החיים במאדים פחות קלים ממה שנהוג לחשוב - מדע - הארץ

החיים במאדים פחות קלים ממה שנהוג לחשוב

מדענים גילו שהפלנטה האדומה מכילה קוקטייל רעיל של כימיקלים שאינו מאפשר חיים על פני כוכב הלכת, אלא רק בעומקו. התקוות לאות חיים משם נראות עכשיו כמעט חסרות סיכוי

איאן סאמפל, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאדים. יש צורך לחפור לעומק כדי לאתר חיים בכוכב הלכת
איאן סאמפל, גרדיאן

הסיכוי שלכדור הארץ יגיע אות חיים ממאדים ירד במידה ניכרת, לאחר שהתברר כי פניה של הפלנטה האדומה מכילים קוקטייל רעיל של כימיקלים, שיכול להמית יצורים חיים. מדענים ערכו ניסויים בתרכובות שהתגלו על פני מאדים וגילו כי האור האולטרה־סגול השוטף את הכוכב הופך אותן לקוטל בקטריות רב עוצמה. תהליך זה, מצאו המדענים, מחטא את השכבות העליונות של הנוף המאובק של כוכב הלכת.

לתגלית זו יש השלכות נרחבות על עתיד החיפוש אחר חיים בכוכב הלכת הרביעי מהשמש, מאחר שמשלחות עתידיות יצטרכו לחפור עמוק בקרקע שלו כדי למצוא יצורים שחיים בו כעת או חיו בו בעבר. על רקע גילוי זה ייתכן כי הסביבה הידידותית ביותר לקיום חיים במאדים נמצאת שניים או שלושה מטרים מתחת לפני השטח, בשכבה שבה האדמה והאורגניזמים שייתכן כי מצויים בה מוגנים מפני הקרינה העזה. "במעמקים אלה במאדים ייתכן שיכולים לשרוד יצורים", אמרה ג'ניפר וודסוורת, אסטרוביולוגית באוניברסיטת אדינבורו.

המניע למחקר של וודסוורת היה גילוי מחמצנים רבי עוצמה המכונים פרכלורטים (Perchlorates) באדמת מאדים לפני כמה שנים. סימנים ראשונים לקיום פרכלורטים על פני הקרקע במאדים הופיעו לראשונה בניסויים שבוצעו על ידי חללית "וייקינג" של סוכנות החלל של ארה"ב (NASA) לפני 40 שנה, אך קיומם הפך וודאי רק לאחרונה על ידי הגשושית פיניקס ורכב החלל קיוריוסיטי. בשנת 2015 גילתה גשושית נוספת של NASA סימנים לפרכלורטים במה שנראה כפסים לחים שירדו בנקיקים ובדפנות מכתשים במאדים.

מדענים רבים חושדים כי פרכלורטים יהיו רעילים לחיידקים במאדים, אך בתיאוריה לפחות, ייתכן כי חיידקים מחוץ לכדור הארץ ימצאו דרך להשתמש בכימיקלים כמקור אנרגיה. אם חיים יכולים להתפתח באזור עשיר בפרכלורטים, ייתכן שחייזרים משגשגים במקומות הלחים במאדים.

וודסוורת, שעבדה עם האסטרוביולוג מאדינבורו צ'רלס קוקרל, בדקה מה קרה לבקטרייה הנפוצה Bacillus subtilis כשהיא הופגזה בקרניים אולטרה־סגולות הדומות לאלה הקיימות במאדים. וודסוורת גילתה שהחיידקים חוסלו במהירות כפולה כשפרכלורט היה מעורב בניסוי. לפרכלורטים אחרים שהתגלו במאדים היתה השפעה דומה על חיידקים. לאחר מכן ערכו המדענים סבב נוסף של ניסויים בהשפעות הרעילות של חומצות ברזל ומי חמצן. תוצאות ניסויים אלה היו קשות עוד יותר לתושבי מאדים מיקרוסקופיים: כשהבקטריות הופגזו בקרניים אולטרה־סגולות בנוכחות פרכלורטים, תחמוצת ברזל ומי חמצן, החיידקים נקטלו במהירות הגדולה פי 11 מאשר בהפצצה בפרכלורטים לבדם. החוקרים כתבו בכעת העת Scientific Reports כי התנאים הקשים במאדים נגרמים "על ידי קוקטייל רעיל של חומרים מחמצנים, תחמוצת ברזל, פרכלורטים וקרינה אולטרה־סגולות".

מממצאים אלה ניתן להסיק כי הקווים הלחים שנראים מהחלל על פני השטח של מאדים אינם מקומות אידיאליים למציאת חיידקים חוצניים. כתמי מי המלח הם כנראה ריכוזי פרכלורטים, הגורמים לכך שקווים אלו כנראה עוד יותר רעילים מסביבתם. "אני לא יודעת מה היה בעבר", אמרה וודסוורת. "בכל הנוגע להווה, אי אפשר לשלול הימצאות יצורים חיים במאדים, אך קרוב לוודאי שנצטרך לחפש אותם מתחת לאדמה, היכן שהם לא נפגעים מהקרינה הקשה על פני השטח".

סוכנות החלל האירופית מתכננת לשגר בשנת 2020 את רכב החלל אקסומארס (ExoMars) למאדים בחיפוש אחר חיים בכוכב הלכת. חללית זו תהיה מצוידת במחפר שיוכל להגיע לעומק 2 מטרים כדי להוציא דוגמיות אדמה, שבהן ייתכן כי יהיו יצורי מאדים מיקרוסקופיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ