שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

באשרם של לינוי, לאף אחד אין זמן לרגיעה

הילדה ההיפראקטיבית עם הסטנדרטים המחמירים, החריצות והכישרון הפכה למתעמלת אמנותית שמתקרבת לצמרת. השבוע היא זכתה בשתי מדליות ארד באליפות אירופה והעתיד עוד לפניה

אורי טלשיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אשרם באליפות אירופה
אשרם באליפות אירופהצילום: ATTILA KISBENEDEK/אי־אף־פ
אורי טלשיר

קצת אחרי שלינוי אשרם החלה את דרכה בהתעמלות אמנותית, אביה אורן פגש את איילת זוסמן, המאמנת והכוריאוגרפית שלה בהפועל ראשון לציון. "חברי לה את התרגילים הכי קשים שאת יכולה ואתגרי אותה, היא תעמוד בזה", ביקש אשרם מזוסמן. "האב רצה, וגם ראיתי ילדה נחושה ורצינית שעבדה יותר מכל אחת אחרת, אז באמת חיברתי תרגילים קשים", היא נזכרת.

הסטנדרטים המחמירים, החריצות והכישרון הובילו את אשרם גם בהמשך המסע אל השלמות. אשתקד זכתה להשתתף באליפות אירופה בחולון רק בזכות פציעתה של נטע ריבקין, אך השבוע בבודפשט - לאחר פרישת נטע ריבקין - כבר עלתה למזרן כמתעמלת הישראלית הבכירה.

התרגיל שאיתו זכתה אשרם במדליית הארד

אשרם עלתה לכל ארבעת הגמרים הבודדים, ובשניים מהם סיימה שלישית. בגיל 18 הפכה למתעמלת הראשונה מישראל שזוכה ביותר ממדליה אירופית אחת. היא לא רק נצמדה לריבקין מבחינת הישגי שיא, אלא מיצבה עצמה כספורטאית בולטת שמשגרת איתות לקראת טוקיו 2020.

"מצד אחד זה בא לי קצת בהפתעה, ומצד שני השקעתי את כל כולי וזה רק מוכיח לי שאם אני עובדת קשה, אפשר להשיג את זה", מספרת אשרם, "הציפייה הראשונה שלי באליפות היתה לעלות לגמרים. לא באמת חשבתי על המיקום, והמדליות הן רק בונוס. המדליה הראשונה הגיעה בגמר החישוק וזו היתה התרגשות מטורפת. אני מרגישה שהמתעמלות האחרות מסתכלות עליי בתור אחת שקצת מאיימת עליהן בציונים ובמיקום. בשנה שעברה הן אמרו 'הנה עוד אחת שרק עכשיו נכנסה', ועכשיו אני כבר רואה שהגעתי להיות בין הבנות הטובות. זה מדרבן אותי להמשיך ולהגיע לרמה הכי גבוהה".

כשבתם היתה בת שבע, אורן וחדווה אשרם ראו שהיא חסרת מנוחה. האם, מתעמלת קרקע בעברה, זכרה שיש חוג דומה ליד הבית ולקחה את לינוי כדי שתתנסה. "הייתי ילדה היפראקטיבית והגעתי לחוג התעמלות אמנותית קטן. המאמנת ראתה שאני מצליחה לבצע כל מה שהיא נותנת לי. היא אמרה שאני טובה מכדי להיות בסתם חוג ושלחה אותי להפועל ראשון לציון, עם מאמנות מנוסות יותר".

אשרם הגיעה למועדון מבלי שהכירה יותר מדי את הענף התחרותי, אך התבוננה במתעמלות הבוגרות והחלה לצפות בתחרויות בינלאומיות. חשק עז להצליח הציף אותה, ובגיל 13 החלה לטוס לתחרויות בעצמה. באוגוסט 2014 סיימה חמישית באולימפיאדת הנוער בננג'ין.

לינוי אשרם בתרגיל החישוק בשלב המוקדמות
לינוי אשרם בתרגיל החישוק בשלב המוקדמותצילום: ATTILA KISBENEDEK/אי־אף־פ

"אחרי שסיימה את הפרק בנבחרת הג'וניור ראינו שיש פוטנציאל, אבל לא ממש ידענו כמה", נזכרת זוסמן, "שיחק לה קלף חזק כשאולימפיאדת הנוער נפלה על השנתון שלה וכך היא נכנסה לתודעה של השופטות בעולם. אחרי הג'וניור היא ממש פרצה — התרגילים עלו שלב, הגמישות שלה עלתה רמה, כף הרגל יפה יותר והתנועות חדות יותר. היא נהייתה מתעמלת תחרותית לכל דבר".

"אם אני לא זמינה, אני באימון" — זהו הסטטוס שמופיע לאשרם בווטסאפ. ואכן, חייה שונים מאוד מאלו של נערות בגילה. "ילדים אחרים בבית הספר מסתובבים, לומדים ומטיילים, ואני באולם מהבוקר עד הערב", היא מתארת, "באה הביתה רק לישון".

מעבר לכך שהיא מתהדרת באחד משמות המשפחה המעניינים בסבב העולמי, גם מבחינה ישראלית אשרם שונה מאוד בנוף ההתעמלות האמנותית, המשופע בספורטאיות שמקור משפחתן בברית המועצות. "אני מביאה משהו חדש", היא אומרת, "יש כאן לא רק בנות ממוצא רוסי אלא גם מישהי ישראלית צברית, שבאמת מצליחה להגיע לרמה הגבוהה".

זוסמן, שהיתה הכוריאוגרפית של ריבקין ושל נבחרת ההתעמלות המצליחה שהגיע לגמר במשחקי ריו, מחברת לאשרם את התרגילים וגם מאמנת אותה בצוותא עם ילנה קופילנקו. "ההיסטוריה היא שלינוי חצי תימנייה וחצי יוונייה, אין לה שום מקור רוסי והיא הישראלית האסלית היחידה שעושה את זה", מחייכת זוסמן, "רק בזכות הנחישות היא מצליחה להיות שם וזו הגאווה הכי גדולה, כי גם אני מהצבריות היחידות בין המאמנות. היא ילדה מאוד לא פשוטה ומאוד עקשנית, לעבוד איתה זה אומר משמעת אחרת ואופי שונה. זה מאתגר יותר, אבל בסדר, גם אני עקשנית. נכון שלרוב המאמנות יהיה הרבה יותר קל לעבוד עם מתעמלות ממוצא רוסי, אבל לי קל יותר עם לינוי כי הייתי בדיוק כמוה כשהתעמלתי. היא מזכירה לי את עצמי, ואז אני נכנסת לראש שלי כילדה ויודעת יותר איך להתמודד איתה".

"יש לה שואו, היא מביאה לתחרות משהו שאין באף מתעמלת אחרת", ממשיכה זוסמן, "יש כאלה מעולות שנולדו לזה, והיא עובדת קשה ושוברת את הגוף בשביל ההתעמלות. מיד כשעלתה לבוגרות אמרו שהיא שונה, מהירה ומעניינת. אני מנסה למצוא כל הזמן את מה שמייחד אותה, אחרת היא תהיה אותו שטאנץ וזה לא מעניין. היא מאוד חזקה, עולה למזרן בטוחה בעצמה ונותנת תחושה של 'אני פה, בואו תראו אותי על המשטח'. לפני שהיא יוצאת לתרגיל, אני כל הזמן אומרת לה את זה — 'תזכרי שאת לינוי אשרם'. אני מסתכלת עליה ולא משחררת אותה עד שאני רואה את הנחישות בעיניים".

יש ללינוי סיכוי להדביק גם את הרמה של המתעמלות שמייצגות את רוסיה?

"היא יכולה להגיע גבוה יותר וזה תמיד אפשרי, אבל הרוסיות בליגה אחרת וקשה מאוד להתמודד איתן. מתוך מיליוני בנות, המאמנות בוחרות שם את הבודדות שהן גם מוכשרות וגם יהיה קל לאמן אותן. אצלן זה כמו בנק הזרע, אתה בוחר מה אתה רוצה ואיתו אתה עובד, אי אפשר להתמודד מול זה גם מבחינת תנאי האימון האופטימליים שלהן. לא סתם לינוי פחות חזקה בתרגיל הסרט, כי אנחנו כמעט לא עובדות עליו באולם עם התקרה הנמוכה בראשון לציון".

לאור הישגיה בבודפשט, אשרם הבטיחה את מקומה באליפות העולם בספטמבר ונדמה שפרק האנונימיות בקריירה שלה הסתיים. הציבור כבר מכיר אותה, והתקשורת תדאג להזכיר לה שוב ושוב את משחקי טוקיו 2020. "יש ממני יותר ציפיות עכשיו וזו הרגשה שונה מאוד", מאשרת אשרם, אך לא חוששת מהתפנית. "מתחרות לתחרות האולימפיאדה פשוט נראית יותר קרובה ויותר מציאותית, אני מרגישה שאני באמת יכולה להגיע לשם. למדתי שאני תחרותית מאוד, שיש לי כוח רצון גדול ושאם אני רוצה משהו, אני באמת יכולה להשיג אותו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ