שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מוטלים בספק": את הסצינה שמסיימת את הסרט הזה אזכור למשך זמן רב

סרטו של אלירן אליה על נער במצוקה שעתידו חסום הוא סרט ביכורים מרשים ומבטיח. תחרות הקולנוע העלילתי הישראלי, שננעלה אתמול, החלה חלש, אך התפתחה בהדרגה לאירוע קולנועי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"מוטלים בספק"
"מוטלים בספק"צילום: שי גולדמן
אורי קליין
אורי קליין

תחרות הקולנוע העלילתי הישראלי בפסטיבל הקולנוע בירושלים שתוצאותיה יתפרסמו הערב (חמישי) ננעלה אתמול עם "מוטלים בספק", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אלירן אליה. יש קשר מסוים בין סרטו ל"פיגומים" שביים מתן יאיר המשתתף אף הוא בתחרות. שני הסרטים עוסקים בנוער במצוקה והגיבור של שניהם הוא נער בעל כישרון, שעתידו חסום בפניו משום נסיבות חייו והתסכול המניע אותו אל עבר גורלו הבלתי נמנע. כמו ב"פיגומים", מובילה את הסרט הופעתו האקספרסיבית המצוינת של שחקן צעיר, אדר חזאזי גרש. הסרט כולו נבנה סביב נוכחותו התוקפנית וחזותו הנוגעת ללב.

הגיבור הראשי הרשמי של הסרט הוא אסי (רן דנקר, טוב יותר מכפי שראיתי אותו עד כה), תסריטאי, במאי ומשורר מיוסר, שבגלל תאונת דרכים שהיה מעורב בה הוא עושה עבודות שירות כמנחה חוג לקולנוע, מחוץ לתל אביב, לצעירים שהיו מעורבים בפלילים (היות שבמאי הסרט הנחה בעצמו חוג כזה באור יהודה, ייתכן שזהו המקום, ששמו אינו מצוין). בחוג הוא פוגש חבורה של צעירים וצעירות תוקפניות, שהבולט בהם הוא עדן, הנתון במעצר בית ורק מורשה לבוא לחוג. מה שמתחיל כעימות בין עדן לאסי מתפתח לקשר בין הנער למנחה החוג שמבחין בייחודו ואכפת לו ממנו, אולי כי הוא מזדהה עמו ומזהה גם דמיון ביניהם.

על בסיס סיטואציה זו, שיכלה להיות סנטימנטלית ואף בנאלית, יצר אליה סרט המונע בידי אינטנסיביות עזת ביטוי, וגם עשייתו מלוטשת יותר מזו של "פיגומים" (בלי להפחית מערכו של סרטו של יאיר). דמותו של אסי אינה מפותחת בצורה מספקת, קשה להחליט אם זהו יוצר בעל כישרון או מי שבעצמו לכוד בחיים ללא מוצא, אך הקשר שלו עם עדן מכפר על כך. יפה ומדויק גם הקשר הלא רומנטי שמתפתח בין אסי הבודד לרוב עם אמו הנואשת של עדן. הרומן שאסי עצמו מנהל בתל אביב, שבה הוא גר בשכונה מוזנחת, מתואר ברמיזה בלבד, הנכונה לסרט.

טוב שהקולנוע הישראלי משרטט את דיוקנם של צעירים במצוקה חברתית וקיומית. "מוטלים בספק", כמו "פיגומים", עושה זאת בצורה רצינית והגונה. זהו סרט ביכורים מרשים ומבטיח, ששימש סוף טוב לתחרות שהחלה באופן חלש, אך התפתחה בהדרגה לאירוע קולנועי, שכלל כמה סרטים שהם תוספת ראויה לקולנוע הישראלי העכשווי. הסרט גדוש בסצינות טובות, שקשיחותן ועדינותן משרטטות היטב את דיוקנו של הנער שניצב במרכז העלילה. את הסצינה שמסיימת את הסרט, המבוימת בעוצמה רגשית אדירה, אזכור למשך זמן רב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ