכאיות לסיוע עבור בן או בת זוג. כיום ישנן כ–17 אלף נשים שנכללות בקבוצה זו. "אני סבור כי דרישות אלה מהוות הדרה בלתי ראויה וממליץ לבטלן לאלתר", כתב זליכה בדו"ח.

אפליה נוספת המעוגנת בחוק נוגעת לפערים בין גובה הקצבה המוענקת לנכים רווקים לעומת נכים שיש להם בני זוג. כך, נכה עם בן זוג מקבל תוספת של 1,172 שקל לקצבתו, ונכה רווק אינו מקבל תוספת כלל. זליכה ממליץ לתקן את המצב הזה. "אינני רואה טעם כלכלי אמיתי המצדיק אפליה זו, ובפרט אם בן הזוג הוא גבר המסוגל להירתם לפרנסת הבית", הוא כותב. "למעשה, אני אף רואה טעמים להפוך את המצב, היינו כי מצוקתו של היחיד גדולה ממצוקת הזוג". למרות זאת, ובשל העובדה שהמצב הקיים נמשך כבר שנים רבות, ממליץ זליכה שלא להפסיק את הסיוע לנכים עם בני זוג לחלוטין, אלא לצמצמה בחצי, ל–500 שקל בחודש. המלצה זו נוגעת לכ–38 אלף זוגות.

עוד ממליץ זליכה כי אותה תוספת תגיע לנשים, אם הן בנות הזוג של הנכה או שהן מוגדרות נכות בעצמן. "לצערי, בשוק העבודה הישראלי קיימת הדרת נשים... הטעם היחיד שמצאתי להעמדת הסכום הנוסף לטובת הזוג על פני היחיד הוא הניסיון לתקן ולו במעט את ההדרה הזו".

השוואת תנאים

המדינה נוהגת להעניק סיוע משפטי בחינם לאזרחים במצב כלכלי קשה. הזכאות נקבעת על פי מבחן הכנסה ורכוש, כאשר קצבת הנכות אינה נחשבת הכנסה. עם זאת, דווקא קצבאות הניידות והשירותים המיוחדים הניתנות לנכים קשים נחשבות להכנסה, כך שהנכים הסובלים מהמגבלות החמורות ביותר אינם זכאים לסיוע בתחום זה מהמדינה. "העלות הצפויה כתוצאה מהשינוי שולית", מציין זליכה, וממליץ כי גם אוכלוסייה זו תזכה להטבה.

לצד זאת, על פי החוק כיום, נכים הרתוקים לכיסאות גלגלים זכאים לדיור ציבורי, ובשל כך לסיוע בשכר דירה בגובה של עד 3,900 שקל בחודש. לעומת זאת, נכים קשים אחרים, אשר אינם מרותקים לכיסא גלגלים, מתקשים להיכנס להגדרות הזכאות לדיור מסוג זה. רק 25 אלף נכים מהקבוצה השנייה הוכרו כזכאים לסיוע בשכר דירה — אך סיוע עבורם מגיע בשיאו ל–764 שקל ליחיד ול–1,035 שקל לזוג. "רמת סיוע נמוכה זו לא עודכנה כעשור, למעט עדכון קל לפני כחמש שנים", מפורט בדו"ח.

הסיוע הנמוך מביא לכך שכ–12 אלף נכים ויתרו עליו, ובחרו במקום זאת לשכור דירה בעצמם או להשתכן במסגרות טיפוליות מטעם המדינה. מדובר במצב משונה, שכן עלות הטיפול בנכים במוסדות — אלפי שקלים בחודש לאדם — גבוה בהרבה לעומת הסיוע בשכר דירה, והנטל נופל על קופת המדינה. כמו כן, מומחים קובעים שהמסגרות הטיפוליות לא מיטיבות עם נכים המעוניינים לקיים אורח חיים עצמאי. "במקום ליצור שתי אלטרנטיבות ריאליות — שכירת דירה או טיפול במסגרות — המדינה דוחפת את הנכים לעבר האלטרנטיבה היקרה והלא אופטימלית מבחינה בריאותית", נכתב בדו"ח. בשל כך, ממליץ זליכה להכפיל את הסיוע בשכר דירה לסך של 1,528 שקל בחודש ליחיד ו–2,070 שקל לזוג.

ליקוי נוסף בחוק נוגע לקצבת שירותים מיוחדים, המוענקת לנכים קשים עבור שכירת מטפל. על אף שאותם נכים צריכים לשלם למטפל שכר מינימום, הקצבה כיום נמוכה מסכום זה. הוועדה ממליצה להצמיד כעת את הקצבה לשכר המינימום באופן קבוע, וליישם זאת עוד ב–2017. בנוסף, קובע זליכה קובע כי קיים עיוות במבחני הזכאות לקצבת ניידות, הניתנת רק למי שמתנייד על כיסא כלכלים, ולא לקבוצות אחרות של נכים קשים כמו קטועי שתי ידיים. "אני ממליץ אפוא על מינוי ועדה בין משרדית, שתבחן נכויות אלה ותשווה את הקצאת הקצבאות על פי מבחן מודרני ומעודכן".

אחת הסוגיות המורכבות ביותר בהם דנה הוועדה — והנושא היחיד בו זליכה לא הצליח להגיע להסכמות עם אנשי האוצר — קשור לקצבאות לנכים קשישים. "אני מודה ומתוודה כי התייסרתי בסוגיה זו ארוכות. למען הגילוי הנאות, כל אנשי המקצוע עמם התייעצתי המליצו באופן חד־משמעי שלא לעדכן את ההשלמה לאור המשמעויות", כותב זליכה. "אני בהחלט מבין את עמדתם, מכיר בערכה ומוקיר אותה ומבלי להסתייג ממנה, אני מתקשה לחיות עמה בשלום".

החוק יוצר אפליה קשה בין נכים בגיל העבודה וקשישים, כשהאחרונים אינם זכאים לקצבת נכות. אם הפכת לנכה בצעירותך, בגיל זקנה תפסיק לקבל קצבת נכות. במקום זאת תקבל קצבת זקנה רגילה, עם השלמה פעוטה לגובה קצבת הנכות. לפי המלצתו של זליכה, על נכים קשישים לקבל מעתה בין 150 ל–600 שקל כתוספת לקצבת הזקנה.

נושא נוסף בו עוסק הדו"ח קשור לנכים הנתקלים בקשיים לא סבירים ברכישת ביטוח חיים — תנאי הכרחי לקבלת משכנתא. למעשה, חברות הביטוח לא מוכרות ביטוחי חיים לנכים קשים ולו בפרמיה גבוהה. כתוצאה מכך לא מתאפשרת לרבים מהם לקיחת משכנתא, ונמנעת מהם הזכות הבסיסית לקניית דירה. "תופעה זו מוזרה לכאורה", כותב זליכה, "שהרי סביר כי חברות הביטוח, ככאלה המבקשות להשיא רווחים, יהיו מעוניינות למכור פוליסות דווקא לאנשים בעלי סיכון גבוה". בשל כך, הוא ממליץ כי החשב הכללי יערוך מכרז בין חברות ביטוח, שבמסגרתו יקצה מיליארד שקל של ערבות מדינה לטובת ביטוח חיים לצורכי משכנתא, אשר תישא 70% מהסיכון של כל פרמיה, על מנת לעודד את החברות לאפשר ביטוח זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ