אֶלֶף סִבּוֹת נָתַתִּי לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהָרְגֵנִי - שירה - הארץ
שירים

אֶלֶף סִבּוֹת נָתַתִּי לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהָרְגֵנִי

שלושה שירים מאת דארין טאטור, תירגמו מערבית שיח'ה חליווה ורחל פרץ

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דארין טאטור

פרידה

כְּמוֹ תִּינוֹק הַקּוֹרֵעַ אֶת חֵבֶל הַטַּבּוּר בְּשִׁנָּיו

אֲנִי מְבַצַּעַת אֶת טִקְסֵי הַפְּרֵדָה.

בְּכִיס מִכְנָסַי אֲנִי מַטְמִינָה אֶת צַעֲקוֹתֶיהָ שֶׁל סָבָתִי

וְאֶת מַפְתְּחוֹת הַבַּיִת הָעַתִּיק,

חַיָּה עַל רְסִיסֵי הַחֲלוֹמוֹת

שֶׁהוֹתִירוּ נְבִיאֵי הַמִּזְרָח הֶחָדָשׁ

לַתְּמִימִים,

מַעֲשֵׂה רְמִיָּה הַמּוֹבִיל אֶל הַלֹּא כְּלוּם

הַמְכַסֶּה אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל מַחְשָׁבָה, הַשִּׁיבָה שְׁמָהּ.

חורייה

אֲנִי אֶלְעַס אֶת הָאֲזִיק שֶׁלִּי

אֲנִי אֶשְׂרֹף אֶת הַחֲשֵׁכָה

אֲנִי אֶתְפֹּס אֶת מַה שֶׁנִּמְלַט מִמֶּנִּי

אֲנִי אֶתְחַבֵּא בְּתוֹכִי, אֲגָרֵד אוֹתִי, אֶלְעַס אוֹתִי

וְחָיִיתִי.

כִּי כָּל מַה שֶׁבִּי נוֹשֵׁם.

הוֹ שָׁמַיִם, הַאֲזִינוּ:

אֲנִי נָסָה אֲלֵיכֶם

אֲנִי בָּאָה

הֲרֵי עָזַב

הַכְּאֵב אֶת עוֹרְקַי

הזיה חפה מפשע

אֶלֶף סִבּוֹת נָתַתִּי לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהָרְגֵנִי

נוֹשֵׂאת אֶת דָּמִי בְּכַף יָדִי וְאֶת רוּחִי עַל פִּרְקָהּ

שֶׁהֲרֵי הָעֹשֶׁק רַב דַּיּוֹ שֶׁאֵשֵׁב מוּל כֵּס הַמִּשְׁפָּט

תְּּמוּנָה מֵתָה בְּסֵפֶר קָרוּעַ

פָּנַי חִוְּרוֹת כִּדְיוֹ עִתּוֹנִים

אֲנִי הַנִּרְצַחַת שֶׁבְּתוּלֶיהָ הוּשְׂמוּ בִּכְלוּב הָאַנָּס

וַאֲנִי הַנֶּאֱשֶׁמֶת בְּעֵינָיו שֶׁל הַשּׁוֹפֵט

אֲנִי מִי שֶׁפִּתְּתָה אֶת הַסּוֹהֵר לְכָלְאֵנִי וְלַחְמֹד אוֹתִי

כְּלָאוּנִי וְאָמְרוּ כִּי אֲנִי פּוֹשַׁעַת

וַאֲנִי הַחַפָּה מִפֶּשַׁע אֲנִי הַחַפָּה מִפֶּשַׁע

המשוררת דארין טאטור, תושבת ריינה, נמצאת במעצר זה קרוב לשנתיים, שלושה חודשים בכלא והיתר במעצר בית, בגין שיר ופוסט בפייסבוק שכתבה. משפטה עומד לפני סיום וקבוצה של משוררים ואמנים התגייסו לערב תמיכה לכבודה, שייערך ב-30 באוגוסט בתיאטרון יפו (הסראייה). טאטור היא משוררת פורצת דרך העוסקת בשבירת קשר השתיקה סביב סבלן של נשים פלסטיניות. השירים מתוך הספר "הפלישה האחרונה" (2010).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ