אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יודעת לשחק אותה: שרה פון שוורצה מג'נגלת בין תיאטרון להרצאות

השחקנית שהיא גם מרצה מבוקשת, מככבת בימים אלה בשלוש הצגות שונות, מרצה ומלמדת מרצים אחרים ומוצאת גם זמן להגיב לגולשים שמכנים אותה "פרויליין שוורצה" (ולא בקטע מנומס)

תגובות
שרה פון שוורצה וערן שראל ב"קרום"
ז'ראר אלון

שרה פון שוורצה היא רוח סערה. מדברת בשצף על כוח התיאטרון, כועסת על ההתלהמות של אנשים בפייסבוק, ותיוגים, סטריאוטיפים וקטלוגים בכלל מוציאים אותה מן הכלים. ולפעמים היא גם רוח קלילה, אולי אפילו מהוססת כשהיא שואלת בסוף משפט "זאת תשובה טובה?". במילים אחרות, היא משתנה, כמו כולנו. אבל הפער שמורגש בין הדמויות השונות כל כך שהיא מגלמת, מתעורר לפעמים גם בחיים. "קשה מאוד לקטלג אותי", היא אומרת, "הצלחתי לפרוץ כל זהות כלשהי על הבמה וגם בחיים. אני מצדי אישה, אמא ואמנית".

» קרום - לכל הפרטים
» רישיון לחיים - לכל הפרטים
» כבוד אבוד - לכל הפרטים

והאמנות של פון שוורצה מתפרסת בלא מעט שלוחות – היא במאית, מחזאית ואחת השחקניות הפורות בתיאטרון הישראלי. בימים אלה היא משחקת בקאמרי במחזה "קרום" של חנוך לוין ובמחזות "רישיון לחיים" ו"כבוד אבוד". במקביל היא החלה בחזרות להצגה נוספת בשם "אגדת דשא", והצגה שביימה בשם "להוציא את הילדה" רצה גם היא בתיאטרון. "זאת הצגה על הפחד של הורים מ'מה יקרה ביום שבו לא אוכל יותר לגדל את ילדיי", היא מסבירה. "כתב אותה בחור צעיר ומדהים בשם ניר שטראוס שאיבד את אמו בגיל 12. בסופו של דבר אי אפשר לנצח את הזמן, אבל האנשים שלומדים לאהוב עם כל הלב הם אלה שמצליחים להישאר במחשבות של האהובים עליהם". לצד העבודה בתיאטרון היא מעבירה הרצאה שעוסקת בשפת גוף, מלמדת בבית ספר למרצים ועד לאחרונה גם לימדה בבית הספר למשחק בית צבי, ממנו לקחה הפסקה קלה לאחרונה כדי לנשום אוויר. "אני נורא אוהבת את זה, אבל זאת לא פרנסה גדולה ויש לי שלוש בנות", היא מסבירה.

פון שוורצה (48) נולדה בגרמניה להורים נוצרים שהתגיירו. בימים אלה כאמור, היא משחקת בהצגה "רישיון לחיים" בה היא מגלמת פקידה גרמנית, שמדי שנה פוקדות את משרדה אמא ובת, כדי לקבל את כספי השילומים של האם, שהיא אישה צינית וחדת לשון. המפגש בין הפקידה הנוקשה לאם המשעשעת מהווה את הבסיס למחזה. "את האמא במחזה מגלמת מרים זוהר (שבעצמה שרדה את השואה – ד.ש), בשבילה הייתי מוכנה להיכנס שוב לנושא השואה", מספרת פון שוורצה.

מרים זוהר, אודיה קורן ושרה פון שוורצה ב"רישיון לחיים"
ז׳ראר אלון

כלומר זה אישיו מבחינתך? את לא ממהרת לגעת בנושא הזה?
"
בוודאי. הרי כל החיים פחות או יותר עסקתי בנושא הזה. מהרגע שהבנתי שאני באה מהצד הלא נכון של המפה. סבא שלי היה בוורמאכט. אמנם אחרי המלחמה המשפחה שלי הוגדרה כמשפחה שהייתה בצד הנכון של ההיסטוריה ולא שיתפה פעולה עם הנאצים, אבל בוא נגיד שזה לא שהם הלכו והצטרפו לפרטיזנים. אתה שואל את עצמך איך עם ומדינה עם ידע כה עצום מעולל כזה דבר לאדם אחר? איך הוא מצדיק את זה? אני יכולה לראות את הסיבות ואת הסכנה בחינוך הגרמני, בצייתנות, שהובילו לדבר הזה. מתוך המודעות הזאת אני מנסה להיות אדם אחר, מודע, שקול".

איך היה לגלם את דמותה של היידי רומל – הפקידה הגרמניה?
"זה מחזה שיש בו גרמנופוביה מסוימת (צוחקת), כל הבדיחות האלה על גרמנים ועל זה שהיידי היא מסודרת וצריכה טפסים כל הזמן. כלומר, ברור שלגרמנים יש מנטליות מסוימת, אבל עדיין לכולנו יש בחירה מי אנחנו רוצים להיות. אז הכתיבה קצת הרגיזה אותי בהתחלה, אבל אני חושבת שהצלחתי לפתור את זה עם עצמי. בתוך הדבר הזה הדמות הקלאסית הגרמניה נפתחת לאט לאט ואני שלמה עם התוצאה, בעיקר הודות לפרטנריות המדהימות שלי".

כיצד מתכוננים להצגה כזאת שהיא ברובה מבוססת דיאלוגים?
"כמו שעובדים על כל הצגה. גם אם הדמות בעיקר יושבת במהלך ההצגה, גם ישיבה היא עניין אקטיבי, גם שכיבה. אתה צריך לפתור את הסיטואציה ואת השהייה שלך על הבמה, וכשאתה מקבל טקסט זה כבר סוף התהליך. אתה קודם כל ניגש ויוצר את העולם שמאחורי המילה - את האדם, הכאבים שלו, הפחדים שלו, הבגדים שלו, המקום שלו ואז מגיע המקום של המילה הכתובה".

שרה פון שוורצה בכנס חירום של אנשי תרבות ב-2015
תומר אפלבאום

במקביל את משתתפת גם ב"קרום" על פי מחזה של חנוך לוין. איך הייתה העבודה?
"האמת שהבמאי אילן רונן הגיע עם קונספט שלא לגמרי הבנתי בהתחלה, אבל עם החזרות נשבנו והתאהבנו ואנחנו שלמים מאוד עם העבודה הזאת. הקהל צוחק וגם אנחנו נהנים. אני מגלמת את פליציה שהיא אישה נהנתנית שחיה חיי מותרות, אבל מתחת לפני השטח גה לה יש פחדים וגם היא חיה בפשרות ועם חלומות שלא הגשימה. לפעמים אנחנו רואים אנשים שכביכול חיים בהנאה מוחלטת, אבל גם להם יש סיפור ובסופו של דבר כולנו ברי חלוף, לא משנה כמה טוב תחיה".

עם הפייסבוק

אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון ובשנות ה-20 שלה הייתה נשואה פון שוורצה למעצב תפאורה בשם אבי שכווי (כיום אב בנותיה), שאביו שלום היה ניצול שואה. "למדתי ממנו ודרכו המון, הוא אהב את החיים", היא נזכרת. "בהתחלה לא היה לו קל לקבל אותי, אבל זה בדיוק העניין – האדם הזה עבר את השואה והיו לו את כל הסיבות לשנוא בלי לדפוק חשבון. אבל הוא קיבל אותי, קיבל את הבחירה של הילד של והצליח להתגבר על החלוקה הזאת שאנשים עדיין עושים של עדות וצבעים. פשוט מביך אותי שאנשים טובים ויקרים עדיין ממשיכים לקטלג אנשים לפי מוצא, עדה מין וכו'. חוויתי את זה על בשרי לאחרונה".

במה זכית?
"הגיבו לי בפייסבוק על העובדה שתמכתי במירה עוואד כשרצתה לבצע שיר של דארוויש בטקס פרסי אקו"ם. התראיינתי ולא דיברתי יותר מדי, אבל שאלתי 'למה עם הספר מפחד ממילה כתובה?'. התגובות לזה היו 'נו, למה ציפיתם מפרויליין פון שוורצה?', 'המרצחים האלה' וכו'. עם כולם אגב ניהלתי דיאלוג, חוץ מאחד שרק קילל אז פשוט חסמתי אותו". 

זאת אגב לא הפעם הראשונה בה פון שוורצה סופגת אש ברשתות החברתיות. לפני כשנה היא הייתה אחד מהשמות בקמפיין "שתולים בתרבות" של תנועת "אם תרצו" שניסתה 'לחשוף' אנשי תרבות שונים כשתולים של "הקרן החדשה" (הקמפיין הוסר כעבור מספר ימים מהרשת). אפשר להמר בזהירות ששמה של פון שוורצה שורבב לרשימה בין היתר הודות הפרסום לו זכתה, בעקבות ההצלחה של הסדרה "זגורי אימפריה", בה גילמה את דמותה של האם ויויאן.

עברו שנתיים מהעונה האחרונה של "זגורי אימפריה". את בקשר עם מאור זגורי בנוגע לעונה הבאה? 
"בהחלט. העונה לא יצאה כי המשטרה משכה עוד ועוד את החקירה על משה איבגי (שנחקר בחשד להטרדה מינית. נכון ליולי 2017, בפרקליטות שוקלים אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק – ד.ש). אני טוענת טענה אחת – למתלוננות יש את הזכויות למיצוי הדין וכך גם לנילון. לא יכול להיות שעוד אין אפילו כתב אישום והאדם כבר פסול וכל אחד שופט אותו באיזה דיון בפייסבוק. אני מאמינה בשיטה שעדיף לזכות אלף פושעים, ולא להרשיע אדם אחד חף מפשע. חייבים להחליט אם הוא אשם או לא אשם ולהימנע ממשפטי השדה האלה".

במעבר חד כדי לסיים באווירה חיובית – חתולים. הבנתי שזאת חיה שאת אוהבת מאוד?
"כן, בכלל אני אוהבת חיות. פעם היו לנו חמישה חתולים, אבל כרגע יש רק שניים – ז'אן ואלפרד. כשאני רואה חיה אני חייבת לאסוף אותה. ואז או שהיא נשארת איתי או שאני מוצאת לה בית".

» קרום - לכל הפרטים
» רישיון לחיים - לכל הפרטים
» כבוד אבוד - לכל הפרטים

כתבות שאולי פספסתם

*#