בלה גוטמן הוא הרבה יותר מאגדת הקללה - כדורגל בעולם - הארץ

בלה גוטמן הוא הרבה יותר מאגדת הקללה

אחרי שהיה שחקן בהכח וינה הגדולה של שנות העשרים, הפך בלה גוטמן לאחד המאמנים החשובים בתולדות הכדורגל. ביוגרפיה חדשה מנסה לשרטט את דמותו וחושפת פרטים חדשים על הדרך בה שרד את השואה ורשם את הקאמבק הגדול מכולם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בלה גוטמן
גוטמן ב-1962. היה מאמן תובעני, איש לא קל שדרש סמכות מלאה ומי שלא נקשר לאף מועדוןצילום: AP Photo / Brown
שאול אדר
לונדון

"הקאמבק הגדול מכולם", הביוגרפיה של השחקן והמאמן ההונגרי בלה גוטמן, שונה מכל ביוגרפיה אחרת. היא נפתחת בסיפור לינץ' ביהודי ההונגרי שנערך ב-1919 במסגרת הטרור הלבן - סדרת פוגרומים ביהודי הונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה - ומסמנת קו שנמשך לאורך כל הספר. "אם אנחנו רוצים להבין את בלה גוטמן", כותב המחבר דייויד בולצ'ובר, "אנחנו לא יכולים להתעלם מהשינויים העמוקים שחלו בסביבתו במהלך השנים המעצבות שלו".

"אני מאוד אוהב כדורגל והיסטוריה יהודית", אומר בולצ'ובר, עיתונאי וסופר יהודי לונדוני, יליד מנצ'סטר ובעל מינוי באולד טראפורד, "במהלך התחקיר ראיתי שמהלך חייו של גוטמן שיקף את ההיסטוריה היהודית במאה העשרים והחלטתי שזה יהיה הקו של הספר".

הביוגרפיה של גוטמן - שהיה שותף כשחקן להצלחת הכח וינה בשנות העשרים ולאחר מלחמת העולם השנייה הפיץ כמאמן בכיר את בשורת הכדורגל שהתפתחה בבתי הקפה של מרכז אירופה על ידי מאמנים יהודים - היא קינה על יהדות מרכז אירופה שחרבה בשואה. בולצ'ובר, בן 50, מתאר את הקריירה של גוטמן ואת עוצמת הספורט היהודי בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, שנים בהן מאמנים יהודים הובילו את בנפיקה, ריאל מדריד ובאיירן מינכן לאליפויות ראשונות ובלטו באיטליה למרות שנות דור של אנטישמיות.

בין השורות עובר הזעם והכאב שבו נכתב הספר, גם כשהוא מתאר את שנות הפריחה של גוטמן כמאמן מצליח באירופה ודרום אמריקה אחרי המלחמה. הביוגרפיה היא של גוטמן, אבל מסופרת דרך עיניו של כותב המעורב רגשית.

עטיפת הביוגרפיה של בלה גוטמן
עטיפת הביוגרפיה של גוטמן. קינה על יהדות מרכז אירופה שחרבה בשואה

בולצ'ובר הצליח בין היתר לפזר את העמימות בנוגע לחייו של גוטמן במהלך השואה שפקדה את יהדות הונגריה ב-1944. עד היום רווחה הסברה שהוא חי בשווייץ והכיר שם את אשתו, אבל בולצ'ובר גילה שהוא הוסתר בעלית גג מעופשת באויפשט על ידי הונגרי לא יהודי בשם פאל מולדובני, אחיה של מריאן, אשתו של גוטמן.

בנו של מולדובני סיפר בראיון שנערך ב-2015 שהגרמנים ערכו מספר חיפושים בבניין אבל התעצלו לעלות לעלית הגג. השמועות התרבו וגוטמן הסגיר את עצמו אחרי מספר חיפושים, ונשלח למחנות עבודה ליהודים בין יוני לאוקטובר 1944.

באוקטובר הפכו מחנות העבודה, שעד אז נחשבו בטוחים יחסית ליהודים, למחנות מוות. בעוד שבאושוויץ, אליה נשלחו יהודי הונגריה בהמוניהם, הם נרצחו עם הגיעם, במחנות העבודה המוות היה איטי יותר, מלווה במצעדים ובעבודת פרך. אלו היו השבועות האחרונים של הכיבוש הנאצי בהונגריה ולכל היה ברור שהצבא האדום מתקרב לבודפשט. למרות זאת הנאצים וכוחות צלב החץ – המשטר הפאשיסטי ההונגרי – לא חדלו מהשמדת היהודים.

בדצמבר 1944 נודע לגוטמן שהוא וחבריו למחנה צפויים להישלח למחנה ריכוז ולמוות כמעט ודאי. הוא הצליח לברוח ולהציל את חייו. הם היו חמישה גברים יהודים. שניים מהם, גוטמן וארנו ארבסטיין, הפכו אחרי המלחמה למאמנים מהחשובים בכדורגל האירופי. גוטמן עם בנפיקה וקבוצות אחרות וארבסטיין עם טורניו הגדולה, עד שנספה בתאונת המטוס בסופרגה ב-1949. ניתן רק לדמיין את היכולות והכישרון שאבד בקרב אלו שלא הצליחו להינצל.

בלה גוטמן
גוטמן במדי הכח וינה ב-1925. "אם אנחנו רוצים להבין אותו אנחנו לא יכולים להתעלם מהשינויים שחלו בסביבתו בשנים המעצבות שלו"

גוטמן שרד את החודשים עד לכיבוש בודפשט על ידי הצבא האדום בפברואר 1945, ככל הנראה שוב בעזרת מולדובני. אביו ואחותו נספו באושוויץ, כמו קרובים וחברים רבים אחרים. הוא מיעט להתייחס לנושא בראיונות, ובאוטוביוגרפיה שהתפרסמה באוסטריה ב-1964, כתב: "רבות נכתב על השנים ההרסניות והמאבק לחיים ולמוות. אין צורך להטריח את קוראיי בפרטים נוספים. אני סבלתי לא פחות ולא יותר ממיליוני אירופאים אחרים".

"גוטמן היה אדם אמביציוזי שרצה להתקדם באירופה שאחרי המלחמה", אומר בולצ'ובר, "הספר התפרסם בגרמנית ב-1964 ומי היו הקוראים שלו? גברים אוסטרים וגרמנים שאהבו כדורגל. מה הם עשו עשרים שנה קודם לכן? או שהם הרגו יהודים, או שהם ראו את הרג היהודים ולא עשו דבר או שהם תמכו בהרג. הם לא רצו תזכורת לכך. נוסף לכך, ישנו חוסר המאמץ הפתטי של עיתונאים לחקור את הנושא. ב"וורלד סוקר" היוקרתי נכתב על גוטמן ב-1961: 'בלה גוטמן חי בהונגריה בין השנים 1938 ו-1949, להוציא שנה אחת'. הם מתעלמים מהעובדה שהוא יהודי ושבאותה תקופה 600 אלף יהודים הונגרים נרצחו. הם לא טרחו לברר מה קרה לו באותן שנים כי הם היו נבוכים מהשואה והרגישו אשמה גם אם הם היו בריטים".

דייויד בולצ'ובר
בולצ'ובר. "במהלך התחקיר ראיתי שמהלך חייו של גוטמן שיקף את ההיסטוריה היהודית במאה העשרים"

ישנה רתיעה מהתעסקות ביהודים וישנה מגמה להפיכת השואה לבינלאומית ולא יהודית", מוסיף בולצ'ובר, "אני יכול לספר שהספר הזה ייצא לאור בפורטוגל. לעומת זאת, שלושה מוציאים לאור הונגרים פנו אליי וביקשו לראות את כתב היד. שלושתם, תוך זמן קצר, אמרו שהם לא יכולים להוציא אותו לאור מסיבות שונות ומשונות כמו המצב הכלכלי. הראתי את הטקסט לחבר הונגרי ואחרי קריאת עשרים עמודים הוא אמר: 'הספר הזה לא ייצא לאור לעולם בהונגריה'".

הספר גם מתאר את תקופתו של גוטמן בהכח וינה, הקבוצה היהודית שזכתה באליפות אוסטריה ב-1925, מהישגי השיא של הכדורגל היהודי במרכז אירופה, רגע לפני החורבן על רקע הרדיפות ההולכות ומתגברות. "אנשים חושבים שאלו היו שנים סבירות באוסטריה, אבל אנחנו מדברים בסך הכל על 13 שנה לפני שהיכו יהודים ברחובות ושרפו בתי כנסת", אומר בולצ'ובר, "דברים כאלו לא מתרחשים בין לילה. הם סבלו נוראות מאנטישמיות ושנאה".

איך אתה מסביר את הנוכחות היהודית הגדולה כל כך בכדורגל של מרכז אירופה באותן שנים?
"היהודים אהבו כדורגל וראו בכדורגל דרך להתקדם. היו יהודים רבים במרכז אירופה, בערים הגדולות, והכדורגל היה זקוק לשינוי. באותן שנים הגישה השלטת היתה סגנון המשחק הבריטי הקשוח והפיזי מאוד. היהודים, כאאוטסיידרים, יזמים ואינטלקטואלים, הביאו גישה אינטלקטואלית לכדורגל וקידמו אותו לשלב הבא".

איך קיבל גוטמן את ההפסד של נבחרת הפלא ההונגרית למערב גרמניה בגמר גביע העולם ב-1954?
"אני לא יודע איך הוא הרגיש, אבל יהודי הונגרי אמר לי שאם לא היו הורגים את היהודים הונגריה היתה זוכה בגביע העולם ב-1954. כמה כישרון יהודי הושמד באושוויץ ומחנות העבודה? הבסיס של ההצלחה ההונגרית בשנות החמישים היה יהודי, ואם היו בנבחרת עוד שני שחקנים יהודים מבריקים אולי זה היה מספיק כדי לנצח את מערב גרמניה".

מה היתה תרומתו לכדורגל הברזילאי?
הוא אימן את סאו פאולו בסוף שנות החמישים ועל פי העיתונאי ג'ונתן ווילסון הוא הביא את ה-4-4-2 לברזיל עם גישה ישירה יותר, במקום אין ספור המסירות של הברזילאים. על פי עוזרו ומי שלימים היה מאמן ברזיל, ויולה, זה הביא לדור שלם של נבחרות ברזיל מצליחות.

גוטמן היה בין המאמנים הכוכבים הראשונים, ז'וזה מוריניו של השנים שאחרי המלחמה. הוא היה מאמן תובעני, איש לא קל שדרש סמכות מלאה ומי שלא נקשר לאף מועדון. האיש המבריק, אך גם המכור להימורים, זכה כמאמן באליפות הונגריה, פורטוגל וליגת הפאוליסטה בברזיל והוביל את בנפיקה לשתי זכיות רצופות בגביע אירופה. זו היתה התקופה הארוכה ביותר שלו במועדון אחד – שלוש שנים  - והוא סיים אותה בטריקת דלת שעדיין מהדהדת בתולדות הכדורגל האירופי. גוטמן דרש העלת שכר אחרי זכייה רצופה באליפויות פורטוגל ואירופה, ההנהלה סירבה וגוטמן, מספרת האגדה, הבטיח שבנפיקה לא תזכה בתואר אירופי במאה השנים הקרובות.

שמונה גמרים אירופיים מאוחר יותר, וקללת גוטמן היא חלק מהפולקלור האירופי. בולצ'ובר לא שותף לשעשוע. "לא מצאתי עדויות היסטוריות לסיפור וגם יש בקללה הזו נימה אנטישמית", הוא אומר, "הוא מתואר כשטן עם כוחות רשע, היהודי שפועל מאחרי הקלעים ורודף בצע, זה לא מקרי. הקריירה של גוטמן היא הרבה יותר מאגדת הקללה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ