אחרי שאיבדה את כל הונה בגלל ברני מיידוף, קרן התרבות מחפשת מיליארדר - תרבות - הארץ

אחרי שאיבדה את כל הונה בגלל ברני מיידוף, קרן התרבות מחפשת מיליארדר

קרן התרבות אמריקה ישראל, שמעניקה מלגות לאמנים ישראלים בתחילת דרכם, הפסידה מיליונים בתרמית מיידוף. למרות שהצליחה לקום מהקרשים, תורם בעל כיסים עמוקים עדיין חיוני להמשך פעילותה

חיים הנדוורקר
ניו יורק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ברני מיידוף
חיים הנדוורקר
ניו יורק

ברני מיידוף, שהונה אלפי משקיעים וגנב מהם 65 מיליארד דולר, אמנם נשלח ב–2009 לבלות את 150 השנים הבאות בבית הסוהר, אולם מעשיו ממשיכים להשפיע על רבים. בין קורבנותיו, שייתכן כי כלל לא יודעים שהם כאלה, נמצאים גם אמנים ישראלים צעירים שמתקשים לממן את לימודיהם. קרן התרבות אמריקה ישראל, הפועלת בארצות הברית ובישראל, העניקה במשך השנים מלגות לכ–18 אלף אמנים — ביניהם יצחק פרלמן, אוהד נהרין, דניאל ליבסקינד, מיכל רובנר, איתי טיראן, דייוויד ברוזה וריטה — אולם תרמית הפונזי של מיידוף רוקנה את קופתה כליל. 14 מיליון דולר נמחקו כלא היו.

הפגיעה בפעילות הקרן השפיעה במיוחד במתן המלגות לסטודנטים ישראלים בכלל ואלה היוצאים ללימודים בחו"ל בפרט. בשנים הראשונות אחרי התפוצצותה של הפרשה נתקעו סטודנטים ישראלים, גם בארצות הברית, ללא כספי המלגות שהובטחו להם. רבים אחרים שקיוו לקבל מימון נאלצו לגייסו ממקורות אחרים, או לוותר על חלומותיהם. גם היום, כעשור לאחר הפרשה, הקרן לא חזרה לקדמותה, על אף שהצליחה לגייס תרומות ממקורות שונים ולשוב לפעילות.

המצילה המרכזית היתה הקרן של משפחת אריסון, שהעניקה לקרן אמריקה ישראל 2.5 מיליון דולר במשך חמש שנים. גם חברת "טבע" העניקה תרומה גדולה בסך 133 אלף דולר, ומשפחת אלי הורביץ תורמת 190 אלף שקלים מדי שנה. ואולם, היקף מתן המלגות הניתן כיום נמוך ביותר מפי שניים מן הנהוג בעבר — מכ–1,000 מלגות בשנה ל–400 מלגות לאמנים נזקקים בתחומי המוזיקה, הריקוד, התיאטרון והעיצוב שניתנו ב–2016. מלגה ממוצעת מסתכמת ב–5,500–7,000 שקלים.

קרן אמריקה ישראל הוקמה ב–1939 על ידי הפילנתרופ אדוארד נורמן, כגוף גג לריכוז פעילות של גיוס כספים בארצות הברית עבור מוסדות בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה התמקדה הקרן בנושאי תרבות ואמנות. בשנות ה–60 נכנס הכנר הנודע אייזק שטרן לפעילות בארגון עם אשתו ורה, והשניים לקחו את המושכות. בעזרת מוניטין וקשרים, הם הצליחו לגייס את הכספים לפעילות שלהם בישראל. כל מאמציהם ירדו בגלל מיידוף לטמיון.

הרקדנית עמית חסון בערב גאלה של הקרן

"לא יכולנו לדעת"

אז מי אחראי למה שהתרחש בקרן התרבות ישראל אמריקה? דייוויד אומן, מנכ"ל הקרן היושב בניו יורק, אומר כי כספי הקרן הושקעו אצל מיידוף מתחילת שנות ה–90. היתה לדירקטוריון, הוא מסביר, ועדת השקעות שפיקחה על הכל ולא היה ארגון שהשקיע אצל מיידוף שהיה מסוגל להבין שהיתה כאן תרמית. לדבריו, הוא לא היה אחראי באופן אישי לאובדן הכסף, והגיע לארגון ב–2006 — שנתיים לפני פיצוץ הפרשה.

"ההשקעות עם מיידוף התחילו כאשר הייתי בן 13", הוא אומר. "כשהתחלתי לעבוד בקרן הכסף כבר היה אבוד. האנשים שהיו אחראים להשקעות בקרן שלו כבר לא אתנו. קיבלנו אחריות על דבר שלא עשינו".

למה לא גיוונו את ההשקעות?

"בדרך כלל ארגונים, כמו גם אנשים פרטיים, עובדים עם מנהל השקעות אחד, ובשבילנו זה היה מיידוף. נאמר לנו שבחשבון שלנו יש מניות בלו צ'יפ (מניות עם שווי שוק גבוה, המרכיבות את צמרת המדדים המובילים בארצות הברית; ח"ה). נראה היה שיש לנו תיק השקעות מגוון. לא יכולנו לדעת שזה שקר".

דיוויד הומן

בשנים שלאחר פרשת מיידוף, התמודדה הקרן עם שורת מחלוקות בארגון עצמו, בין מנהלים בכירים לחברים במועצת המנהלים. האשמות על תפקוד לקוי נשמעו מאחורי הקלעים. גם הקשר בין הארגון לבין מוסדות ישראליים היה מתוח. המעורבים בעניין מסרבים לדבר; הם חוששים כי חשיפת העימותים הפרסונליים יפגעו בארגון, שלדבריהם עושה עבודה חשובה בתמיכה באמנים ישראלים בראשית דרכם. עם זאת, גם מבקריו של אומן לא מאשימים אותו באחריות להשקעת הכסף בקרן של מיידוף.

טרם חשיפת התרמית, העסיקה הקרן חמישה עובדים בארצות הברית ושישה בישראל. אחרי התפוצצות הפרשה והתרוקנות הקופה פוטרו כל העובדים מלבד אומן ומנהל החשבונות. כיום יש לארגון שישה עובדים בישראל וארבעה בארצות הברית.

הבעיה העיקרית של קרן התרבות עתה היא העדרו של גורם מרכזי בעל השפעה שימשוך אליו תורמים; כיום אין לארגון מנהיגים בעלי מעמד כמו זה של אייזק וורה שטרן. הצורך בתורם מוביל — מיליארדר, למשל — נואש.

מעדיפים לעזור לבתי חולים

לפי שיטת המיליארדר, הנפוצה בארגונים בארצות הברית ובישראל, בעל ההון בראש המערכת מאמץ גוף מסוים שתורם מאות מיליוני דולרים, לפעמים אף מיליארדים. חבריו — מיליונרים ומיליארדרים גם הם, כמובן — רואים כי טוב ומצטרפים לחגיגה. לעתים קרובות הסיבות לכך הן לאו דווקא פילנתרופיות אלא חברותיות, מעין "אם תתרום למטרה שלי אתרום למטרה שלך". חלק מהמוטיבציה לתרום הוא ההזמנות למסיבות ואירועים חברתיים — אירועי הצדקה למיניהם הם חלק חשוב מחיי החברה של העשירים.

"בארצות הברית אתה יכול למצוא מיליארדרים שישמחו לתרום סמוכים גבוהים מאוד למוסדות תרבות", אומר אומן. "אבל באופן כללי, תורמים בארצות הברית לא נותנים כסף לתרבות בארץ. אולי משום שישראל נתפשת כיום בעיניהם כמדינה עשירה. הם ייתנו כסף לבתי חולים ול'תגלית' ולבניית בניינים בנגב, אבל לא לתרבות".

מה צופן העתיד? לשם כך אומן מביט אל העבר. "אייזק שטרן היה סלבריטי בסדר גודל עולמי. לא הצלחנו למצוא מישהו שיוכל לעשות את העבודה שהוא ואשתו ורה עשו. אני זקוק למיליארדר שיגלה נדיבות גדולה — ועדיין לא מצאתי אותו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ