טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה; ועד חברת החשמל מפסיק את העיצומים

הרכב שופטי בג"ץ קיבל את טענות המדינה נגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, ובאופן דרמטי הודיע כי יוציא צווים על תנאי נגד פסיקות בית הדין לעבודה ■ העובדים הודיעו על הפסקה חד צדדית של העיצומים כדי למנוע החלטה

תגובות
רמי שלוש

(עדכון אחרון: 17:31) לאחר היוועצות ממושכת, פירסמו שופטי בג"ץ נוסח מעודכן לפשרה – שבו הטמיעו את רוב הסתייגויות המדינה מהפשרה המקורית. לפי הפשרה שהציעו השופטים, ועד העובדים יפסיק את העיצומים בחברה – ובתמורה המדינה תימנע מ"שינויים מבניים מהותיים בחברת החשמל", ולא במשק החשמל.

במקביל, נקבע כי המדינה תנהל עם ועד העובדים היוועצות נוספת בנושא הרפורמה המוצעת עד ל-29 באוגוסט. לאחריה, המדינה תהיה סוברנית להחליט מה הרפורמה הנדרשת במשק החשמל, והמשא ומתן ינוהל משלב זה על השלכות הרפורמה בלבד - ולא על תוכנה.

השופט נועם סולברג
אתר בתי המשפט

בתגובה לפשרה, הודיעה באת כוח הוועד, עו"ד אורנה לין, כי הוועד מפסיק מיוזמתו את העיצומים בחברה באופן חד צדדי. 

מוקדם יותר, מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, הסביר להרכב השופטים כי בקשתם להקפיא לתקופה קצובה את חלוקת רישיונות החשמל במשק היתה הסיבה לפרוץ המחלוקת המשפטית בין הצדדים – היות שהמדינה סירבה להצעות כאלה שהעלה בית הדין לעבודה. "אם המדינה היתה מסכימה למחוות כאלה בעבר, לא היה היום די חשמל עבור המשק", אמר מרידור.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, השיב כי המטרה הכללית היא השגת פיתרון, וכי לא ייתכן שבתקופת משא ומתן תמשיך המדינה לחלק רישיונות פרטיים ולבצע מהלכים מהותיים במשק החשמל.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הגיב לדברים בזעם, והסביר לשופטים שבדיוק בנקודה זאת נעוצה המחלוקת בין הצדדים: "עומד פה יו"ר הסתדרות שמאיים בעיצומים אם המדינה תבצע מהלכים בתחום משק החשמל – שאינם נוגעים כלל בחברת החשמל ובעובדיה. אנחנו מוכנים להימנע מכל מהלך שנוגע בחברת החשמל ובעובדיה – אבל לא יכולים להסכים לכבילת ידי ריבון".

בשלב זה תהתה השופטת חיות אם המדינה תסכים להגבלת מהלכיה הקשורים בחברת החשמל - ולא למשק החשמל - ובמדינה השיבו בחיוב. בשלב זה הביעה עו"ד לין התנגדות וביקשה שלא להבחין בין חברת החשמל למשק החשמל - והשופטים יצאו שוב להתייעצות. 

בתום התדיינות ממושכת מחוץ לאולם בית המשפט, שבו נציגי המדינה ובפיהם סירוב להצעת הפשרה שהציעו השופטים. "קיימנו עם העובדים הליך היוועצות ממושך, מסרנו לידיהם את כל החומרים הנדרשים, ואנחנו מוכנים להיפגש לעוד שתיים-שלוש פגישות כדי להתקדם. אבל אנחנו לא יכולים להסכים לעצירה של מהלכים במשק החשמל", אמרה עו"ד מיכל לייסר מהפרקליטות.

"אנחנו ממילא לא עושים כרגע שינוי מבני בחברת החשמל, לא מקדמים את מתווה הרפורמה שהוצג לעובדים. אבל משק החשמל לא יכול להיכנס להקפאה. הקשר בין הדיונים עם העובדים לבין הקפאת חלוקת רישיונות לייצור פרטי הוא קשר מאוד בעייתי. אין זיקה בין זה לזה". 

השופטת חיות השיבה "אין שום קשר. תוציאו את המיטב מהדיון מבחינתכם. לא תוכלו לקבל את כל הסעד שביקשתם....אנחנו רוצים להחזיר את המשק לסדר, ולמנוע את הפגיעה בחברת החשמל. נורא בוער לכם לתת למישהו רישיון ב-100 הימים הבאים?".

השופטת חיות הזהירה את המדינה כי כל החלטה תיטיב עמם פחות מהצעת הפשרה - אך פרקליטות המדינה השיבה כי אינה יכולה להסכים לעצירת התחרות במשק.

באת כוח ועד העובדים, עו"ד לין, קיבלה את הצעת הפשרה של בג"ץ. בא כוח יצרני החשמל הפרטי, הזהיר מפני פגיעה בחמש תחנות כוח שעומדות בפני חיבור - ובוועד הסכים להחריגן.

שופטי בית המשפט העליון חזרו מהיוועצות במסגרת הדיון בעתירת המדינה ויצרני החשמל הפרטי נגד עיצומי עובדי המונופול ונגד ההיתר שהעניק לכך בית הדין הארצי לעבודה, ובאמתחתם הצעת פשרה דרמטית, שעיקרה הפסקת קידום התחרות במשק החשמל למשך 100 ימים - מול הפסקת העיצומים בידי ועד העובדים. 

במהלך תקופה זאת, כך הציעה השופטת חיות, יגיש ועד העובדים למדינה את השגותיו לגבי השלמת חובת ההיוועצות עם המדינה, ולאחר מכן ינוהלו בין הצדדים פגישות למשך 100 ימים. בתום התקופה תקבל המדינה החלטה מחודשת על הרפורמה - שתהיה סופית, ותשמש בסיס למשא ומתן שינוהל מנקודה זאת רק על תנאי ההעסקה של העובדים. 

הצדדים יצאו להיוועצות - והמדינה עשויה לסרב להצעה, שמשמעה פגיעה בחוק משק החשמל, וכן פגיעה קשה ביצרני החשמל הפרטי. 

שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, הטיח במהלך הדיון בבאת כוח ועד העובדים של חברת החשמל וההסתדרות, עו"ד ארנה לין: "אין לכם זכות למנוע תשלום מספקים. מכוח מה אתם עושים זאת?".

המשנה לנשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, היתה ברורה יותר: "הדיון העקרוני הוא האם זכות השביתה קיימת והאם השביתה סווגה כפוליטית – ואת זה בית הדין הארצי לעבודה לא עשה".

באי כוח המדינה וחברת החשמל ביקשו מבג"ץ לבחון את האפשרות להוציא צווי ביניים נגד השביתה, לנוכח ההשלכות החמורות על מצבה הפיננסי של החברה. הרכב השופטים ביקש מהנוכחים להמתין מספר דקות לקיומה של היוועצות.  

במהלך הדיון תהו הרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיאה, אסתר חיות, כיצד העניק בית הדין הארצי לעבודה את זכות השביתה לעובדים – ללא תשתית עובדתית על קיום חובת היוועצות עם המדינה, ומדוע הופעלה זכות השביתה אף שהמדינה קיימה לכאורה את חובותיה.

פרקליטות המדינה עתרה לבג"ץ נגד פסיקת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, לאחר שזה חייב במאי את המדינה לסגת מהרפורמה שגיבשה במשק החשמל – ועד אז העניק לעובדי המונופול הממשלתי לשבות ללא הגבלה.

בעתירה טענה המדינה כי פסיקה זו פוגעת בריבונותה, ומתעלמת מהחקיקה שמחייבת אותה בניהול משא ומתן על השלכות רפורמה – ולא על מתווה הרפורמה שקביעתו בסמכותה.

"האם יכול ארגון עובדים חזק ומשמעותי להגיד שאינו מסכים לרפורמה – ולהיתמך בבית דין לעבודה שמתעלם מכך שהמדינה נועצה בעובדים לפי חוק – ואז לאשר שביתה כשקיימת זהות בין עמדת הוועד לבין יעדי העיצומים?" תהתה באת כוח המדינה, עו"ד מיכל לייסר.

בא כוח יצרני החשמל הפרטית דליה, עו"ד אהרון מיכאלי, הוסיף: "לא יכול להיות שנהיה חשופים לסכסוכים של עובדי מונופול בוויכוח מול המעסיק שלו. אם ניתן את המפתח הזה לתחרות – מה שאנחנו אומרים הוא שחברת החשמל, באמצעות הוועד, הופכת להיות ריבון".

לדבריו, "אני מתחיל להבין שהריבון האמיתי שאיתו אני צריך להתייעץ לקראת הקמה של תחנת כוח זה כבר לא מדינת ישראל – אלא ועד חברת החשמל, שהוא יגיד לי האם כדאי לי לצאת לדרך, כי היא תהיה ארוכה והפסדית - ומי שקובע זה ועד עובדים?"

עו"ד לין הזכירה מנגד כי בית הדין לעבודה מנע מהעובדים לשבות במשך שנתיים וחצי של דיונים, וכי מחובתם של העובדים להתנגד לרפורמה שכרוכה בפיטורי אלפי עובדים. "בית הדין מנהל את הנושא הזה במשך שנים", אמרה לין. "והגענו עד הלום", השיבה בעוקצנות השופטת חיות.  

באת כוח ההסתדרות, עו"ד ורדי, הוסיפה כי שלילת זכות השביתה בגין רפורמה תייתר את מעמדם של ארגוני העובדים ותפגע בליבת משפט העבודה.

עו"ד לייסר טענה כי המדינה מילאה את חובת ההיוועצות בסדרת פגישות שקיימה עם ועד העובדים וההסתדרות – ומוכנה בכל רגע לנהל משא ומתן על תנאי העובדים. עוד ציינה כי אין באפשרות החברה לפטר עובדים שלא בהסכמתם.

"אנחנו עוד לא נוקטים עמדה בהקשר זה, אבל נניח שיש מקום לשיפור בהיבט של חובת ההיוועצות – האם יש לכם נכונות לשוב ולנהל משא ומתן, והפעם באופן מתועד ומסודר?" שאלה השופטת חיות את באת כוח המדינה.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות